עץ הרכיבה - תיאום בין העזרים

מאמר חמישי בסידרה ואחריו רק עוד אחד! תהנו, תלמדו ותחכימו :-)

כאשר מתקדמים ב"עץ הרכיבה", לומדים להשתחרר, להיות בשיווי משקל וללוות את תנועת הסוס. כאשר ממשיכים לפתח את היכולת לתקשר עם הסוס באופן ברור יותר, לומדים להשתמש בלחץ של המשקל (הישיבה), הרגליים והמושכות כדי להעביר לסוס את הצורה שאנו רוצים בשבילו.

כאשר מתחילים ללמוד כיצד להשתמש בעזרים, צריך לשים לב לכל אחד מהם בנפרד. בהמשך, משייכים אותם באופן מנטלי  לקבוצות של "מתכונים" או "פורמולות" לצורות מסויימות. ניתן אף לצייר את קבוצות העזרים הללו כדי לעזור לרוכבים לזכור מהם הלחצים היוצרים כל צורה.

אולם, כשמציירים את הדיאגרמות הללו מתחילים לשים לב לפרדוקס מסויים. למעשה משתמשים באותן קבוצות של עזרים כדי לבקש מהסוס לעשות דברים שונים. טכנית, משתמשים באותו סט של עזרים כדי לבקש מהסוס לנוע במעגל, לפנות בפינה, לבצע "כניעה לרגל" או לבצע סיבוב על רגליו הקדמיות...

התקשורת עם הסוס מצריכה הרבה יותר מאשר יישום טכני של סט עזרים מסויים. זוהי ההתחלה, אך רוכב שרוצה לטפס במעלה "עץ הרכיבה" ולעבור משימוש בעזרים אל תיאום ביניהם, עליו לעשות הרבה יותר מאשר "להפעיל" או "לכבות" אותם. תיאום בין העזרים הינו שימוש בעזרים הנכונים, ברצף הנכון, בדרגת הלחץ הנכונה ובתזמון הנכון. פיתוח הרגש לתיאום בין העזרים דורש מיומנויות נוספות:

1. על הרוכב להשתמש בעזרים הנכונים בלי שייצטרך לעצור ולחשוב בכל סיטואציה. על הרוכב לפתח זיכרון שריר לצורת הגוף היוצרת לחץ שמשפיע על צורת הסוס (כאשר הוא נע בצורה נכונה לכיוון אליו מכוון אותו הלחץ). השימוש בעזרים חייב להיות אוטומטי.

2. לרוכב חייבת להיות ישיבה עצמאית. אסור לרוכב לאחוז בסוס עם הרגליים או למשוך במושכות כדי לשמור על שיווי המשקל. על הרוכב להיות מודע לכל חלק בגופו ולכל מפרק, ולהיות מסוגל להשתמש בכל אחד מהם בנפרד מהאחר. על הרוכב להיות מודע למיקום גופו במרחב, ולחוש האם הוא יציב לגמרי מעל הסוס או האם הוא נשען לצדדים או קדימה/אחורה.

3. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בדרגות לחץ שונות. ללא ישיבה עצמאית ומודעות גוף, לא יוכל הרוכב לעשות זאת. עוצמת הלחץ שמפעיל הרוכב משתנה בהתאם להבנה של הסוס (של העזרים), הרצון של הסוס ליישם את הפקודות באותה עת והמסר שהרוכב מנסה להעביר לסוס באותו זמן.

4. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בזמן הנכון של רצף הנחת הרגליים של הסוס במקצבים השונים כדי לקבל את התוצאה הרצויה. קל לראות מה עושות הרגליים הקדמיות של הסוס אך דרוש זמן להרגיש באמת מה עושות רגליו האחוריות של הסוס כאשר רוכבים.

בתחילת הדרך, הסוס הינו המורה הטוב ביותר של הרוכב, מכיוון שהוא תמיד עונה כאשר הרוכב מבקש דבר מה. הרוכב מפרש את תגובת הסוס ושופט את יעילות העזרים שלו. לדוגמה, אם רוכב מבקש קנטר שמאל והסוס מאיץ את הטרוט, על הרוכב להבין מה השתבש בבחירת העזרים, ברצף העזרים, בדרגת הלחץ או בתיזמון. הרוכב מנסה לתאם מחדש בין העזרים בצורה נכונה יותר ומפרש שוב את המשוב של הסוס. 

יש לרכב על מגוון סוסים כדי לפתח את המיומנויות הדרושות לתיאום בין העזרים. אם רוכב אינו מבקש בצורה מדוייקת מספיק, ייתכן שסוס מבוגר וסלחן לדוגמה יעבור לקנטר בתגובה לעזרים שהיו מבלבלים מאוד סוס צעיר. סוסים בעלי אישיות שונה יגיבו באופן שונה לדרגות שונות של לחץ או של דיוק. על כן כל סוס יכול ללמד את הרוכב שיעור חשוב.

ניתן לעזור לרוכב לפתח תחושת תיזמון ולהרגיש במדוייק עם הישיבה מה עושות רגליו של הסוס על ידי עוזר מהקרקע (המתאר לרוכב מה עושות רגליי הסוס כל העת). כמו כן ניתן לצלם בוידאו את הרוכב וכך הוא יכול לבקר את מידת התיאום שלו בין העזרים ואת התוצאות שהוא מקבל.

ככל שהרוכב מתקדם, חשוב לפתח תחושה, לפרש תוצאות ולשפוט את יעילות התקשורת עם הסוס. כל זאת בנוסף לשחרור, שיווי משקל וליווי של תנועת הסוס. רק אז ניתן לרכב, להשפיע ולאמן את הסוס. אז פשוט תמשיכו לרכב!




המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

עץ הרכיבה - תקשורת דרך עזרים

לפניכם המאמר הרביעי בסידרה. תהנו!

עזרים הינם לחץ פיזי של הרוכב כדי לתקשר עם הסוס. כשהסוס מגיב ללחץ בצורה נכונה, הלחץ פוסק. כלומר תגובה נכונה של הסוס מעניקה לו פרס.

יש לחשוב על לחץ מסויים של העזרים בתור "מילה" שיש לה משמעות מסויימת עבור הסוס: שנה מקצב, פנה שמאלה, פנה ימינה. ככל שסוס ורוכב מתקדמים באימון, הם מתחילים לשלב מספר עזרים ולבנות "משפטים" עם נואנסים עדינים יותר: התכונן לטרוט מאורך אחרי הפנייה שמאלה, הסתובב שמאלה כשאתה מגיע לקצה ההחלקה.

עזרים אינם כמו סימנים. הסוס מגיב לפקודות קוליות כמו ציקצוק שמשמעותו טרוט או בעיטה שמשמעותה קנטר. כלומר הסוס מגיב לסימנים מותנים. זוהי שיטת תקשורת שונה שאיננה שגוייה. הבעייה היא שרוכבים המתקשרים עם סוסים באמצעות סימנים, הינם בעלי אוצר מילים מוגבל ביותר. רוכבים המתקשרים באמצעות עזרים, הינם בעלי אוצר מילים מלא, עשיר ובעל גוונים רבים של משמעות. כדי לקדם סוס לרמות הגבוהות של כל ספורט, צריכים את אוצר המילים הרחב.

"עזרים טבעיים" כוללים רגליים, מושב (או משקל) וידיים (או מושכות). מפעילים יחד את העזרים הללו בתוך "פרוזדורי" לחץ,  וכך הסוס מרגיש מהי הצורה שאנו רוצים בשבילו. ניתן לשנות את עוצמת הלחץ של כל אחד מהעזרים. הרוכבים הטובים משתמשים בעזרים בעדינות רבה עם גווני משמעות רבים וכך מעבירים לסוס מאות וריאציות של צורות.

הרגליים הינן בעיקר עזרים דוחפים המבקשים מהסוס להזיז את רגליו האחוריות קדימה. הרוכב משתמש ברגל על ידי לחיצה עם פנים הרגל התחתונה (כשהבוהן מצביעה קדימה ולא החוצה). ניתן להשתמש ברגליים בדרגות לחץ שונות וברצף שונה כדי לבקש צורות מסויימות. כששתי הרגליים לוחצות נמרצות ומבקשות מהסוס לנוע קדימה, מדובר ברגל דו-צדדית. דוגמאות לכך הן הבקשה לנוע מעצירה להליכה או מהליכה לטרוט.

כשרק רגל אחת לוחצת נמרצות ומבקשת מהסוס להניע את הרגל האחורית קדימה בצד זה, והרגל השנייה רק מחזיקה בעדינות ומייצבת, מדובר ברגל חד-צדדית. דוגמאות לכך הן בקשה לפנות תוך כדי תנועה או לבצע מעבר לקנטר.

המשקל הינו הקטגורייה השנייה של עזרים בהם משתמשים כדי לתקשר עם הסוס. קיים משקל מכביד, כאשר הרוכב שם יותר משקל על עצמות הישיבה וגורם למושב להיות כבד יותר על הסוס. ההיפך הינו הפחתת המשקל על עצמות הישיבה, כך שהרוכב הינו קל יותר באוכף. כמו הרגליים, אפשר להשתמש במשקל באופן חד-צדדי או דו-צדדי. חשוב להבין שכאשר המשקל על עצם הישיבה משתנה, תנוחת פלג הגוף העליון של הרוכב אינה משתנה. אין להישען עם פלג הגוף העליון ומפרק הירך אינו קורס. הרוכב פשוט שם יותר משקל על עצם ישיבה אחת או על שתיהן.

השימוש במשקל יעיל מכיוון שאצל רוכב המאוזן מעל מרכז הכובד של הסוס ומלווה את התנועה, כל שינוי במשקל יוצר לחץ פיזי ותחושה של הסוס שעליו לאזן את עצמו מחדש. המשקל משפיע על הסוס באופן טבעי לקחת את הצורה הרצוייה. לדוגמה, כדי להפנות את הסוס שמאלה, מפעילים לחץ על עצם הישיבה השמאלית. הסוס מייד מרגיש שעליו לנוע שמאלה כדי לשמור את הרוכב מאוזן מעל מרכז הכובד שלו.

השימוש במושכות מתבצע על ידי ידיים יציבות ושקטות ופרק כף יד אלסטי, המוכוון על ידי מרפקים וכתפיים משוחררים וגמישים. השימוש במושכות מתבצע בארבע דרכים:

"מושכה שומרת" הינה קשר יציב ואלסטי עם המתג תוך ליווי של תנועת הסוס. רוכבים שאינם רגועים, מאוזנים ובעלי מושב המלווה את תנועת הסוס, אינם יכולים להשתמש ביעילות במושכה שומרת.

"מושכה לוקחת" הינה כאשר הזרת מניעה את המושכה בעדינות לכיוון הגוף. רוכבים רבים לוקחים בטעות את המושכה על ידי כיפוף של פרק כף היד. כאשר מכופפים את פרק כף היד מאבדים את החיבור האלסטי למרפק, שהינו מפרק הכרחי לספיגת התנועה של הסוס וליווי שלה. "לקיחה" בדרך כלל מלווה על ידי "נתינה" או שיחרור עדין. דוגמאות של לקיחת מושכה דו-צדדית הינן rein back וחצי עצירה.

