יום שני, 26 באוקטובר 2009

יום טיפוסי בחוות הסוסים


כשמגיעים לחווה שלנו הכל נראה מקסים: המקום מטופח, נקי ומסודר, הסוסים רגועים, אתלטיים ומטופחים ושיעורי הרכיבה מתנהלים ברוח טובה ובבטיחות. כמובן שמאחורי התמונה הפסטורלית מסתתר צוות שלם של עובדים שפועל יחד ובפוסט הבא אתאר יום טיפוסי בחווה.


כשאנו מגיעים לאורווה מוקדם בבוקר הסוסים צוהלים אלינו – בדרך כלל לא מדובר בקריאות שמחה, הם פשוט רעבים ומזכירים לנו שצריך להאכיל אותם. הנושא של תזונת סוסים מורכב ומעניין ואקדיש לו בהמשך פוסט מפורט. אנחנו מאכילים את הסוסים בחציר ובתערובת. בישראל החציר הנפוץ הוא שיבולת שועל ולעיתים תלתן או אספסת. תלתן ואספסת הינם בעלי אחוז חלבון גבוה יותר ולכן מאכילים מהם כמויות קטנות יותר. את החציר מעמיסים על מריצה ועוברים איתה בין התאים. התערובת היא מזון מרוכז בצורת כופתיות קטנות או דגנים מעורבים. בארץ מדובר בשיבולת שועל, תירס ושעורה. את התערובת מחלקים באופן הבא: עוברים עם מריצה בין התאים ושמים לכל סוס את כמות התערובת שמתאימה לו. חשוב לוודא שהסוס סיים את המנה הקודמת לפני ששמים מנה חדשה. עדיף לעבור בסיום כל ארוחה ולבדוק שכולם "אכלו עד הסוף". אכילה איטית או חוסר תאבון עלולים להצביע על בעיות שיניים או על מחלה. בחווה שלנו מאכילים חציר בבוקר ובערב ותערובת בבוקר, בצהריים ובערב. סוס ממוצע מקבל כשלושה קילו תערובת וכשבעה קילו חציר ביום, והסוסים שמנמנים ומאושרים.


אחרי שכולם אכלו ושבעו מנקים את אזור האורוות משאריות החציר ומתפנים לניקוי התאים. הסוסים שלנו עומדים רוב שעות היום בתאים - מעין חדרים של כארבעה מטר רבוע. ריצפת התא עשויה בטון ועליה יש ריפוד. בישראל משתמשים בנסורת או קש לריפוד התא. אנחנו משתמשים בעיקר בנסורת, למעט סוסים שרגישים לאבק שבנסורת. חשוב להקפיד על כמות מספקת של ריפוד, מכיוון שסוס שעומד על בטון עלול לפתח בעיות ברגליים ובמפרקים. חשוב לנקות היטב את התאים לפחות פעם ביום, מכיוון שבשתן ובצואה קיימים חיידקים שמתרבים עם הזמן ועלולים לחדור לפרסות הסוסים ולגרום לריקבון ולמחלות נוספות. בכל תא שמנקים בודקים שהשוקת (כלי המים) עובדת ונקייה. אנחנו משתדלים לשחרר את הסוסים במגרש הרכיבה או במרעה למספר שעות ביום כדי לאוורר את התאים. ככל שהסוסים נמצאים זמן רב יותר מחוץ לתאים, כך קל יותר לנקות אותם, מכיוון שיש בהם פחות שתן וצואה.


שקי נסורת המשמשת לריפוד התאים



בזמן שאחד העובדים דואג להאכלת הסוסים וניקוי התאים, עובד נוסף עומל על תחזוקת מגרשי הרכיבה. כמעט מידי יום אנו משקים את המגרשים כדי למנוע מהחול להתעופף החוצה (כתוצאה מרוח חזקה או דריכות של הסוסים). לאחר ההשקייה עוברים עם טרקטור ומיישרים את המגרשים כדי לשמור על עומק אחיד (בורות עלולים להוביל לפציעת הסוסים).


מגרש רכיבה



טרקטור המשמש ליישור מגרשי הרכיבה



כפי שציינתי מקודם אנו משתדלים לשחרר את את הסוסים מידי יום לכמה שעות במגרש או במרעה. עדיף לשחרר אותם בקבוצות קטנות של סוסים חברים. המטרה היא לאוורר את האורוות ולאפשר לסוסים לחלץ עצמות ולנהל חיי חברה. סוסים הם חיות עדר וחשובה להם מאוד האינטראקציה החברתית.


