קרוסלה לסוסים?!

 סוס משוחרר במרעה ללא עשב

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, לפני יותר מחצי שנה (איך שהזמן טס...) רשמתי לעצמי להקדיש פוסט למושגים מקצועיים מעולם הרכיבה. לאנשי הסוסים ברור לגמרי מהי "ארכובה" או מהו "מתג" אבל כשמדברים עם אנשים שאינם מהתחום נתקלים מבטים חלולים המרמזים שדברינו אינם מובנים. הפוסט מוקדש להורים של רוכבים, לבני משפחה של אנשי סוסים וגם לרוכבים בתחילת הדרך שקצת מתביישים לשאול את המדריך למה הוא בעצם מתכוון. 

חדר אוכפים

נתחיל ממבנה החווה: רוב החוות בארץ כוללות "אורווה" שהיא שטח המחייה של הסוסים המחולק ל"תאים" ולשטחי איכסון כגון "חדר אוכפים". בדרך כלל יש לכל סוס תא קבוע בו הוא גר ועל התא מצויין שם הסוס וכמויות המזון שלו. באורווה אנו מטפלים בסוסים ובחדר האוכפים אנו מאכסנים את ציוד הרכיבה. בכל תא יש "שוקת" שממנה הסוסים שותים והיא מופעלת על ידי לחיצה או על ידי מצוף המודד את גובה המים. בכל תא יש גם "אבוס" שהנו כלי האוכל של הסוסים ובו שמים את המזון המרוכז כדי שלא יתערבב עם הריפוד בתא. תאי הסוסים מרופדים ב"נסורת" (שבבי עץ רכים) או ב"קש". קש הוא למעשה חציר יבש ללא פרחים ועלים. הריפוד שומר שהסוסים לא ייפצעו מריצפת התא (העשויה מבטון בדרך כלל) ומחמם את התא כשקר. 

שוקת המופעלת בלחיצה

  
מזון: הסוסים אוכלים "חציר" ו"תערובת". החציר הוא המזון הגס והוא למעשה גבעולים, עלים ופרחים של דגן כלשהו. בארץ מדובר בדרך כלל בשיבולת שועל ולעיתים בתלתן, אספסת, בקיה ועוד. תערובת היא המזון המרוכז המגיע בצורת גרגרים קטנים. יש חוות שמשתמשות בשעורה לחוצה (גרעיני שעורה שעברו טיפול בחום) ויש חוות שמשתמשות בכופתיות המכילות מספר סוגי דגן שעברו טיפול בחום ועוצבו לגרגירים.

חציר - המזון הגס של הסוסים

בחלק מהחוות יש שטחי "מרעה" שהם אזורים מגודרים, לעיתים עם עשב כלשהו. לעיתים מוקף המרעה בחוטי חשמל וצריך להיזהר לא לגעת בגדרות. החשמל מונע מהסוסים לברוח ולהפיל את הגדרות. מידי יום משחררים את הסוסים במרעה כדי שיוציאו מרץ ויקיימו ביניהם אינטראקציה חברתית. חוות שאין בהן מרעה משחררות את הסוסים ב"מגרשי הרכיבה". מגרש רכיבה הוא אזור בו מתקיימים שיעורי הרכיבה ורוב האימונים. זהו שטח מגודר שכולו מלא בחול. החול מרכך את פסיעות הסוסים ונותן לפרסות אחיזה בקרקע בשעת הרכיבה. הוא גם מרכך לנו את הנפילות...

תערובת בצורת כופתיות

בחלק מהחוות יש מתקן המכונה "קרוסלה" או "הליכון". זהו מתקן מסתובב שניתן לשים בו מספר סוסים. ניתן לכוון את מהירות ההליכה ומשך ההליכה שלהם. הוא נועד ל"קרר" סוסים בסוף הרכיבה (הליכה של לפחות 10 דקות לאחר פעילות גופנית) או להפעיל את שרירי הסוסים שעומדים שעות ארוכות בתא. אצלנו מוציאים את הסוסים בבוקר לשעה של הליכה אקטיבית בהליכון. 