משתמשים ב"מושכה נותנת" על ידי הזזת הזרת מעט החוצה מהגוף. מושכה נותנת תמיד מגיעה אחרי מושכה לוקחת. לדוגמה, במעגל הרוכב מפעיל באופן ריתמי מושכה פנימית לוקחת ולאחריה מושכה פנימית נותנת כדי למקם את ראש הסוס מעט בתוך המעגל. באותה עת, הרוכב משתמש במושכה חיצונית יציבה השומרת ומלווה את הצורה שהוא מבקש מהסוס לבצע ומאפשרת את זווית הכיפוף הרצוייה.

"מושכה מונעת" הינה מושכה לוקחת שאין אחריה מושכה נותנת או שחרור. מושכה מונעת דו-צדדית המיושמת למשך מספר צעדים מבקשת מהסוס לבצע מעבר יורד או לעצור.

בנוסף לשלושת העזרים הטבעיים, קיימים עזרים מלאכותיים כמו שוט, דורבנות וקול. בדרך כלל משתמשים בקול בתור סימן ולא בתור עזר בעל גווני משמעות. לעיתים נתקלים בחוסר הבנה של שוטים ודורבנות בתוך ומחוץ לתעשיית הסוסים. כאשר משתמשים בהם כדי לחדד את הסוס לרגל דוחפת, אין בהם שום דבר פוגע. הם פשוט הופכים לעוד גוון של משמעות.

במובן זה, התיזמון של השימוש בשוט ובדורבן הינו קריטי. באימון של סוסים, קודם כל מסבירים לסוס מה רוצים ואז מבקשים ממנו לבצע. כאשר הוא מצליח משתמשים בעזרים הטבעיים כדי להגיד לו מה אנו רוצים. כאשר יודעים שהסוס מבין אך בוחר להתעלם מהבקשה, זהו הרגע המתאים לחדד את הרגל בעזרת נגיעה עם השוט או הדורבן. יש להשתמש בשוט או בדורבן במידת לחץ שלא תבהיל את הסוס או תעלה את רמת ההתרגשות שלו. כאשר משתמשים בהם כך, הסוס לא רואה בהם עונש. הם פשוט עוד גוון של משמעות המתווסף ללחץ שהם כבר מבינים, כך שזה הגיוני בשבילם.

משתמשים בפרוזדורי לחץ של העזרים וכך הסוסים מרגישים מהי הצורה שאנו רוצים בשבילם. אולם, חשוב להבין שלחץ קבוע נעלם. דוגמה טובה היא הלחץ שחגורת הבטן מפעילה על הסוס. בתחילה, סוס צעיר עלול להיות חסר מנוחה בשל הלחץ של חגורת הבטן. אך מכיוון שהלחץ אינו משתנה הסוס מתחיל בהדרגה להתעלם ממנו.

דבר דומה עלול להתרחש עם כל אחד מהעזרים הטבעיים. אצל רוכב המפעיל בהיסח הדעת לחץ קבוע עם רגל, משקל או מושכה, בגלל חוסר איזון או חוסר שליטה מסויימת בגוף, הסוס לומד במהרה להתעלם מהלחץ. לכן חשוב ביותר לפתח מושב עצמאי דרך שחרור, איזון ויכולת ליווי של תנועת הסוס, כדי להשתמש בעזרים בצורה נכונה.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

גישה מנצחת

בתחילת נובמבר 2011 התקיימה בחוות ד.ב.ש שבבצרה קליניקה מיוחדת במינה. את הקליניקה אירגנו הועדה המקצועית לרכיבה טיפולית והועדה הפארה-אולימפית של ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בשיתוף חוות ד.ב.ש והמאמן הלאומי של נבחרת הנכים הישראלית, מר דרור בן-שאול. לקליניקה הוזמנו מדריכי רכיבה טיפולית מכל הארץ כדי לצפות מקרוב ברוכבים בעלי נכויות פיזיות שהגיעו לצמרת הפארה-דרסז' העולמית וללמוד איך עושים את זה? את הקליניקה הנחה מר דרור בן-שאול, המאמן הלאומי מזה 15 שנה. עד כה השתתפה הנבחרת בשלוש אולימפיאדות, שלוש אליפויות עולם ושלוש אליפויות אירופה. מידי שנה יוצאת הנבחרת לכחמש תחרויות בינלאומיות בחו"ל ובימים אלה הם מתאמנים לקראת אולימפיאדת לונדון 2012.

לקליניקה הגיעו מעל 40 מדריכי רכיבה, אנשי סוסים ואנשים התעניינים בתחום. אחרי ההרשמה, השתייה והכיבוד, התמקמנו והתחלנו ללמוד. דרור הציג את שלושת הרוכבים המרכיבים את הנבחרת הישראלית והסביר על תכנית האימונים שלהם. האימונים וההשתתפות במספר רב של תחרויות בחו"ל, כרוכים בעלויות גבוהות ביותר. ההתאחדות לרכיבה תומכת בנבחרת, אך במקרים רבים הנבחרת נאלצת לממן את הפעילות בעצמה או לגייס תרומות. דרור הסביר שהדרך להגיע לטופ טמונה בעיקר בגישה. אם מראש מוותרים כי נרתעים מהעלויות אז ברור שאין סיכוי. החוכמה היא להציב מראש מטרות ברורות עם לוח זמנים ופשוט להתחיל. כשמדובר במטרה טובה ונעלה הדרך כבר תיסלל מעצמה. דרור הוא דוגמה מעוררת השראה לאיש שעובד באופן מתוכנן, שיטתי ומסודר, מתמיד, עובד קשה ומגשים את חלומותיו ואת חלומותיהם של הסובבים אותו.

לפני שהמשכנו להדגמות הרכיבה, הסבירה לנו דבי דרסלר, פיזיותרפיסטית מוסמכת לביצוע קלסיפיקציה, איך משייכים את הרוכבים לרמות הרכיבה השונות. לפני כל תחרות בחו"ל עוברים הרוכבים בדיקה של פיזיותרפיסט מוסמך כדי לקבוע האם רמת הרכיבה שנקבעה להם אכן מתאימה. מסתבר שקיימת בעייה של רוכבים המתחזים לנכים כדי לנצח בתחרויות?! 

אחרי הפסקה קצרה התמקמנו סביב מגרש הרכיבה המקורה ודרור הסביר כיצד הוא בוחר סוס מתאים למגבלה של כל רוכב. דרור הסביר על דרכי האימון של הסוסים ולאחר מכן העביר אימונים קצרים לשניים מרוכבי הנבחרת והסביר איך הם מצליחים לבצע תרגילים ברמה גבוהה, למרות המגבלות. הרוכבים הדגימו קטעי רכיבה מהמבחנים בתחרויות ומשתתפי הקליניקה היו נפעמים מהסוסים המטופחים וטובי המזג ומהרכיבה המרשימה.

 

אני מברכת על היוזמה ומקווה שיהיו עוד הרבה קליניקות, ימי עיון ויוזמות לימודיות שכאלה.

אל תחשבו על פיל ורוד!

בשבת 29/10/11 התקיימה בחוות ג'וקי קלאב ברישפון קליניקת שיפוט בהנחיית השופטת והמאמנת סוזן פון-דיצה פולק. הקליניקה התמקדה בשיפוט רמות הקדם הקבוצתי, הקל והקשה. מדובר ברמה בסיסית של דרסז', בה רוכבים ונשפטים בו-זמנית מספר רוכבים. לקליניקה הגיעו שופטים ומדריכים מכל רחבי הארץ ולאחר ההרשמה והכיבוד הקל יצאנו לעבודה ולמלאכה.

נעמה שגב-חסון, מדריכת רכיבה בכירה בחווה, אירגנה 3 קבוצות של רוכבים ברמות הקדם הקבוצתי. השופטים קיבלו לידיהם חוברות עם טופסי שיפוט ומדריכי הרכיבה ישבו לצידם, רשמו הערות ודנו איתם ברוכבים. הצוותים התפזרו סביב המגרש בזמן הצגת המבחנים ובתום כל מקצה התאספו יחד ודנו בתוצאות. 

 

השנה הוחלט לשנות את טופסי השיפוט של מבחני הקדם הקבוצתי, כך שהרוכבים לא מקבלים ציונים, אלא רק הערות. על סמך ההערות מחליטים השופטים מי ניצח, מי הגיע במקום השני, השלישי וכן הלאה. בתחרויות עצמן כל מקצה נשפט על ידי שני שופטים, מכיוון שקשה לשופט אחד להיות מרוכז בשלושה או ארבעה רוכבים בו-זמנית. המיקומים הסופיים נקבעים על ידי השופט הבכיר בתחרות (השופט המנוסה יותר).

אחרי שלב ההדגמות עברנו לשבת בצל עץ התות היפהפה, כדי לדון במה שראינו ולשאול שאלות. סוזן הדגישה שתפקיד השופט בתחרויות הוא חינוכי ולימודי. המטרה היא לתת לרוכבים ביקורת חיובית ובונה שתגרום להם להמשיך להתחרות ולרצות להשתפר. סוזן המליצה להסביר לרוכב מאיפה נובעות הטעויות כי כך הוא ירגיש מובן יותר. כשאומרים "לא" או "אל" המוח בונה תמונה של מה שאמרנו לא לעשות ורק לאחר מכן מוסיף את השלילה. לדוגמה כשאומרים "אל תחשבו על פיל ורוד!". מיד כולם יחשבו על פיל ורוד, ככה המוח שלנו עובד. בהדרכה ושיפוט צריך להסביר לרוכב מה כן לעשות, אלא אם כן מדובר במצב מסוכן אז צריך להשתמש בשלילה. 

נעמה עידכנה שהרוכבות שהתחרו בעונה שעברה התקדמו בצורה מדהימה וכיום הן בין הרוכבות המתקדמות ביותר בבית הספר לרכיבה.

אז שתהיה לכולנו עונה מוצלחת ופורייה עם הרבה ביקורת חיובית ובונה והרבה כיף :-)

חגיגות פתיחת העונה

 

ביום שבת 22/10/11 התאספנו מכל קצוות הארץ לאסיפה השנתית של ענף הדרסז' (רכיבה אומנותית). מתוקף תפקידי כרכזת הענף, החלטתי לספר לכם מה היה שם - למקרה שלא יכולתם לבוא...

כמיטב המסורת התקיימה ממש לפני האסיפה ישיבה לכל שופטי הענף, שהינם חולייה חשובה בפעילות ובלעדיהם פשוט אי אפשר לקיים תחרויות. את ישיבת השופטים ניהלה הגברת סיון ס"ט, שופטת מנוסה לכשעצמה ויו"ר ועדת דרסז'. בישיבה מעדכן נציג הועדה את השופטים במגמות בתחום השיפוט וזהו המקום ליצירת דו-שיח עם אנשים יקרים אלה.