את שעות הבוקר אנו מנצלים גם לאימון הסוסים. יש סוסים עם הרבה מרץ שלא מספיק לשחרר אותם במגרש או במרעה ויש לרכב עליהם או לעשות להם לונג' (שיטת אימון ללא רכיבה עליה אפרט בפוסט נפרד).


מידי יום אנו מבצעים טיפולים שוטפים לסוסים ולציוד הרכיבה. סוסים שסובלים מדלקות עיניים זוכים לניקוי עיניים מונע וסוסים מתגרדים זוכים לשטיפה וטיפול כפי שתיארתי בפוסט על גרדות. סוסים פצועים או צולעים זוכים לבדיקה וטיפול ובמידת הצורך טיפול על ידי ווטרינר. כל סוס זוכה אחת לשבוע לטיפול פרסות: מנקים אותן היטב, מורחים אקונומיקה על פנים הפרסה (לחיטוי) ושמן מיוחד על חוץ הפרסה (לשמירה על גמישות ובריאות הציפורן). הסוסים שלנו זוכים לפרזול או טילוף (טיפול בפרסות) על ידי איש מקצוע אחת לשישה שבועות ולטיפול ווטרינרי מונע (כגון חיסון, תילוע, בדיקת שיניים ועוד) מעת לעת. אחת לשבוע מנקים את האוכפים וראשיות הרכיבה עם מעט מים וסבון ולאחר מכן משמנים אותם כדי לשמור על גמישות העור. שמיכות רכיבה, חגורות בטן (מחברות את האוכף לגוף הסוס) וציוד נוסף שעשוי מבד נשלח לכביסה בעת הצורך.


טיפול בציוד רכיבה



חדר אוכפים - לכל סוס ציוד משלו



בשעות הצהריים מתחילים שיעורי הרכיבה. לפני השיעורים אנו מאכפים את הסוסים – מברישים אותם, מנקים להם פרסות ולאחר מכן שמים עליהם את האוכף וראשיית הרכיבה. השיעורים נגמרים בשעות הערב, אז מטפלים בכל הסוסים על ידי הברשה טובה או שטיפה (מקלחת).


איכוף הפוני שלנו לשיעורי הרכיבה


יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

המלטות וסייחים


באביב השנה נולד בחווה שלנו סייח חדש. האם הגאה היא הפונית שלנו – סנואו. זו הפעם הראשונה שהיה עליי לטפל בסייח ובאם ולכן רציתי לשתף אתכם במה שלמדתי.


תמיד מפתיע אותי כמה הסוסות ממליטות בדיסקרטיות: מגיעים לחווה בבוקר ופתאום יש סייח. במהלך היום יש הרבה רעש והתרחשויות בחווה והסוסה לא חשה מספיק בטוחה כדי להמליט. לעומת זאת, בלילה שקט יותר, הסוסה מרגישה בטוחה ורגועה ויכולה להמליט. סוסות יכולות לעקב את ההמלטה במספר שעות ולהחליט מהו הזמן המתאים עבורן. כשחלב מתחיל לטפטף מהעטינים של הסוסה ההרה, ההמלטה מתקרבת ורצוי להישאר בקרבתה כדי לוודא שהכל עובר בשלום. קיימים גם מקרים של המלטות קשות, כשהסייח נתקע בתעלת הלידה או מת חס וחלילה, אבל בדרך כלל מדובר בסוסות לא בריאות מלכתחילה שעבדו קשה מידי (יותר מידי שיעורים ברמת קושי גבוהה מידי) בחודשים שלפני ההמלטה.


הריון של סוסה נמשך 11 חודשים (כמעט שנה) וכאשר הסייח יוצא לאוויר העולם הוא מפותח לחלוטין. תוך שעה הוא צריך להתרומם ולהתחיל ללכת. עובדה זו הייתה חשובה כאשר הסוסים היו בעלי חיים נטרפים בטבע, כדי שיוכלו צ'יק צ'ק אחרי ההמלטה להסתלק וכך להתגונן מפני טורפים (על ידי מנוסה). הקולוסטרום (החלב הראשון) עשיר בנוגדנים ויש לשים לב שהסייח יונק אותו תוך שעתיים מההמלטה. המקוניום (הצואה הראשונית) שחורה וקשה והיא צריכה להתחלף לצואה צהובה - כתומה תוך 12 שעות מההמלטה. במידה והסייח לא עומד בלוחות הזמנים יש לקרוא לוטרינר.