נסורת - שבבי עץ רכים המשמשים לריפוד התא

מתקן נוסף שיש בחלק מהחוות מכונה "ראונדפן". זהו מגרש קטן ועגול (כ-20 מטר קוטר) המגודר בדרך כלל במעין חומה החוסמת הפרעות חיצוניות. הראונדפן משמש לאימון סוסים וגם לשיעורי רכיבה של מתחילים במקום לונג'. 

קרוסלה - הליכון לסוסים

זהו להיום. בשבוע הבא נמשיך עם מושגים נוספים מעולם הסוסים... שיהיה שבוע מקסים :-)

ים, סוסים, ורכיבה טיפולית

אתמול השתתפתי בסדנה בנושא רכיבה טיפולית שהתקיימה בחוות אינטרה. אינטרה נמצאת בכפר הנוער "הדסה נעורים" השוכן על חוף הים. מקום פסטורלי המשרה אווירת שקט ושלווה. את הסדנה העבירה ג'ואן קאוולייר, מדריכה קנדית לרכיבה טיפולית ובעלת מרכז לרכיבה טיפולית באונטריו. 

הנוף הנשקף לים מחוות אינטרה

נושא הסדנא היה כלים מעשיים לעבודה עם אוכלסייה הסובלת מליקויי למידה וג'ואן אכן הציגה כמה רעיונות יפים ומעניינים. ג'ואן הדגישה שוב ושוב כיצד היא משלבת ומנחילה בהדרגה את הערכים שלה למטופלים שמגיעים אליה למרכז. היא דיברה הרבה על כך שאנו יכולים ללמוד הכי הרבה מהכישלונות שלנו. היא הסבירה שחשוב שהמטופל ישקף מה קרה, יילמד מכך ואז ימשיך הלאה. חשוב ללמוד לשחרר ולעבור הלאה גם אם נכשלים. הרעיון הוא להסתכל על כישלונות בתור משהו חיובי - בתור כלי לימודי. 

המדריכים החרוצים צופים בשיעור הרכיבה

ג'ואן הסבירה את גישות הלימוד השונות בגילאים השונים. אצל ילדים צעירים נשתמש בעיקר במשחקים הקשורים לרכיבה ולסוסים ואילו אצל רוכבים בוגרים יותר נמשוך לכיוון של לימוד רכיבה ספורטיבית, בהתאם ליכולות של הרוכב. היא הסבירה את החשיבות של תרגילי נשימה ושיחרור לשרירים. הם מכניסים חמצן למוח ולשרירים ומשפרים את הפוקוס שלנו ברכיבה. הם מפחיתים את "הרעש" שמייצרות המחשבות שלנו ומפחיתים חרדה. 

מגרש דרסאז' עם קונוסים שעוזרים לרוכבת להתמצא במרחב

לאחר שעה קלה של הרצאה יצאנו לצפות בשיעור רכיבה שהעביר גיורא שקדי, מנהל החווה. השיעור הועבר במגרש דרסאז' וגיורא הציב בו קונוסים שעזרו לרוכבת להתמצא במרחב. אחרי שהרוכבת ביצעה את התרגילים בעזרת הקונוסים, גיורא הוריד אותם בהדרגה עד שהרוכבת יכלה לבצע את התרגילים ללא העזרים. 

שיעור הרכיבה

ג'ואן נתנה הרבה כלים ותרגילים להתמודדות עם רוכב חרד ואיך המדריך יכול לעזור לרוכב להיות מודע לרמת החרדה שלו ולהפחית אותה. היא דיברה הרבה על הצבת מטרות והדגישה שחשוב לשתף את הרוכב בתהליך כדי להשיג את התוצאות הרצויות.

רוב הסדנאות המקצועיות בתחום שלנו מתקיימות בסופי השבוע ולא תמיד מתחשק לנו להשקיע את הזמן והמאמץ שנדרשים כדי להשתתף בהן. אני מאוד מעריכה את המדריכים שמצאו לנכון להגיע ומקווה לראות אתכם ועוד הרבה אחרים בסדנאות הבאות.