המפגש התקיים בחוות החיים המקסימה הממוקמת ברעננה, לא רחוק מרחוב וייצמן בעיר. אחרי ישיבת השופטים, כיבד אותנו צוות החווה בתבשיל פוייקה מצויין ופוקצ'ות טעימות מהטאבון. לא חסרו גם שתייה, עוגות ואפילו תמרים שהביאו חברי הענף וכיבדו את כולם. אחרי שסעדנו את ליבנו נפנינו לאסיפה.
את המצגת העבירה הגברת דנה רוזינר, רכזת הועדה לענייני תחרויות. לדנה ניסיון עשיר שצברה במשך שנים רבות בהן הינה פעילה מרכזית בענף. המצגת כללה סיכום של פעילות הענף בעונה הקודמת, תכנית לעונה הקרובה וכן עידכונים חשובים לחברי הענף. בפוסט הבא אעדכן אתכם בעיקרי הדברים, למי שלא יכל להגיע או למי שכבר הספיק לשכוח...

בעונת 2011-12 שמתחילה בנובמבר, יתקיימו 11 תחרויות דירוג וארבע תחרויות שיא. שלוש מתחרויות השיא יישפטו על ידי שופטים המגיעים במיוחד מחו"ל! תחרות השיא הראשונה הינה בינלאומית ונקראת FEI World Dressage Challenge. בתחרות משתתפות שש מדינות (איחוד האמירויות, יוון, טורקיה, מלטה, קפריסין וישראל). השופטים עוברים ממדינה למדינה במשך כמעט חודש ושופטים את התחרויות. התוצאות הסופיות משוקללות יחד ומוכרזים הזוכים בתחרות כולה. התחרות תתקיים בחוות נועם ביום רביעי 7/12/11. ביום חמישי 8/12/11 תתקיים קליניקת רכיבה בהנחיית שופטי התחרות, הניתנת במתנה לרוכבים המצטיינים.

שלושת התחרויות הבאות יתקיימו לקראת סוף העונה. הראשונה תתקיים במרכז רכיבה קיבוץ יגור בתחילת מאי 2012 – גמר ליגת הדרסז'. הליגה היא למעשה גילגול של גמר ליגת הצפון שנערכה מידי שנה לזכרו של אליעזר לירון ז"ל (ממייסדי ספורט הרכיבה בישראל). מטרת הליגה הינה לעודד השתתפות בכמה שיותר תחרויות במהלך העונה ולכן הניקוד בה נצבר בתחרויות הדירוג. ככל שמשתתפים ביותר תחרויות, הסיכוי לנצח בגמר הליגה עולה. התחרות תישפט על ידי שופטת הולנדית שתקיים בעת שהייתה בישראל קליניקת שיפוט של מקצים פארא-אולימפיים. 

התחרות הבאה תתקיים בהמשך מאי 2012 במרכז רכיבה ניר-דוד - גמר ליגת בתי הספר. ההחלטה ליצור ליגה נפרדת לרמות הבסיס נשאה פרי והגדילה את מספר המתחרים בעונה שעברה ב- 26%! זו השנה השנייה לפעילות הליגה ואנו תולים בה תקוות גדולות לגדילה ופריחה של הענף. הועדה משקיעה משאבים רבים בפרסים לליגה כדי לעודד השתתפות, והשנה יחולקו לזוכים במקומות הראשונים תלבושות רכיבה לתחרויות וכמו בשנים הקודמות אוכף יוקרתי למועדון הזוכה.

התחרות המסכמת של העונה הינה אליפות ישראל שתתקיים בחוות טוקסנה בתחילת יוני 2012. התחרות הינה ארוע חגיגי גדול הכולל מקצים ברמות אלף עד הא וכן מקצים פארא-אולימפיים. בהמשך להצלחה משנה שעברה, יציגו הרוכבים ברמות גימל ומעלה מבחנים מוזיקליים ביומה השני של האליפות. באליפות יחולקו פרסים כספיים בשווי של מינימום 12,000 ש"ח ויינתן פרס כספי משמעותי למקום הראשון בכל מקצה!

השנה החליטה הועדה להוסיף ליגה נפרדת לרוכבים שאינם מתחרים בשבת – ליגת ימי שישי. במהלך העונה יתקיימו 4 תחרויות דירוג לליגה והאליפות תתקיים ביום שישי של אליפות ישראל. מטרת הליגה הינה לקדם פעילות של רוכבים שעד כה לא התחרו בגלל שהתחרויות מתקיימות בשבת. בליגה יוכלו להשתתף רוכבים בכל הרמות.

עקב קיצוץ משמעותי בתקציב הועדה, נאלצנו להעלות השנה את מחירי המקצים, כך שמחיר מקצה רגיל יעמוד על 150 ש"ח ואילו מקצה קבוצתי (בליגת בתי-הספר) 130 ש"ח. השנה הוחלפו כל מבחני הרכיבה  במבחנים של ההתאחדות האמריקאית לשנת 2011. הועדה תירגמה לעברית את כל המבחנים, אך עדיין מומלץ לעיין במבחנים המקוריים באנגלית הכוללים הסברים מועילים שאינם מופיעים כרגע במבחנים בעברית.

אפשרות חדשה שתינתן השנה בתחרויות הינה "פייד טיים" המיועד לרוכבים שרוצים לאמן סוסים בתוך מגרש התחרות. השירות ינתן בתחרויות דירוג רגילות תמורת תשלום סימלי של 50 ש"ח בתאום עם מארגן התחרות. השירות מיועד לרוכבים המעוניינים לתרגל עם הסוס את השהייה במגרש התחרות, בלי להיכנס למקצה (לדוגמה עם סוס צעיר או מפוחד).

רז ניצני - סוף טוב לפאצ'ינו

 

אחרי תחרות ה"פאבו קאפ" המשכתי להתחרות עם פאצ'ינו ברמות גימל ודלת. מידי שבוע נסעתי עם אליזבת לתחרויות אזוריות ולעיתים אף פעמיים בשבוע (בימי שבת וראשון). בהולנד נהוגות ארבע רמות בסיס המקבילות לרמות אלף עד דלת בישראל. כדי לעלות מרמה לרמה יש לצבור 10 נקודות דירוג. רמות הבסיס נרכבות בתחרויות קטנות הנערכות בתדירות גבוהה ובתנאים לא מזהירים. בדרך כלל רוכבים בהן על מגרשי דשא ומגרשי התחרות אינם מגודרים (רק מוצבות בהם אותיות). להלן רמות הבסיס הנהוגות בהולנד (בכל רמה מבחן קל ומבחן קשה, פרט לרמה הראשונה):

B המסמל beginning. מקביל לרמה אלף בישראל
L המסמל light. מקביל לרמה בית בישראל

M המסמל medium. מקביל לרמה גימל בישראל

Z (בהולנדית זוואר זה קשה). מקביל לרמה דלת בישראל 

כדי להבין את המשך הסיפור, נפרט את רמות הרכיבה הלאומיות הנהוגות בהולנד. הרמות נרכבות בתחרויות נפרדות עם שופטים אחרים. התחרויות נערכות בתדירות נמוכה יותר ומכיוון שמתחרים בהן רוכבים מקצוענים, משתתפים בהן פחות מתחרים. התחרויות מאורגנות בצורה מקצועית יותר והן כוללות מגרשים מסודרים ומערכת כריזה. להלן הרמות הלאומיות הנרכבות בהולנד:

ZZ קל
ZZ קשה

ואחריהן מגיעות הרמות הבינלאומיות, כלומר אותו מבחן נרכב בתחרויות בכל העולם:
Prix St. Georges או בקיצור PSG

Intermediate 1 או בקיצור Inter 1
Intermediate 2 או בקיצור Inter 2

Grand Prix או בקיצור GP
*ברמות הבינלאומיות יש להשיג ציון של 60% כדי לעלות לרמה הבאה.

 במקביל לתחרויות התחלתי להתאמן עם תמר כל יום, היא פשוט הורתה לי לעלות לרכב כשהיה לה זמן פנוי. פאצ'ינו, שהיה סוס צעיר וחסר ניסיון, למד הכל בשיעורים הללו. פאצ'ינו היה סוס קטן ולחוץ, אך מוכשר מאוד ולכן למד הכל במהירות. בתחרויות קיבל ציונים גבוהים והתקדם בזריזות ברמות.

כדי להשתתף באליפות הולנד ברמות הבסיס, היה עלינו לרכב באליפות האזורית, כלומר אליפות זיילנד. כדי להשתתף באליפות האזורית, התחרינו במספר תחרויות הכנה כדי לצבור נקודות. בחורף רק המקום הראשון באליפות האזורית נשלח לאליפות הולנד ובקיץ שני המקומות הראשונים ייצגו את האזור באליפות הלאומית. אני ופאצ'ינו השתתפנו פעמיים באליפות האזורית וזכינו במקום השלישי ברמה Z קשה. כלומר למרות המאמצים וההתקדמות היפה של פאצ'ינו, לא עלינו לאליפות הולנד. 

עם זאת, כשפאצ'ינו היה בן 6 עלינו לרמת PSG, שהינה כבר רמה לאומית. למעשה דילגנו על רמת ZZ וזאת עקב אישור שקיבלתי מישראל, כי בארץ סיימתי את רמות דלת והא. ברמות הלאומיות, השינוי העיקרי הוא בדרך שהסוס נדרש לשאת את עצמו, כלומר בכינוס (collection). לכן הרמות הראשונות מכונות "רמות בסיס", כי הן רמות הכנה בלבד. 

במשך חצי שנה התחרינו ברמת PSG כדי לצבור ניסיון. בשלב זה פאצ'ינו הבשיל ופרח ולמד לעשות טרוט מאוד מיוחד כמו של סוס אנדלוס – גדול וחזק, כאשר הוא מרים את רגליו גבוהה באויר. אחרי שקיבלנו 60% ועלינו לרמת אינטר 1, אליזבת החליטה למכור את פאצ'ינו. פאצ'ינו כבר אומן לכל התרגילים של הרמה הגבוהה ביותר (גרנד פרי), כולל החלפות רגליים כל צעד בקנטר, פיאף, פסאז' ופירואטים. פאצ'ינו היה סוס עדין ונעים לרכיבה ועל כן נמכר במהירות. קנתה אותו בחורה אמריקאית קטנת קומה שחיפשה סוס לרמת PSG. היא התאהבה בפאצ'ינו ועד היום עוד שומרת איתי על קשר ומעדכנת כמה שהיא נהנית ממנו.

אימנתי את פאצ'ינו במשך 7 שנים ובשבילי היה זה ניסיון נהדר. בתחילת הדרך לא האמנו שפאצ'ינו יגיע לרמת אינטר ולכן התאפשר ללמוד איתו ואפילו לטעות קצת. הבעלים שלו, אליזבת, הייתה מרוצה מהדרך שפאצ'ינו עבר ומכך שרכשה אותו בתור סייח ומכרה אותו בתור סוס מאומן ובוגר.