במהלך ההריון הבטן של הסוסה גדלה ויש להקפיד שאיננה עושה שיעורים מאומצים מידי, ושאיננה יורדת במשקל. בסוף ההריון הפונית שלנו הייתה שמנמנה להפליא ומלאת אנרגייה.


כשנולד הסייח יש לבדוק שהוא בריא ושלם ושהוא יונק בצורה מספקת. יש לטבול את הטבור שלו ביוד מספר פעמים ביום, עד שהוא מתייבש ומשחיר - כדי שלא יתפתח זיהום. לאחר ההמלטה יש להעלות בהדרגה את כמויות המזון של האם, מכיוון שהיא צריכה להניק במשך 3 חודשים לפחות. הוטרינר שלנו המליץ לתת לסנואו קוביות אספסת המכילות אחוז חלבון גבוה.



קוביות אספסת



כשהסייח בן שלושה חודשים מומלץ להתחיל להפריד אותו בהדרגה מהאם מכיוון שהוא כבר גדול ואם ימשיך לינוק זה ייצור עומס על האם. בנוסף לכך הוא כבר מספק את כל צרכי התזונה שלו בעצמו ולא חייב לינוק.


כאשר הסייח יציב על רגליו מומלץ לשחרר את האם והסייח לבד בגדרה או מרעה קטן ולהקפיד לשחרר אותם מידי יום לפחות לחצי שעה. סייחים מסוגלים לעבור גדרות די בקלות כך שעדיף לשחרר את הצמד לזמן מוגבל ולשים לב שהכל בסדר. אם קיים בחווה מרעה בטיחותי מומלץ לשחרר את הצמד לכמה שיותר זמן ואפילו שיעברו לגור במרעה. אם יש סייחים נוספים בחווה רצוי שישחקו יחד - המשחק והפעילות הגופנית מחזקים את הסייח ובונים את שריריו וגופו. יש לטפל בסוסה באופן רגיל (הברשה וניקוי פרסות יומיומי, שטיפה במקרה הצורך) בהקדם האפשרי לאחר ההמלטה, ולתת לסייח ללכת לידה כשלוקחים אותה ממקום למקום. כך הסייח והאם רגועים ולא נוצר מצב שהסוסה מתנגדת שנוגעים בה. צריך להרגיל את הסייח לאנשים ולליטופים, כדי שנוכל לאלף אותו ולטפל בו ולאחר מספר שנים גם לרכב עליו. את הרכיבה מתחילים בדרך כלל כשהסייח בן שלוש (שנים) והאילוף מתחיל כבר מהתקופה הראשונה כאשר נוגעים בו בכל חלקי גופו ומרגילים אותו להיות בלי האם למשכי זמן הולכים ועולים.



סנואו והסייח במרעה



שבועיים - שלושה לאחר ההמלטה אפשר להתחיל להחזיר את האם לכושר. מתחילים בלונג' (שיטת אימון מרחוק - המאמן מחזיק חבל ושוט ארוכים והסוס מסתובב סביבו במעגלים) וכאשר יש עלייה בכושר ובשרירים עוברים לרכיבות קצרות שעולות בהדרגה בקושי ובמשך הזמן. חשוב שהסייח ייתרגל להיות בלי האם לפרקי זמן של חצי שעה עד שעה - כאשר האם חוזרת לשיעורי רכיבה לא ניתן לשחרר את הסייח לידה, כי זה מסכן אותו ואת הרוכב (במידה ומדובר בתלמיד בי"ס ולא במדריך או מאמן).



סנואו והסייח רגועים והולכים למרעה



מדובר באמת בחוויה מרעננת וכייפית, אך יש לזכור שהסייח והאם עלולים להיות תוקפניים (בעיקר בתקופה הראשונה לאחת ההמלטה) ויש להיות זהירים וערניים.