בטיחות בקלות

חווה נקייה ומסודרת

לפני כמה חודשים כתבתי פוסט בנושא בטיחות בשיעורי רכיבה ורכיבה טיפולית אך הוא נפסל על הסף על ידי בן זוגי שטען שהוא "היסטרי" מידי. היום אנסה להביא בקצרה כמה כללי בטיחות בסיסיים באופן קליל ובלי להפחיד אתכם.

ספורט הרכיבה והרכיבה הטיפולית יכולים לתרום המון ולעזור במקרים ששום דבר אחר לא מצליח, אך אל לנו להתייחס לרכיבה בקלות ראש. בשיעורים שאני מעבירה אני מקפידה קודם כל על הבטיחות, אחרי זה חשוב לי הקשר עם התלמיד והנאתו מהשיעור ולאחר מכן חשוב לי שהוא יילמד וייקח איתו משהו מהשיעור גם לחיים. מדוע אין להתייחס לרכיבה בקלות ראש? ובכן יש לזכור שסוס ממוצע שוקל כחצי טון ויש לו כח רב. אפילו פוני קטן וחמוד שוקל כ-200 ק"ג וגם הוא חזק מאוד על אף גודלו. 

סוס שמטופל היטב יהיה גם רגוע יותר בשיעורי הרכיבה

פרט לכך שהסוסים הינם בעלי חיים כבדים וחזקים הם גם עלולים להיות בלתי צפויים – כשהסוסים חיו בטבע מנגנון ההגנה שלהם מפני טורפים היה בריחה ויש סוסים שמנסים ליישם זאת גם כיום. למרות כל זה אני עדיין חושבת שנסיעה ברכב בכבישי ישראל מסוכנת יותר משיעור רכיבה על סוסים.

אז למה כדאי לשים לב כשבאים לשיעור רכיבה?
כדאי לברר כמה ניסיון יש למדריך והאם הוא נושא תעודת הדרכה. תמיד עדיף לבחור מדריך בעל ניסיון רב בעבודה עם סוסים (רכיבה וטיפול). 

קסדת רכיבה מתאימה שאיננה זזה על הראש

כדאי להסתכל איך נראית החווה ואיך נראים הסוסים: האם החווה מסודרת ונקייה? האם הסוסים נראים בריאים ונינוחים? כדאי לשים לב אם מגרש הרכיבה מגודר והשער סגור בזמן השיעור. האם החול במגרש אחיד? האם יש בורות או אבנים? ככל שהמקום יהיה נקי ומסודר הסיכון יורד.

חשוב להגיע עם לבוש מתאים לרכיבה: מכנסיים ארוכים, נעליים סגורות (עדיף מגפיים) וקסדה. את הקסדה רוב החוות מספקות וצריך לשים לב שהיא לא זזה על הראש. אם המדריך מקדיש עוד כמה דקות להתאים קסדה כמו שצריך זה סימן טוב, גם אם השיעור קצת מתקצר. 

מגפי רכיבה בטיחותיות - עדיף שיהיה עקב קטן וסולייה חלקה ללא זיזים

 ברגע שנבחר חווה מקצועית ומדריך מנוסה נוכל להיות רגועים ולהנות מהחוויה. צריך לקחת בחשבון שגם אם עושים הכל נכון, לפעמים קורה שנופלים מהסוס. רוב הנפילות נגמרות ללא נזק והרוכב לומד שצריך לעלות חזרה ולנסות שוב. זה לקח חשוב לחיים שגם בהם קורה לא מעט שנופלים וצריך בכל זאת לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.

שיעור בהתעמלות אומנותית - אבל על סוס!

אני עומדת על הסוסה "פליקה" בסוף השיעור

השבוע ניצלתי את חופשת הפסח לביקור בחווה הטיפולית בניר העמק. החווה נמצאת בכפר הנוער של ויצו, ממש בכניסה לעפולה. מטרת הביקור הייתה ללמוד קצת יותר על וולטינג – התעמלות אומנותית על גב הסוס. מכיוון שהחווה עוסקת ברכיבה טיפולית באתי ללמוד כיצד אפשר להעזר בתרגילי הוולטינג גם בפאן הטיפולי. את ההדרכה העבירה לי חברתי הטובה לורן איקן, שהיא מדריכה ראשית והמנהלת האדמיניסטרטיבית של החווה.