רז ניצני - פאבו קאפ

בפוסט הקודם התחלתי לספר על הסוס פאצ'ינו. הסוס היה שייך לבחורה בשם אליזבת שרכשה אותו בגיל צעיר. פאצ'ינו עבר את האילוף הראשוני שלו בהקסחון ובגיל 3.5 התחלתי  לרכב עליו. אליזבת מאוד רצתה שאתחרה איתו, בשביל הסטטוס והכבוד של בעלת סוס מתחרה. פאצ'ינו הזכיר סוס ערבי (קצת לחוץ עם לבן בעיניים) ולכן לינוס ממש לא חיבב אותו. אליזבת רצתה שאתחרה עם פאצ'ינו בתחרות אזורית לסוסים צעירים בשם "פאבו קאפ".

התחרות מתקיימת בקיץ אחת לשנה (בחודשים יוני/יולי) והיא מיועדת לסוסים בני 4-5. מותר להציג כל סוס פעם בשנה ומי שמקבל מעל 69% עולה לחצי הגמר ואחרי סינון נוסף גם לגמר (תחרויות ארציות המתקיימות בסוף אוגוסט). 25 הזוכים בחצי הגמר עולים לגמר. כל הסוסים שעלו לגמר מוזמנים בשנה הבאה לאימונים לקראת אליפות העולם. האימונים  נערכים על ידי שלושה בוחנים מקצועיים הבוחרים את חמשת הסוסים הטובים ביותר שייצגו את הולנד באליפות העולם לסוסים צעירים (תחרות יוקרתית מאוד). האליפות נחלקת לשתי תחרויות לסוסים בני 5 וסוסים בני 6. בדרך כלל הרוכבים בתחרויות הללו הם החזקים והמנוסים ביותר. בעלים של סוסים איכותיים יבקשו מהרוכבים הבולטים להכין ולהציג את הסוסים שלהם בתחרויות. הרבה סטליונים (סוסי הרבעה) מוצלחים מתגלים בתחרויות ומתחילים להרביע לאחריהן.

ובחזרה לתחרות האזורית. השיפוט בתחרות נעשה על ידי שלושה שופטים המתמחים ברבייה ובהשבחת הגזע. השופטים בוחנים את טכניקת העבודה של הסוס, המבנה, הנשיאה העצמית, חופשיות הצעד, הגמישות, החוזק והמקצבים. בתחרות רוכבים 2-3 צמדים במגרש (לעיתים קרובות על מגרש דשא), כאשר הקבוצות מופרדות לנקבות, זכרים וסטליונים. מדובר כמובן בסוסים שלא מכירים אחד את השני. הכרוז אומר איזה תרגיל יש לבצע וכולם מבצעים בו-זמנית. מדובר בתרגילים מאוד בסיסיים והרוכבים משתדלים לא להתקרב אחד לשני כדי שיוכלו להציג את הסוס בצורה הטובה ביותר. 

סוסים בני 4 (שבדרך כלל מתחילים להתאמן רק חצי שנה לפני התחרות) נדרשים להציג את כל המקצבים, טרוט מאורך וקנטר מאורך, לג יילד (כניעה לרגל), מעגלים של 20 מטר קוטר בטרוט ובקנטר ומעברים (מעברים טובים מעידים על יכולת שחרור הגב של הסוס). סוסים בני 5 נדרשים להציג שולדר אין (כתף פנימה) ומעברים למקצב מאורך ומכונס. כמו כן מצפים  השופטים מסוסים בני 5 לשאת את עצמם טוב יותר. התרגילים דומים לרמה גימל, אם כי  הדגש הוא על הכישרון והאתלטיות של הסוס. למשל אם הסוס צוהל או מרים את הראש במהלך המקצה, לאו דווקא ירד הציון. אם ההתנהגות חוזרת ונשנית היא תתבטא בציון על צייתנות. 

בסוף המקצה כל הצמדים עומדים במרכז המגרש. הסוס צריך לעמוד בצורה מרובעת (רגליים קדמיות ואחוריות באותו קו) עם הראש קצת מורם. השופטים בוחנים את הסוסים מקרוב ונותנים ציון על מבנה הסוס (בוחנים את אורך הגב, את הפרסות וכו'). בדרך כלל כל מקצה נמשך בין 10-15 דקות.
הצמדים שקיבלו ציון הגבוה מ- 69%, עולים לתחרות חצי גמר הארצית. בטקס חלוקת הפרסים מבצעים הצמדים מספר סיבובי טרוט וקנטר במהלכם מסבירים השופטים לקהל מדוע נבחרו הסוסים המנצחים ומהן החוזקות והחולשות של כל סוס. 

אני ופאצ'ינו יצאנו לתחרות בפעם הראשונה כשהיה בן 4. פאצ'ינו נחשב לסוס קטן מאוד בהולנד (רק 163 ס"מ בגבנון) ובגיל 4 עוד לא היה מרשים כל כך. הוא התפתח בגיל מאוחר יותר אז גם למד לעשות טרוט מאוד מיוחד. האימונים לתחרות התרכזו בעבודה על התנועה עם הרבה טרוט מאורך, קנטר מאורך ועבודה על שיווי המשקל במעגלים ובתנועות. התאמנו הרבה במגרש החיצוני כדי להרגיל את פאצ'ינו לרעש ולמראות חדשים. 

החימום בתחרות התבצע על דשא גדול (80*60 מטר) עם עוד 50-60 סוסים! במקביל נערכה תחרות בה הציגו סוסות וסייחים כך שהיה הרבה רעש ובלגן. לפני התחרות התחרינו רק פעם אחת (התחרות הראשונה שלי בהולנד ושל פאצ'ינו בכלל) ברמה גימל כדי לקבל קצת ניסיון. מדובר בחצי שנה בלבד אחרי שהגעתי להולנד. לתחרויות הראשונות הייתי יוצאת רק עם אליזבת והיה קשה מאוד כי היא הייתה אפילו יותר לחוצה ממני. את המבחנים בתחרויות הקריאו בהולנדית כך שחלק מההכנה לתחרות הייתה לפרש מילה במילה במבחנים כדי להבין מה מקריאים לי. למרות כל הקשיים הגענו לאחד מחמשת המקומות הראשונים בתחרות האזורית ועלינו לחצי הגמר. לגמר לא עלינו, אבל מדובר בכל אופן בהישג מרשים לכל הדעות.

מאסוס לסוס

 

אני מכירה את קטיה בארי כאוהבת סוסים מושבעת ורוכבת מצויינת ונלהבת. כשעבדתי בבקרים בחוות טוקסנה וחשבתי שאני מגיעה מוקדם (בשעה 7:00 בבוקר), קטיה כבר הייתה על הסוס בעיצומה של הרכיבה. קטיה נשואה לרועי ואם צעירה ונמרצת לשלושה ילדים. קטיה עובדת במשרה מלאה בחברת תרופות בתור Clinical Research Associate (מחקרים קליניים) ובזמנה הפנוי (בדרך כלל מוקדם מאוד בבוקר) רוכבת על סוסים בהדרכתו של טל גורן. קטיה מחזיקה בתואר B.Sc במדעי בע"ח, ומוסמכת כמטפלת באמצעות בע"ח וכמדריכה לרכיבה טיפולית. וחוץ מכל זה קטיה גם מצאה זמן להשתלם באנגליה במוסד המוכר Equinenergy Ltd, המתמחה בעיסוי ספורטיבי לסוסים ומוכרת בתור Equine Body Worker. בפוסט הבא נפרוס בפניכם את יתרונות העיסוי הספורטיבי לסוסים כפי שניתן על ידי EBW.

אז למה הסוס שלי בכלל צריך עיסוי? נתחיל מכך שאני באופן אישי לא הייתי מתנגדת לעיסוי מפעם לפעם וקטיה מספרת שכך גם הסוסים. רובם נהנים מהעיסוי הנמשך כשעה וחצי, אך יש הרבה לכך מעבר להנאה. האם נתקלתם במצב שהסוס שלכם הביע התנגדות לבצע תרגיל כלשהו (בעיקר תרגיל שביצע בעבר בקלות)? ייתכן שהבעייה נובעת מכאב כלשהו ולאו דווקא ממצב רוח עגום.. הסוסים שלנו, בין אם משמשים לדרסז', קפיצות, רכיבה מערבית, סיבולת, מרוצים וכו', הינם ספורטאים המאמצים את גופם. הם זקוקים לטיפול מונע ומשמר והעיסוי הנו פתרון טבעי ומהנה. 

קטיה משתמשת בנקודות לחיצה ומתיחות פאסיביות כדי לטפל ברגישות של השרירים. העיסוי מפחית את שחיקת הגוף, מאריך את תקופת הביצועים, משפר את טווחי התנועה והסיבולת ומקל על מתח השרירים ועל עיוותים הקיימים בהם. קטיה מתמקדמת בשרירים שאינם מתפקדים כהלכה ועלולים להגביל את טווחי התנועה ולגרום לאי נוחות וכאבים אצל הסוס. כמו כן מטפלת קטיה באזורים פצועים או מנותחים בהם נוצרו רקמות צלקתיות המפעילות לחץ על אזורים סמוכים. באמצעות העיסוי ניתן לגלות עיוותים במרקם השרירים ולמנוע התפתחות בעייה מורכבת יותר.

כמונו, גם הסוסים אינם נינוחים כאשר הם חשים בכאב. הכאב מתבטא בהתנהגותם וברמת הביצועים שלהם. דוגמאות להשפעות הכאב על הסוס הינן הגבלת טווחי התנועה, חוסר גמישות, תנועה "תקועה" ולא חלקה, התנגדות לביצוע תרגילים מסויימים, עצבנות בזמן הטיפול ורגישות יתר. בנוסף על כל היתרונות, העיסוי משפר את מקצבי הסוס, מעודד זרימת דם ומפחית רגישות יתר למגע. 

הטיפול שקטיה מעניקה מתבצע בתאום עם הוטרינר המטפל ועם שיטות האימון של הסוס. הניסיון רב השנים שצברה קטיה ברכיבה ובטיפול בסוסים מאפשר לה לחוש את הסוס ולהתאים לו את הטיפול הטוב ביותר. 

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם קטיה במייל: beerir@012.net.il

רז ניצני - ימים ראשונים

וכעת אנו שבים לסיפורה של רז ניצני ולימיה הראשונים בחוות הקסחון שבהולנד.

 

 המשושה של חוות הקסחון

כשהגעתי לחווה בתום הצבא, הצוות היה מורכב משני סטאז'רים של דרנר (בי"ס למנהלי חוות ולמדריכי רכיבה) ושני עובדים. תמר למדה בדרנר פעם בשבוע (בתכנית מיוחדת לרוכבים מתחרים) ובשאר הזמן עבדה גם היא בחווה. לורנס למד כל בוקר ופעם בשבוע נסע גם הוא ללמוד בדרנר (באותה תכנית כמו  תמר). אחר הצהריים היה מצטרף לצוות ורוכב על הסוסים. הסטאז'רים ישנו בעליית הגג בבית של לינוס, שם גם אני ישנתי בביקורי הראשון בחווה. הסטאז'רים והעובדים עבדו בתמורה לאחזקת הסוסים שלהם בחווה ובתמורה לשיעורי רכיבה. 