האילוף מתחיל כבר בתקופה הראשונה על ידי ליטוף הסייח בכל חלקי גופו



יום שבת, 10 באוקטובר 2009

תרגילים לשיפור הישיבה על הסוס


היה לי היום שיעור רכיבה מהנה ביותר (גם מדריכי רכיבה לוקחים שיעורים כי תמיד יש מה ללמוד מאנשים אחרים בתחום). רכבתי על צ'יקו - סוס בית ספר קטן וחמוד, אך מעט פחדן. רכבתי עליו גם בשיעור הקודם, אבל היום עבדנו על הישיבה שלי עם תרגילים אותם אפרט בהמשך. לא ממש רציתי לרכב על צ'יקו כי ראיתי אותו נבהל עם רוכבים אחרים ושמעתי שהוא פחדן מאוד. כבר קרו לי מקרים ברכיבות אחרות שהסוס נבהל ונפלתי, אבל אין מה לחשוש מנפילות - הן חלק מהספורט ואפרט עליהן יותר באחד הפוסטים הבאים. שמתי קסדה על הראש ויצאתי לדרך. מה לעשות, הדרך היחידה להתגבר על הפחד היא להתמודד עם מה שמפחיד אותנו.


צ'יקו מדהים. הוא אומנם קצת עצלן, אבל בשימוש נכון בדורבנות ובשוט הוא יודע לזוז קדימה כמו שצריך. צ'יקו מלמד אותי לשים ידיים במקום (בלי למשוך אליי), מרפקים ב-90 מעלות ולתת את הידיים קצת קדימה. הוא בא אל המתג בלי שצריך "לשכנע" אותו: לוקחים קשר קבוע, ידיים יציבות ורגליים דוחפות לתוך הקשר, ממש כמו בספרים. אפשר לשחק קצת עם האצבעות ולקרוא לו כשצריך (למשל כשהוא מנסה להיבהל), אבל כשהוא בא אל המתג אפשר לשמור על קשר עדין מאוד והוא מחזיק את עצמו בצורה מדהימה, פשוט תענוג.


אחרי החימום בטרוט וקנטר, עברנו לעבודה ללא ארכובות. נקודות התורפה העיקריות שלי ברכיבה הן:

הידיים - אני רוכבת עם אצבעות פתוחות מה שגורם למושכות להתארך ללא שליטה ומקשה על התקשורת עם הסוס.



אצבעות פתוחות



אני לא נושאת את הידיים מספיק גבוה ולכן הן לא יציבות, מתוחות מידי ולא עצמאיות מהגוף.



ידיים ישרות



הגב - שנים של יציבה לקוייה נותנות את אותותיהן. כשהגב לא ישר קשה לעבוד בצורה נכונה עם שרירי הבטן, פחות יציבים ומפריעים לסוס.



גב לא ישר



הרגליים - האצבעות של כף הרגל שלי פונות החוצה ואין לי מספיק משקל בעקבים. זה יוצר רגליים לא יציבות ומפריע לישיבה, כי במקום לשבת על עצמות הישיבה אני נשענת קדימה וזה גם כואב.



אצבעות פונות החוצה



אז הצלבנו את הארכובות ויצאנו לדרך עם תרגילי ישיבה. התחלנו עם תרגילים לידיים: סיבובי כתפיים אחורה, פתיחה וסגירה של המרפקים וג'גלינג (ידיים למעלה - למטה תוך שמירה על קשר קבוע עם הפה של הסוס). התרגילים משחררים את המפרקים והשרירים, מפתחים את הקואורדינציה ואת הפרדת התנועה בין הידיים לשאר הגוף. כתוצאה מכך משיגים ידיים יציבות, עצמאיות ולא מתוחות.



החזקת מושכות נכונה



את תרגילי הישיבה התחלנו בהליכה, במעגל של 20 מטר קוטר. מרימים את אחת הברכיים למעלה עד לזוית של 90 מעלות ואז מותחים את הרגל למטה. חוזרים מספר פעמים ומבצעים גם ברגל השנייה. לאחר מכן מעלים את שתי הברכיים למעלה לזוית של 90 מעלות ואז מורידים אותן בהדרגה ומאריכים כמה שאפשר. עושים אופניים עם הברכיים בדגש על הארכת הרגל שיורדת למטה. את האופניים עושים עם הקצב של הסוס. לאחר מכן חוזרים על כל התרגילים גם בטרוט.