אני יושבת על הגבנון של פליקה (אחרי שעשיתי את זה עם הפנים אחורה זה היה ממש קל)

בחווה 9 סוסים מגזע מיוחד המכונה פרייברגר. מקורם של הסוסים בשוויץ והם הובאו במיוחד מחו"ל כדי לשמש ברכיבה הטיפולית. מדובר בסוסי עבודה, כבדים וחזקים מאוד המסוגלים לסחוב גם משקלים כבדים ולכן מתאימים גם לרכיבת נכים. בנוסף מדובר בסוסים בעלי מזג נוח במיוחד (בעלי דם קר), רגועים, שקטים ואינם נוטים להיבהל.

הסוסה "פליקה" מגזע "פרייברגר"

כדי לבצע תרגילי וולטינג מאכפים את הסוס בצורה מיוחדת: לא שמים עליו אוכף אלא שמיכה ועליה רצועה עם ידיות. הרצועה המכונה "חבק" מחזיקה את השמיכה שלא תזוז ומאפשרת לרוכב להחזיק במשהו. תרגילי הוולטינג מתבצעים כאשר הסוס בלונג'. אני ביצעתי את התרגילים כשהסוסה "פליקה" הייתה בהליכה אבל רוכבים מתקדמים מבצעים את התרגילים בכל המקצבים. מה שמיוחד בוולטינג הוא שניתן לבצע אותו עם מספר רוכבים על סוס אחד. צריך לוודא שהסוס מסוגל לסחוב כזה משקל כמובן.

בעבר רכבתי קצת עם ציוד וולטינג ואפילו עשיתי שיעור וולטינג אחד עם המדריכה הקודמת שלי. גם יצא לי לרכוב עם תלמידים שלי שהיו צעירים מאוד או שפחדו לרכוב לבד. אולם התחושה בשיעור של לורן הייתה אחרת - לא החזקתי את המושכות ולכן הייתי צריכה לסמוך לחלוטין עליה ועל פליקה. שתיהן התנהגו מאוד יפה ולקראת סוף השיעור כבר הרגשתי הרבה יותר ביטחון.

שתי הרגליים שלי בצד שמאל של פליקה!

הכרתי כמעט את כל התרגילים שעשינו בשיעור, את חלקם עשיתי בעבר ואת חלקם ראיתי כשאנשים אחרים ביצעו אותם. הייתי מאוד מופתעת מההרגשה כשביצעתי כל פעם תרגיל חדש – תחושה של איבוד שיווי משקל וחוסר ביטחון. אחרי שביצעתי את התרגיל מספר פעמים פתאום הכל זרם והיה הרבה יותר קל וכיף. זה נתן תחושה של חופש ושליטה.

התרגיל שהכי הפחיד אותי היה "מסביב לעולם". זה נשמע מאוד פשוט: מעבירים רגל אחת מקדימה כך ששתי הרגליים באותו צד של הסוס. לאחר מכן מעבירים את הרגל השנייה לצד השני כך שיושבים את הפנים אחורה. אני בדרך כלל עושה את התרגיל הזה עם התלמידים שלי כשהסוס עומד ותומכת בהם בכל שלב. אני ביצעתי את התרגיל תוך כדי הליכה וזה היה מאוד מפחיד. כשישבתי עם הפנים אחורה גם עשינו קצת טרוט והתחושה הייתה מאוד שונה ומוזרה. תרגילים נוספים שאיתגרו אותי היו להעביר את שתי הרגליים לצד אחד ולהרים את היד באוויר. גם עמידת שש, מתיחת רגל אחת אחורה ואת היד הנגדית קדימה (התרגיל מכונה "סופרמן").

ממש מפחיד - לשבת עם הפנים אחורה ואז להתיישב לסוס על הגבנון...

מאוד אהבתי לעשות טרוט וקנטר בשיעור – מכיוון שלורן שלטה בסוס והייתי חופשייה להחזיק בידיות, לשחרר את הרגליים וממש להרגיש איך אני משתלבת בתנועה של פליקה.