סוסים במרעה

כל יום החל בשעה שבע בבוקר והעבודה כללה ניקוי תאים, האכלה, טאטוא, לונג'ים לסוסים צעירים ושחרור סוסים במרעה. התפקיד של תמר ולורנס היה לרכב ובשל הקשר הטוב שנרקם ביני לבין תמר, התפקיד שקיבלתי היה לעזור לה ברכיבות. לינוס שיכן את תמר בבית קטן ונחמד והיא הציעה לי לגור איתה. בדיעבד נראה שמהלך זה תרם רבות להחלטתי להישאר בהולנד. תנאי המגורים של הסטז'רים היו בסדר גמור, אבל לאורך זמן קשה להסתדר בלי פרטיות ועם שותפים שמתחלפים כל כמה חודשים. לינוס ואריקה (אשתו) היו מאוד חמים ופתוחים וביתם היה תמיד פתוח בפני צוות החווה. לדוגמה את כל הארוחות אכלנו יחד כל יום אצלם בבית. 

המגרש המקורה

מהבוקר עד שש בערב הייתי עוזרת לתמר ומאכפת בשבילה את הסוסים. בצהריים עשינו הפסקה של חצי שעה וחזרנו לעבוד. היה לנו סדר קבוע של רכיבות מידי יום ולאט לאט גם עזרתי לתמר לזכור אותו. בהתחלה רק איכפתי סוסים, הבאתי אותם למגרש וטיפלתי בהם בסיום הרכיבה. בהדרגה תמר החלה לתת לי גם לרכב קצת. הייתי למשל מחממת את הסוסים בהליכה. לפעמים היה מדובר בסוסים חמים שאחרי 10-15 דקות הליכה התחילו ממש להשתולל. תמר לימדה אותי להרגיש את קצב ההליכה ואיך רגליי הסוס צריכות לנוע  בהליכה. אם הייתי עושה טעויות תמר הייתה מיידעת אותי תוך צעקות רמות. הרגשתי שמאוד רוצים ללמד אותי, אבל שאסור לי לטעות יותר מפעם אחת. ידעתי שרוכבים שאינם מוכשרים לעולם לא יזכו לעלות על סוסים טובים באמת.

אחר הצהריים היינו עובדות בלונג' עם סוסים צעירים. תמר הייתה מחזיקה את הסוס ואני הייתי רוכבת. בהולנד מאוד מקובל שמישהו עוזר מהקרקע במהלך האימון. כל שנה היו אצלנו 5-6 סוסים צעירים באימון. בשלב מסויים הוחלט שאני אאמן שני סוסים צעירים בני שלוש, בהשגחה של תמר כמובן. הייתי צריכה לשחרר אותם כל יום, לטפל בהם ולרכב עליהם 4-5 פעמים בשבוע במשך 10-15 דקות. את האימונים הראשונים עשינו במגרש קטן וסגור בגודל 15*30 מטר. כך הסוס הצעיר היה מרוכז רק ברוכב בלי הפרעות מבחוץ.  השתמשנו במגרש זה גם לאימון של סוסים בעייתיים. 

 המסדרון בחווה

עם הזמן תמר החלה לתת לי להרגיש תנועות מסויימות (כמו טרוט מאורך או שולדר אין) על הסוסים שהיא אימנה. למדתי מהרכיבות האלה המון. הייתי מסתכלת על תמר רוכבת תנועה מסויימת ואז עולה על הסוס ומבצעת רק את התנועה הזו. תמר מאוד דאגה לסוסים שלה ולכן הייתה מאוד קשוחה. הייתי צריכה ללמוד הכל מהר מאוד ומדוייק מאוד. הרכיבות הכריחו אותי להישאר מרוכזת ולתת בכל רגע את הכי טוב שלי. וכך למעשה למדתי איך לאמן את הסוסים שלי.

בשלב מסויים קיבלתי לאימון סוס בן 4, שהיה הכי מתקדם מכל הסוסים עליהם רכבתי עד אז. לסוס קראו פאצ'ינו ואריקה אימנה אותו עד שנכנסה להריון. פאצ'ינו היה סוס פרטי שהגיע לאימון בחווה (ולכן גם נתנו לי לרכב עליו). הוא לא ידע כמעט כלום ורכבתי עליו בשיעור קבוצתי שבועי שאריקה העבירה לכל הצוות. זה היה השיעור הרשמי, אך במהלך השבוע תמר העבירה לי שיעורים קצרים ולינוס היה מכריח אותי לרשום כל מה שלמדתי. לפחות הוא הרשה לי בדרך כלל לרשום בעברית (ולא בהולנדית), אך לפעמים הייתי צריכה גם להגיש לו את זה... הרעיון הוא שלכל תרגיל ברכיבה יש סדר פעולות. כל מה שצריך הוא לזכור אותו ולהשתמש במידת הצורך. באימון של סוסים צעירים משתמשים באותו סדר פעולות וכך מתאפשר לבצע גם איתם תרגילים מתקדמים ללא בעייה. בדרך כלל הסוסים הצעירים מגיבים מהר מאוד, אם משתמשים בגוף כמו שצריך. הם כמו ילדים - לומדים מהר כי עדיין לא פיתחו הרגלים רעים. 

 רז ופאצ'ינו

אחר הצהריים לינוס נסע לפרזל סוסים מחוץ לחווה וכשחזר בערב היה רוכב. בכל הרכיבות שלו הייתי מאכפת את הסוסים ומסתכלת עליו רוכב, גם אם המשיך לרכב עד אמצע הלילה. למדתי המון בערבים האלה. למעשה אחר הצהריים הייתי מאכפת סוסים לתמר, לורנס ולינוס. לפעמים מרוב עבודה לא הספקתי לאמן את הסוסים שלי וזה היה מאוד מאכזב. הימים היו מאוד ארוכים, היה קשה למצוא זמן ולפעמים הצלחתי לעלות לרכב רק אחרי ארוחת הערב. לפעמים הייתי כל כך עייפה שנרדמתי בישיבה תוך כדי עבודה. בדיעבד אני מבינה שכדי לקבל הייתי צריכה לתת את כל כולי. זאת הסיבה שמההתחלה איכפתי סוסים במקום לעשות את העבודות "השחורות" ששאר הצוות עשה. אני חושבת שכל רוכב שמתחרה בחו"ל צריך להתחיל למדוד כמה הוא מקבל רק אחרי שנה של עבודה קשה. בשבילי זו הייתה תקופה בה למדתי המון ולמזלי צוות החווה השקיע בי מעל ומעבר כדי שאהיה רוכבת טובה. ברור לי שהיום המצב כבר שונה, הרבה יותר מסובך להשתלב באותו אופן בחיי החווה והיה לי מזל גדול שמההתחלה יצרתי קשרים טובים עם לינוס, תמר והצוות.

עשרת הדיברות

 

 

ניקוי הראשייה בסיום הרכיבה

 

 מי שזכה בחוויה של סוס פרטי משלו יודע היטב שהרכיבה היא רק חלק קטן מאוד מכל הסיפור. הברשה, ניקוי פרסות, טיפולים שונים לפרסות, מקלחות, חפיפות, טיפוח הרעמה והזנב, ויטמנים, פירזולים, חיסונים ועוד ועוד. סוס פרטי זה הרבה הוצאות ובעיקר המון עבודה.

ובכל זאת ומעבר לכך חשוב ביותר גם לדאוג לציוד הרכיבה. בדרך כלל מדובר בציוד יקר העשוי מעור, ואם לא שומרים עליו ומטפלים בו הוא נהרס. הטיפול בציוד חשוב גם בשביל הנוחות והבריאות של הסוס. ציוד העשוי עור סופג מה שבא איתו במגע כדוגמת זיעה וליכלוך. המתג שנמצא בפה של הסוס עשוי ממתכת וגם הוא מתלכלך אחרי כל רכיבה. אז הנה לפניכם עשרת הדיברות שלי לטיפול בציוד, ואתם מוזמנים להציע הצעות נוספות ולתת טיפים שימושיים:

1. המתג – עשוי מתכת ונמצא בתוך פה הסוס. בתום כל רכיבה יש לשטוף היטב במים ולוודא שנשאר נקי וחלק. אם הליכלוך לא יורד, לוקחים סקוטץ' עדין ומשפשפים בתוך דלי עם מים. יש לשים לב שלא טובלים את הראשייה בתוך המים, כי יותר מידי מים הורסים את העור.

2. ראשיית הרכיבה – אחרי כל רכיבה מומלץ לנקות עם ספוג לח ונקי וקצת סבון. יש סבונים מיוחדים לציוד בכל מיני צורות. חשוב לשים לב לגרונית השמוטה (פלאש) שהרבה פעמים מתלכלכת מאוד במהלך הרכיבה. אם הגרונית מלוכלכת העור סופג את הליכלוך, מתקשה ועלול לפצוע את הסוס. מידי פעם, אחרי הניקיון, מומלץ לשמן את הראשייה (כמו בסבון יש הרבה סוגים של שמן בצורות שונות) כדי שהעור יישאר רך ואלסטי. אם הראשייה חדשה או שהעור קשה כדאי לשמן בנדיבות מספר פעמים עד שהעור מתרכך. עור קשה עלול לפצוע את הסוס בפנים וזה לא נעים לאף אחד. מידי פעם (למשל לפני תחרות) כדאי לפרק לגמרי את הראשייה, לסבן ולשמן את כל חלקיה.

3. האוכף – זוכה לאותו טיפול כמו הראשייה לאחר כל רכיבה. באזורים המרופדים יש להשתמש במעט מים ושמן כדי לא להרוס את הריפוד (יותר מידי מים ושמן עלולים לחלחל פנימה). כדאי מידי פעם לנתק את הארכובות, לסבן ולשמן היטב. האוכף הינו פריט יקר ולכן רצוי בסיום הניקיון לכסותו בכיסוי מיוחד השומר מפני מכות ואבק.

4. חגורת הבטן – במהלך הרכיבה מתלכלכת ונספגת בזיעה. כדאי מידי פעם לשטוף ולקרצף עם מברשת קשה וקצת סבון. לייבש היטב בסיום. גם כאן אם חגורת הבטן לא נקייה, היא עלולה לפצוע את הסוס בזמן הרכיבה. אם לא שוטפים בסיום הרכיבה, יש לייבש היטב ולהבריש עם מברשת קשה.

5. שמיכת הרכיבה – כדאי מידי פעם לכבס. אם אין מכונת כביסה אפשר לשטוף במים ולקרצף עם מברשת קשה וקצת סבון. בסיום לייבש היטב. אני בדרך כלל משפשפת את השמיכה עם מברשת קשה כדי להוריד לכלוך ושיער. שמיכה מלוכלכת תשפשף את הסוס בזמן הרכיבה, תגרום אי נוחות ועלולה לגרום לפציעות.