התרגילים הללו משחררים את המפרקים והשרירים ברגליים ובאגן, מאריכים את הרגליים ומאפשרים לשבת על עצמות הישיבה. צריך להתאמן הרבה כדי לשפר את הישיבה, אבל כבר אחרי אימון קצר ללא ארכובות מרגישים את ההבדל. היה ממש כיף והתחלתי להרגיש בנוח על הסוס - שאני יציבה מאוד וזזה איתו.



ישיבה נכונה



הפוסט נכתב ביום שבו התקיים שיעור הרכיבה.

יום שבת, 3 באוקטובר 2009

טיול קסום



הפוסט נכתב ביום הטיול...


היום נעניתי סופסוף להפצרותיה של חברתי לבוא לרכב אצלה בחווה. בעבר כבר הגעתי לשם ואף רכבתי על הסוס שלה, אבל זה היה בתוך מגרש הרכיבה. הפעם יצאנו לטייל וזו הייתה פשוט חוויה קסומה, באמצע ההמולה של עוד שבוע עבודה מטורף. אפשר אפילו להגדיר את הטיול הזה כסוג של מדיטציה, למרות שמעולם לא עשיתי מדיטציה...


החווה נמצאת במושב שדה ורבורג ולפני מספר חודשים היא הפכה מחווה פרטית קטנה לבי"ס לרכיבה, גם הוא קטן בינתיים. חברתי אספה אותי מהעבודה בחמש וחצי בערב ושמנו פעמינו לשדה ורבורג. הגענו לחווה בשש, איכפנו את הסוסים ויצאנו לדרך. שוב רכבתי על הסוס שלה וחברתי רכבה על סוסה אפורה ומאסיבית, בעלת שושלת יוחסין מכובדת. שני הסוסים גדולים ומטופחים עם ציוד חדש ומצוחצח ושתינו לבושות בבגדי הרכיבה המחמיאים שלנו, אני מודה שהרגשתי ממש מיוחדת וגאה.




יוצאים לטייל



טופפנו בשביל המתעקל מהחווה אל הכביש הראשי של המושב, חצינו את הכביש, עברנו במעבר צר לכיוון השדות ויצאנו לדרך. קשה לתאר את השקט ששורר בשדות המושב בשעות הללו של סוף היום. מזג האויר היה מושלם - עדיין אור, חמים ונעים וללא החום המעיק של שעות הבוקר והצהריים. טיילנו במשך שעה או שעה וחצי כשסביבנו רק שדות ושקט. חלפנו על פני קבוצת פועלים שנחו בצד הדרך, בירכנו אותם לשלום והם השיבו לנו בחיוכים קורנים. בשלב מסוים הלכנו בשביל שצמוד לשדה המושקה בממטרות ומידי פעם חטפנו "שפריץ" מהממטרות. שיחקנו עם הסוסים משחק: צריך לעצור ולחכות שהממטרה תסתובב ואז לעבור מהר כדי לא להרטב. באחד השבילים חברתי שאלה אם אני רוצה לרוץ קצת "עד הברושים". הסתכלתי קדימה - השביל נראה ידידותי ופתוח. ביקשתי מהסוס לעבור לקנטר (דהרה) והוא לקח את המשימה מאוד ברצינות והתחיל לדהור ממש מהר. הייתי די המומה אז אפשרתי לו לדהור עד שהתקרבנו לברושים ואז ביקשתי ממנו להאט ולחכות לחברינו לטיול.




המראה מגב הסוס בשעת הטיול



באחד הצמתים של שבילי השדה חברתי הפנתה את תשומת לבי ל"זולה" שעל גבעה ירוקה לצד מטע זיתים. מדובר בסוכת גפנים יפהפיה ופסטורלית השייכת לבעלים של הסוס השני. הוזמנתי לטיולים נוספים שצוות החווה עורך בימי שבת וחברתי הבטיחה שאז נעשה הפסקה לתה ועוגיות ב"זולה" שבראש הגבעה.


סיימנו את הטיול כשהערב החל לרדת וציינתי שכל הגוף שלי (בעיקר הרגליים ועצמות הישיבה) ממש כואב, למרות שעשינו כמעט רק הליכה בטיול. שבנו עייפים אך מרוצים, טיפלנו בסוסים ונפרדנו בהבטחה לעשות טיול ארוך ואתגרי יותר באחת השבתות הקרובות.


תודה לצוות החווה ולסוסים על אחר הצהריים קסום...