6. מגיני הרכיבה – יש לייבש בסיום הרכיבה ולשפשף עם מברשת קשה. אם עדיין מאוד מלוכלכים לטבול במים ולקרצץ במברשת קשה וקצת סבון. לייבש היטב בסיום. הרבה מים הורסים את הסקוצ'ים ולכן עדיף להימנע משטיפת המגינים.

7. אם יש עזרי רכיבה נוספים כמו מושכות גרמניות, יש לסבן ולשמן אותם עם כל הציוד.

8. המברשות – מידי פעם, כשהן מלוכלכות, כדאי להשרות במים וסבון ואז לשפשף עם מברשת קשה ולשטוף היטב. לייבש היטב בסיום.

9. ציוד הרכיבה האישי – יש לנקות באותו אופן את כל פריטי העור (מגפיים, צ'אפס). יש לשטוף מידי פעם את הדורבנות כדי שלא ייפצעו את הסוס. כפפות רכיבה אפשר לשטוף או לכבס וגם את הקסדה כדאי לשטוף מידי פעם ולייבש היטב.

10. באופן כללי מומלץ לשמור על ארון הציוד מסודר ונקי. זה חוסך זמן, פציעות והרבה יותר נעים.

תהנו מהרכיבה ומהציוד הנקי!

סוסה מעופפת

בתקופה האחרונה התחלנו מסורת חדשה בחוות טוקסנה, בה המדריכים עוזרים אחד לשני  ברכיבה ולמעשה מעבירים שיעורים אחד לשני. כיף לראות שלמרות שכולנו רוכבים פחות או יותר באותה הרמה (כמובן שלכל אחד חוזקות וחולשות), אנו עוזרים ומקדמים את חברינו לעבודה. אני מרגישה שאני רוכבת טוב יותר כשמישהו מסתכל - אני יותר מרוכזת ויותר משתדלת לרכב כל צעד הכי טוב שאפשר. אפילו אם מישהו מהצד רק אומר לי לשבת זקוף יותר, כבר המודעות שלי עולה וכל הרכיבה משתפרת.

בתקופה האחרונה עשינו הרבה שיעורים כאלה עם ביוטי. היה כיף לקבל מחמאות על כך שהיא נראית מצויין ומשיעור לשיעור התקדמנו יפה. באחד השיעורים האחרונים, הסוסה שרק לפני שנה עוד לא ממש הבינה איך עושים טרוט וקנטר, עשתה פליינג צ'יינג' (החלפת רגל באוויר בקנטר), הנחשב לתרגיל של רמה ד' בדרסז' (רמה מתקדמת מאוד).

מכיוון שזו הייתה חוויה מהנה ומלמדת מאוד, החלטתי לספר איך עשינו את זה. הבסיס לתרגיל הוא עבודה טובה בקנטר. במשך תקופה ארוכה עבדנו על מעברים עולים מטרוט לקנטר, בדגש על מעברים זריזים וחלקים לשני הצדדים. תרגילי הכנה נוספים שעשינו היו קווים שבורים ומעגלים בקנטר. אחרי זה התקדמנו לשינויי כיוון באלכסון בקנטר עם החלפת רגל פשוטה לאורך האלכסון (דרך טרוט). בהדרגה קיצרנו את משך הטרוט לכמה צעדים לפני ואחרי X (מרכז המגרש). אחרי שביוטי למדה גם את זה עברנו להחלפות פשוטות בשמיניות (שני מעגלים מחוברים כשבאמצע מתבצעת החלפת הרגל דרך טרוט).

כשהחלטנו שביוטי מוכנה לתרגיל עצמו, שמנו קורת קרקע במרכז קו הרוחב של המגרש. רכבנו שינוי כיוון לרוחב המגרש (פנייה של 90 מעלות, קו ישר ופנייה של 90 מעלות לצד השני). אחרי הפנייה הראשונה ולפני הקורה, החלפנו את הכיפוף ומעל הקורה נתנו סימן לקנטר לצד השני. ביוטי לא התרגשה וברוב המקרים החליפה בקלות את הקנטר מעל הקורה. היה מעניין לראות כמה ההכנה לתרגיל עזרה כאן. כשרכבתי טוב את הפנייה הראשונה, הכנתי את הכיפוף בזמן וביקשתי קנטר לצד השני מעל הקורה ביוטי החליפה בקלות את הקנטר. אם לא הייתה הכנה מספיק טובה, ביוטי פשוט נשארה על קנטר הפוך גם לכיוון השני.

ככל שאני מתאמנת, לומדת ומלמדת אני מבינה את החשיבות של תכנון, תשומת לב והכנה. כשאני מדריכה, ההבדל הוא עצום בין סוס שלא מבקשים ממנו הרבה וגם לא מקבלים, ובין סוס שמשקיע ומתאמץ בשביל הרוכב שלו, אחרי שזה שם לב, מתכנן וחושב.

לונדון לא מחכה לי

אנו נאלצות לקטוע מעט את רצף הסיפור של רז בהולנד, כדי לעדכן שרז הופיעה בטלוויזיה, בתכנית של לונדון וקירשנבאום. מסתבר שסיפור מכירתו של טוטילס (הסוס ההולנדי)  לגרמניה מעניין גם אנשים מחוץ לענף הדרסז'. מכיוון שרז רכבה בהולנד בתקופה שטוטילס החל לפרוץ ומכירה מקרוב את יחסי הכוחות בין שתי מעצמות הדרסז', באופן טבעי התקשרו אליה מהתכנית כשחיפשו מומחה לנושא. אז הנה הסיפור כפי שרז חוותה אותו.

במשך יומיים קיבלתי מספר טלפונים מהתחקירנית של התכנית "לונדון את קירשנבאום". הם חיפשו מישהו שיוכל להסביר את הסיפור של טוטילס, סוס הולנדי שנמכר בהרבה כסף לגרמניה וקשור למאבק הכוחות בין שתי מעצמות הדרסז'. מכיוון שהתחום איננו מוכר כלל בארץ, הסברתי לתחקירנית מהו הספורט הזה, על הרמות השונות ועל רמת הגרנד פרי. הסברתי שמבחינה היסטורית שימש הדרסז' לאימון סוסי מלחמה. סוס מלחמה צריך להיות רגיש מאוד לרוכב כדי שיוכל במהלך הקרב לבצע את הפקודות במהירות. סוסי מלחמה יצאו לקרבות רק מגיל 8, אז הגיעו לרמת החדות הנדרשת. הראיון בתכנית היה קצר מאוד ומכיוון שמדובר בנושא מעניין ושנוי במחלוקת החלטתי לשפוך עליו עוד קצת אור.

טוטילס (המכונה טוטו) היה סוס בבעלות משפחת פישר, משפחה אמידה מאוד בהולנד. כשהיה צעיר רכבה עליו טוסקה פישר, אם המשפחה. היא התחרתה איתו באליפות העולם ולא הגיע להישגים מרשימים במיוחד. הוא היה סוס מפוזר אך מאוד גמיש. כשטוטו היה בן שש החליטה טוסקה להעביר אותו לאימון אצל אדוארד גל, שבדיוק מכר את סוסו האגדי לינג (סוס יפהפה עם צעד מדהים). כבר בהתחלה החיבור בין השניים היה מצויין וטוטו הצטייר כסוס רגיש, אינטיליגנטי ובעל רצון ללמוד. בתחילה התחרו ברמת PSG וכבר אז טוטו היה אתלטי מאוד, מיוחד ומרשים. הצמד עשה לא מעט טעויות במבחנים, אך האיכות הייתה מצויינת. תוך שנה הצמד כבר החל להתחרות ברמת הגרנד פרי. גם כאן היו טעויות קטנות של חוסר ניסיון, אך כבר בהתחלה היה ברור שזהו צמד שעוד לא נראה כמותו. מתחרות לתחרות הצמד השתפר ובשלב מסויים נהיה מחזה מלבב במיוחד, ממש אטרקצייה. אדוארד וטוטו החלו לשבור שיאים בזה אחר זה. בתחילה שברו את שיא העולם שקבעה אנקי ואן גרונסבן ההולדנית (זוכת שלוש מדליות זהב אולימפיות רצופות עם סוסים שונים). הם שברו שיאים של עצמם ובלונדון שברו לראשונה את השיא של 90% במבחן דרסז'. אנקי, שעד אז שלטה בענף באופן בלתי מעורער והתחרות היחידה שלה הייתה הגרמנייה איזבל ווירת, החלה לזכות במקומות שני ושלישי.

 

כדי להבין את המשמעות של ניצחון על אנקי נחזור קצת אחורה. במשך שנים גרמניה שלטה בענף הדרסז' בעולם וזכתה במדליות הזהב האולימפיות הקבוצתיות. אנקי הייתה ההולדנית היחידה שהצליחה לזכות במדליות זהב אולימפיות (יחיד) בזכות שיטת העבודה המיוחדת שלה. היא הייתה מסתכלת על סוס כספורטאי, אתלט, ומנתחת אותו באופן מדעי. היא עבדה עם הרבה רגש והשתמשה בידע של פיזיותרפיסטים ווטרינרים כדי ללמוד מבחינה אנטומית איך להגיע עם הסוסים לתוצאות הטובות ביותר. שיטת העבודה של אנקי התפשטה בהולנד וטוטילס הנו מכל הבחינות השיא שלה. במקביל לפריצה של טוטו, ובזכות שיטת האימון וההבנה הרבה, רמת סוסי הדרסז' בתחרויות עלתה מאוד. באותה תקופה הציונים הגבוהים בתחרויות שנעו לפני כן סביב 70%, החלו לעלות ולהגיע אף לציונים של 80%. זו הייתה פריצת הדרך של הולנד וגרמניה נשארה מאחור עם שיטות האימון הקלאסיות יותר. ובכל זאת טוטו ואדוארד היו מקרה מיוחד, וכצמד הם נתנו לרוכבים המון השראה וכיוון לשאוף אליו.

כשטוטילס החל לנצח התקשורת הגרמנית פירסמה שמדובר בסוס קירקס ולא סוס דרסז' אמיתי. אמרו שטוטו נראה לא אמיתי, מכני מאוד ולא טוב באמת. אמרו שמדובר בשושלת יוחסין לא נכונה ובסטליון שאינו מהסוג הקלאסי. דיברו רעות על שיטות האימון בהולנד של סוס עגול מאוד, עמוק וארוך. פירסמו תמונות מאימונים של סוסים שנראו רע מאוד בכוונה כדי לגנות את השיטה. טוטו סימל לכל הדעות את המאבק בין הולנד לגרמניה.

ועם כל זה, אחרי אליפות העולם בקנטאקי (ממנה  חזר הצמד עם שלוש מדליות זהב, אחת מכל יום!) החלו להתפרסם הודעות שטוטו נמכר לגרמניה. לאליפות הגיעו נציגים מחוות שוקום-הול, חוות ההרבעות הגדולה בגרמניה, וצפו בחשאי בטוטו מקרוב. כל העיסקה התרחשה בחשאי ואדוארד לא ידע שום דבר, רק שמע את השמועות. אדוארד חזר להולנד ויצא לתחרות בינלאומית אחרת. בעודו בתחרות יצאה הודעה לעיתונות שטוטו נמכר לגרמניה (ולמרות זאת אדוארד נשאר מרוכז וניצח בתחרות). בתחילה לא ידעו מי ירכב על טוטו, ואף הועלו השערות שאדוארד ימשיך לרכב עליו.

במשך חודש לא ידעו מי יירכב על טוטו אחרי המכירה. בהולנד היו מחאות רבות, ניסו לגייס כסף כדי לרכוש חזרה את הסוס, אבל הסכום היה גבוה מידי. אפילו מלכת הולנד פירסמה מכתב שמדובר בצמד מדהים שאסור לפרק. בינתיים טוטו נלקח לחווה סודית ויצאה הודעה שהרוכבת אן קטרין לינזנהוף (שרכבה בעבר ברמת הגרנד פרי) רכשה את זכויות הספורט שלו. הרוכבים הגדולים של גרמנייה סרבו לרכב על הסוס, מפאת הציפיות האדירות.

כשנה לפני שטוטו נמכר, הבן החורג של אן קטרין, אלכסנדר מתיאס ראט, החל להתברג בין שלושת הרוכבים הטובים בגרמניה. לבסוף התברר שהוא ירכב מעתה על טוטו. פתאום החלה התקשורת הגרמנית להלל את טוטו – איזו אירוניה! ההופעות הראשונות של הצמד לא היו מרשימות במיוחד, אך כבר בתחרות השנייה שלהם קיבלו 85% במבחן המוזיקלי ושברו את שיא גרמניה.

ולסיכום, משפחת פישר שמכרה את טוטו לא חיה את עולם הסוסים. היה להם כיף לבוא לראות את הסוס מנצח, אך ברגע שהופעל עליהם לחץ רב הם נשברו ומכרו למרות ההשלכות. אדוארד וטוטו הפיחו בדרסז' רוח חיים והשראה. כולם נסעו לראות אותם. היום כבר ברור שלמרות המאבק העיקש של גרמנייה טוטו הינו סוס דרסז' אמיתי, שמנצח את כולם והנו האלוף הבלתי מעורער של הענף. העובדה שחוות ההרבעות הגדולה בגרמנייה שילמה עבורו סכום דמיוני של מליוני יורו מוכיחה זאת ללא כל צל של ספק. ולסיכום, שיטת האימון ההולנדית ניצחה ואיתה גם (מה לעשות) הכסף ניצח.

להלן קישור לראיון עם רז (מתחיל בסביבות הדקה ה-31), תהנו!

עץ הרכיבה - ליווי התנועה

לפניכם המאמר השלישי בסידרה. תהנו!

כשאנו מתקדמים בעץ הרכיבה, המטרה היא לפתח ישיבה עצמאית כדי שנוכל להשפיע על הסוס. המשמעות של ישיבה עצמאית היא לסמוך אך ורק על שיווי המשקל כדי להישאר על הסוס. כדי להישאר בשיווי משקל, משתמשים במתח שריר ספורטיבי בצורה משוחררת וללא היאחזות של השרירים כדי להישאר על הסוס. כשהרוכב שולט בגופו, אפשר להתחיל להשפיע ולשלוט בגוף הסוס.

השלב הראשון של בניית ישיבה עצמאית הוא ללמוד להשתחרר ברכיבה. השלב השני הוא למצוא את שיווי המשקל מעל מרכז הכובד של הסוס. השלב השלישי הוא להרגיש וללוות את תנועת הסוס בהליכה, טרוט וקנטר.

"ללוות" לא אומר רק לשבת באופן פאסיבי ולתת לתנועת הסוס להזיז את גופך. זוהי פעילות אקטיבית של השרירים שמתאמת בין המקצבים של הרוכב והסוס ויוצרת הרמוניה. על הרוכב להיות מודע לגופו. יש לרכוב בשיווי משקל ולהשתמש במתח שריר אלסטי וספורטיבי, ולא  במתח תפוס, נאחז ועצבני, כדי להישאר בשיווי משקל. צריך שרירי בטן חזקים ומפרק ירך משוחרר וגמיש שנע בחופשיות. ליווי התנועה הנה מיומנות הכרחית כדי לרכב בקצב של הסוס ובהרמוניה איתו. בלי ישיבה עצמאית ושליטה מוחלטת בכל איבר בגוף, הרוכב תמיד יגביל את תנועת הסוס שלו.

מדריך טוב ייבחר סוסי בית ספר שיעזרו לרוכב בכל שלב בו הוא נמצא. סוס בית ספר טוב יעזור לרוכב להיות משוחרר ובשיווי משקל כדי ללמוד ללוות את תנועת הסוס. מדריכים רבים משתמשים בלונג' כדי לעזור לרוכבים להרגיש את תנועת הסוס.

זו הנה הבנה פשוטה למדי. אך ההבנה המנטלית והיישום הפיזי דורשים עבודה קשה וריכוז מחשבתי. דרושות שעות רכיבה רבות על סוסים שונים כדי להשיג ישיבה עצמאית באמת ולעיתים קרובות נראה שההתקדמות מתעכבת. אתה מבין את זה על סוס אחד אבל לא על סוס אחר. אתה מתקדם מאוד על סוס אחד אבל חוזר אחורה על סוס אחר. המפתח הוא להשתמש במשוב שכל סוס נותן כדי לאתר בצורה מדוייקת את האזורים החלשים שלך.

תגובות הסוס מרמזות אם אינך מלווה את תנועתו כמו שצריך. כשהרוכב נמצא לפני או אחרי תנועת הסוס, הסוס יוצא משיווי משקל. הסוס ינסה לתקן זאת כדי להרגיש שוב בנוח ובשיווי משקל. כשהרוכב מאחורי התנועה, הסוס יכול להרגיש זאת בתור דחיפה קדימה ולרוץ, או להאט ואף לעצור, כשהוא מנסה למקם מחדש את רוכבו מעל מרכז הכובד (שם הכי נוח לו לשאת את המשקל). רוב הרוכבים נוטים להיות מאחורי התנועה.

התלמיד הממוצע אצלנו שרוכב לפחות פעמיים ביום מבלה כשנה בפיתוח המיומנויות והשרירים הדרושים כדי לרכוב בשלושת המקצבים. ראשית בצורה משוחררת, שנית בשיווי משקל ושלישית תוך ליווי תנועת הסוס. במהלך שנה זו יהיו זמנים שהרוכב ישיג בקלות את שלוש המטרות הללו בהליכה, אך יתקשה מאוד להישאר יציב מעל מרכז הכובד של הסוס בטרוט. או שיצליח ללוות את תנועת הסוס בהליכה וטרוט, אך בקנטר יתקשה להשתחרר מספיק כדי ללוות את תנועת הסוס על שני הצדדים.

לעיתים קרובות כשעובדים על הישיבה נתקעים. צריך לזכור שכל אחד מתקדם בקצב שלו ואפילו אם לוקח יותר זמן בשלב מסויים, ייתכן שהשלבים הבאים יבואו בקלות רבה יותר. יש לצפות להיתקע מפעם לפעם ולא להתייאש ולהתעצבן. צריך להיות מודעים לכך שזה נורמלי. המודעות והשליטה הגופנית שמנסים לפתח מאוד מורכבות הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית.

במקרים רבים כדי להתקדם צריך לוותר על רמה מסויימת של שליטה בה השתמשת עד כה ולהתחיל מהתחלה. רוכב שנשאר על הסוס כשהוא נאחז מרגיש "בשיווי משקל" על הסוס. עם זאת, כדי להשיג ישיבה עצמאית באמת, הוא יצטרך לוותר על הביטחון של האחיזה כדי ללמוד לרכוב באופן משוחרר ובשיווי משקל אמיתי. עד אז לא יוכל ללוות את תנועת הסוס. הוא ירגיש תקוע. האירוניה היא שכאשר הרוכב יוותר על על האחיזה, הרכיבה תיסוג לאחור לתקופה מסויימת. עובדה זו מתסכלת רוכבים רבים ומקשה עליהם לוותר על הרגלי רכיבה רעים שפיתחו ולפחות נותנים להם תחושה מסויימת של שליטה. המציאות היא שאם לא מוותרים על השליטה הזו ומלמדים מחדש את הגוף, אי אפשר להתקדם לשלב הבא.

אם אין לך ישיבה עצמאית, עדיין תשפיע על הסוס אך בצורה שתיצור תוצאות גרועות ותסכול עבורך ועבור הסוס. לפני שאתה והסוס תוכלו לשחק ברמות הגבוהות במשחק שבחרתם, היכולות להשתחרר, למצוא את שיווי המשקל מעל מרכז הכובד של הסוס וללוות את התנועה בכל המקצבים הינן הכרחיות.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre  מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

עץ הרכיבה - שיווי משקל

בתקווה שנהנתם והחכמתם מהמאמר הראשון, הנה המאמר השני בסדרה, והפעם התרגום הוא שלי :-)

כשתלמיד עולה על הסוס בשיעור הראשון, הוא תמיד עסוק קודם כל בלהישאר שם. כולם מפחדים ליפול, במיוחד בשיעורים הראשונים. בין אם אתה התלמיד ובין אם אתה המורה, יש להיות מודע לפחד הזה ולכך שהוא מאוד נורמלי.

הפחד ליפול יוצר מתח מנטלי ופיזי. לכן ההרפייה נמצאת בבסיס של עץ הרכיבה, סדרת המיומנויות שהרוכב צריך ללמוד כדי לפתח ישיבה עצמאית. כדי להרגע יש להיות מודע לכל חלק בגוף – לכל שריר ולכל מפרק  ולאתר את המקומות בהם יש מתח. כשתוכל להרפות את כל המתח הלא רצוני, תוכל לעבור לשלב הבא של עץ הרכיבה. כשתוכל להשאר משוחרר מעל מרכז הכובד של הסוס, תהיה בשיווי משקל. כשאתה בשיווי משקל, תוכל להישאר על הסוס.

באופן עקרוני, מרכז הכובד של הסוס הנו בדיוק היכן שאתה יושב. אם אתה נאחז באמצעות השוקיים או  הירכיים, או נשען על המושכות כדי להישאר על הסוס, אינך בשיווי משקל. שיווי משקל טוב דורש שיחרור ומציאת המרכז. שיווי המשקל הנו אנכי ולצדדים.

שיווי המשקל האנכי מתייחס לתנוחת פלג הגוף העליון. כשהינך בשיווי משקל אנכי, אינך נוטה קדימה מידי ואינך נשען אחורה מידי. המשמעות של שיווי משקל לצדדים הנה לחץ שווה על שתי עצמות הישיבה. אינך נשען או נופל שמאלה או ימינה.

כדי לשמור את היישור הממורכז מעל מרכז הכובד של הסוס, יש להשתמש בשרירים בצורה נכונה. המשמעות של שימוש נכון בשרירים הנה כיווץ קבוצות השרירים הנכונות כדי לשמור את הגוף יציב מעל מרכז הכובד של הסוס. זהו מתח שריר ספורטיבי לעומת מתח שריר עצבני שמפר את השיחרור. קבוצות השרירים העיקריות ששומרות על היישור או על שיווי המשקל הן שרירי הבטן העליונים והתחתונים.

יש לזכור ששיווי משקל הנו חשוב גם עבור הסוס (תלוי באיזה שלב של האימון הסוס נמצא). ייתכן שהסוס לומד איך לשאת את עצמו ואת משקל הרוכב תוך שמירה על שיווי המשקל. כשאתה שקט ויציב מעל מרכז הכובד של הסוס, אתה עוזר לו להישאר בשיווי משקל. אם אתה מאבד את שיווי המשקל, אתה מוציא גם את הסוס משיווי משקל.

להיות מודע ליישור הגוף, יעזור לפתח שיווי משקל טוב יותר. מדריכי רכיבה מטיפים לתלמידים מתחילים לגבי יישור המרפק, האגן והקרסול כך שעובר ביניהם קו ישר. אם כפות הרגליים שלך ממוקמות לפני הגוף, פלג הגוף העליון יהיה מאחורי התנועה של הסוס. אם הרגליים מונחות אחורה מידי, פלג הגוף העליון יהיה לפני התנועה של הסוס. כשהסוס מרגיש זאת הוא רוצה לתקן זאת.

אם הינך רוכב מאחורי התנועה, הסוסים יעשו אחד משני דברים: הם ירוצו קדימה או יאטו, אולי אפילו יעצרו, כשהם מנסים להחזיר אותך מעל מרכז הכובד שלהם שם נוח להם לשאת את משקלך.

כשגופך נשאר משוחרר ויציב מעל מרכז הכובד של הסוס, היישור שלו יישתנה בהתאם לכיוון, למהירות ולמקצב של הסוס. זה נכון במיוחד כשמגיעים לרמות הגבוהות של כל ענף רכיבה. למשל כאשר הסוס ממריא לפני קפיצה, פלג הגוף העליון של רוכב הקפיצות מתקפל קדימה כדי להישאר מעל מרכז הכובד של הסוס. באותו אופן, רוכב קאטינג ישים משקל רב יותר על עצם ישיבה אחת כשהסוס משנה כיוון או רוכב ריינינג ישים משקל רב על שתי עצמות הישיבה כשהסוס מבצע עצירת החלקה (slide stop). הם מיישרים מחדש את הגוף שלהם כדי להישאר מעל מרכז הכובד של הסוס ולהישאר בשיווי משקל כשהסוס משנה את שיווי המשקל שלו כדי לבצע תרגילים ברמה גבוהה.

הבנת עץ הרכיבה עוזרת לבנות בסיס איתן, ישיבה עצמאית שתיקח אותך לרמות הגבוהות של ענף הרכיבה שבחרת. כשהינך משוחרר ובשיווי משקל, תוכל להתחיל לעבוד על ליווי תנועת הסוס בהליכה, טרוט וקנטר. התקשורת שלך עם הסוס עולה לרמה חדשה. אז תוכל להשתמש בעזרים כדי לבקש מהסוס תנועות מסויימות. ככל שהתקשורת שלך עם הסוס תשתפר, תתחיל לשים לב לקצב ולתיזמון, ותוכל לתאם את העזרים לדיוק רב יותר. לבסוף, במקום לבקש רק דברים שהסוס כבר יודע, תוכל להתחיל להשפיע על הסוס, וללמד אותו תנועות חדשות ומשחקים חדשים. בתחילת זה אולי ייראה כמו מטרה בלתי אפשרית. פשוט תמשיך לרכב. 



המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre  מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

עץ הרכיבה - שחרור

לאחרונה פנו אליי מהאתר החדש עולם הסוס בבקשה לתרגם סדרת מאמרים בשם "עץ הרכיבה". זה המקום לציין שבאתר מתקיימת מידי חודש תחרות תמונות: התמונה שזוכה במירב ההצבעות מפורסמת בעמוד הראשי באתר ומזכה את הצלם בפרסים! 

ובחזרה למאמרים - כל מאמר מתאר תחום מסויים ברכיבה, מהבסיס ומעלה. התרגום הראשון המובא כאן איננו שלי, אך החלטתי לפרסם אותו בכל זאת כדי ליצור רצף הגיוני של מידע. המאמרים כתובים בשפה פשוטה וקלילה ומתארים את היסודות של תורת הרכיבה. כמדריכת רכיבה המאמרים עוזרים לי להסביר לתלמידים שלי את עקרונות הרכיבה. ונעבור למאמר הראשון...

לפני שתוכלו לתקשר באופן ברור עם הסוס ולהורות לו מהו הקצב, המקצב וצורת התנועה הרצויה לכם, אתם צריכים לשלוט על הגוף שלכם. אינכם יכולים להשפיע בו זמנית על המקצב, צורת התנועה וההרמוניה עם הסוס, אלא אם כן אתם ממש מעל מרכז הכובד שלו. או אז תוכלו להחיל את הרצף הנכון של העזרים עם הלחץ הנכון והעיתוי הנכון. בכדי לשלוט בגוף שלכם עד כדי כך, אתם צריכים להיות בעלי ישיבה עצמאית כשהנכם על הסוס.

שחרור הגוף הינו המיומנות הבסיסית שרוכבים חייבים בדרך להשגת ישיבה עצמאית. זה הראשון מששת הכישורים הנבנים זה על זה כדי ליצור את מה שאני מכנה בשיעורים שלי, "עץ רכיבה". כאשר התלמידים שולטים בהם, יש להם את היסודות הדרושים כדי לבחור כל ענף רכיבה מקצועית. ישיבה עצמאית הינה היסוד החזק המאפשר לתלמיד להצליח, לרכוב ולאמן סוס דרסז' או סוס ריינינג, או בעצם כל סוס ברמה גבוהה בכל ענף.

הרוכבים צריכים להיות רגועים פיזית ונפשית. פיזית, כל השרירים והמפרקים צריכים להיות משוחררים. הקרסול, הברך, הירכיים, המרפקים והכתפיים הם המפרקים עליהם אנו חושבים בהתחלה. עם זאת הרוכבים צריכים להיות מודעים למתח בכל מקום בגופם כגון הידיים או האצבעות, הצוואר או הלסת. סרקו את גופכם לעתים קרובות בעת הרכיבה כדי לזהות שריר או מפרק מתוח.

רוכבים רבים הינם מתוחים וזה בדרך כלל מופיע בתור מתח של הרגל התחתונה או התקשות של הישיבה, כך שאינם יכולים ללוות את תנועת הסוס. הדבר הראשון שמאמן צריך לעבוד עליו הוא הרפיה. אם יש לכם בעיות של מתח, ייתכן שהמאמן יורה לכם לקפוץ על האוכף ללא ארכובות עד שהשרירים והמפרקים ישתחררו מהמתח ותוכלו להיות משוחררים כמו בובת סמרטוטים. זכרו, המפרקים, ובעיקר הירכיים, הם בולמי זעזועים. כל מפרק מתוח או תפוס מקשה על הגוף לספוג את התנועה של הסוס.

די ברור שאם אתם קופצים על גב הסוס שלכם, תשומת לבו תתמקד בכאב ובאי הנוחות שהקשיחות שלכם גורמת לו. אם הישיבה שלכם גורמת לסוס אי נוחות, כל תקשורת אחרת שאתם מנסים ליצור הולכת לאיבוד.
אתם יכולים להזדהות עם הסוס. דמיינו שאתם רוכבים ופתאום מתפתח כאב נורא ברגלכם. ברגע שזה קורה, שום דבר אחר אינו חשוב. מה שהמאמן שלכם אומר לכם לא משנה כי אתם מתמודדים עם הכאב הזה ואליו יש להתייחס תחילה. אינכם משקיעים את כל היזע, הדם, והדמעות כדי לפתח ישיבה עצמאית כדי 

להיראות יפה כשהינכם יושבים על הסוס. 

אתם משקיעים את העבודה כדי לפתח בסיס או ישיבה על מנת לתקשר עם הסוס שלכם. בסופו של דבר, אתם צריכים להיות רגועים במקצבים של כל כל מיני סוסים. לעומת זאת כשאתם מעריכים את ההתקדמות שלכם, אתם עשויים לגלות כי ביכולתכם להיות רגועים בהליכה על כל סוס אבל אינכם יכולים עדיין להיות רגועים בטרוט על סוסים מסויימים או בקנטר על אחרים. מה שאתם רוצים זה להרגיש רגועים כל הזמן, אבל בהתחלה אתם הולכים לחוות זאת רק על כמה סוסים ורק במקצבים מסוימים.

הרפיה נפשית הולכת יד ביד עם הרפיה גופנית. אם אתם לא רגועים נפשית - אם אתם עצבניים על משהו, אם אתם מפחדים מהסוס, אם אתם סובלים מכאבים בגלל פציעה או בגלל מחלה, אז קשה להרפות. כאשר חלק אחד של הגוף שלכם באמת כואב, קשה להירגע בחלק אחר. אם אתם באמת מפחדים מהסוס, אפילו לנשום דורש ריכוז.

כדי להירגע נפשית, אתם צריכים להשאיר מאחור כל דבר בחייכם שגורם לכם לחץ . אני מלמדת את הסטודנטים שלי שכאשר הם שמים את הרגל בארכובה, הם צריכים לבנות תמונה מנטאלית של כל מה שעובר להם בראש ולהניח את הכל בפינה במגרש. הם יעזבו את זה שם במשך שעת שיעור הרכיבה ובסיומו הם יכולים לקחת את המחשבות שוב. אולם במהלך השיעור הם הולכים להירגע ולמקד את תשומת לבם על הסוס.

השלכת הבעיות שלכם בפינה של מגרש הרכיבה תבטיח שתבצעו את הרכיבה שלכם טוב יותר. לכל רוכב יש את החוויה של רכיבה שהתחילה לא טוב והסתיימה באותו אופן, כי הם כבר היו במצב רוח רע כשהם עלו על הסוס. אז אתם צריכים ללמוד לשלוט על זה. מי רוצה לבזבז שעה של הרכיבה כי  כועסים על מישהו שאמר משהו מגעיל או משום שהם מאפשרים לכל דבר אחר שקורה בחייהם להפריע לזמן הרכיבה שלהם?
כאשר מתחילים לבצע את זה, ושמים את המחשבות בצד, מגלים כי זה לא רק עוזר להירגע נפשית, זה גם הופך את הרכיבה לבריחה נהדרת מבעיות החיים. עם זאת, לעלות על הסוס ולשכוח כל דבר אחר לוקח זמן ותרגול. פשוט המשיכו לרכב.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre  מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים זה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך BS in Education, מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי 

ה- ACCET. 

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved

147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu