תוך כדי תנועה - חלק ראשון

בתחילת החודש קיבלנו צ'ופר מיוחד למדריכות בחוות טוקסנה – קליניקת רכיבה פרטית עם הפיזיותרפיסטית ומדריכת הרכיבה סוזן פון-דיצה פולק עליה כבר סיפרתי רבות בפוסטים קודמים. מטרת הקליניקה הייתה לתת לנו רעיונות כייפים ומקוריים לשיעורי הרכיבה ובאותה הזדמנות גם לעבוד ולשפר את הרכיבה שלנו. 

סוזן והרוכבות בחלק המעשי של הסדנא

הקליניקה נחלקה לחלק מעשי (שיעור רכיבה) וחלק תאורטי שכלל ברנץ' טעים ומזין, ובקיצור הרבה פינוקים. מכיוון שאיחרתי לשיעור הרכיבה (מסיבות מוצדקות כמובן), ניצלתי את המצב כדי לתעד את הארוע והתוצאות לפניכם.

כדי להתחבר לקצב של הסוס בתחילת הרכיבה ולהרגיש את התנועה - נושמים, נרגעים ומנסים להרגיש מתי הסוס מניח כל רגל על הקרקע. אפשר לספור בקול רם את קצב הנחת הרגליים של הסוס וכך להתחבר לתנועתו.

 

ישיבה בחלקים שונים של האוכף

שחרור מפרק הירך - מדובר במפרק בעל יכולת תזוזה לכל כיוון, אך אם נועלים אותו נחסמת תנועת הסוס וצריך להשתמש בכח רב כדי לגרום לסוס לזוז. כדי לשחרר את המפרק אפשר להזיז את הירך לכל הצדדים (קדימה, אחורה והרחק מהאוכף) תוך כדי הליכת הסוס. עם רוכבים מתחילים עדיף לעשות את התרגיל רק אחרי חימום בטרוט קימה כשהשרירים בגופם חמים יותר (כדי שלא ייתפסו). את התרגיל מבצעים בתוך הקצב של הסוס וגם השימוש בעזרים (ידיים, רגליים, שוט) נעשה בתוך קצב התנועה.

 

הטייה של הגב קדימה תוך כדי טרוט ישיבה ללא ארכובות

ניתן לראות בבירור האם הרוכב בשיווי משקל באמצעות תרגילים בטרוט - מומלץ להתחיל את השיעור עם התרגילים הללו שמרגיעים את הרוכב ואת הסוס ומחברים ביניהם. מתחילים מישיבה קלה (תרגיל בו הרוכב צריך לעמוד בארכובות ולמצוא את שיווי המשקל). עוברים לתרגילים כגון שב-שב-קום, קום-קום-שב וכדומה. בדרך כלל כדי לבצע קום-קום-שב יש להעביר את המשקל קדימה. נקודת שיווי המשקל משתנה מסוס לסוס ומרוכב לרוכב. אם הרוכב מאוד מתקשה בתרגיל מסוים, אפשר לשנות קצת את המשימה. לדוגמה עם רוכב שמתקשה לעשות שב-שב-קום, אפשר לנסות קודם את התרגיל שב-שב-שב-קום. כדאי תמיד לעבוד מהקל אל הקשה ולהתאים את התרגיל ליכולות של הרוכב.

תרגילי שליטה באגן – מזיזים את האגן בתוך האוכף קדימה, אחורה ולצדדים. בטרוט קימה "משחקים" עם התנועה, עושים "קום" גדול, בינוני וקטן ויושבים בכל רחבי האוכף (מקדימה, מאחורה, בצדדים ובמרכז). אפשר גם "לשחק" עם עצמות הישיבה, לשים יותר משקל על אחת מהן או לדחוף אחת קדימה ואחת אחורה. בטרוט ישיבה אפשר לנוע ברכות בכל רחבי האוכף, תרגיל שמשחרר את האגן ומחבר את הרוכב לקצב הסוס.

הטייה של הגב אחורה תוך כדי טרוט ללא ארכובות

רכיבה ללא ארכובות – אפשר לעשות הכל, טרוט ישיבה, טרוט קימה ואפילו ישיבה קלה. כשעומדים באוכף ללא ארכובות המשקל הולך לצדדים ומקיף את הסוס. הסוס מרגיש טוב יותר את הרוכב, שנמצא בשיווי משקל ויושב בקלות על גב הסוס. תרגיל נוסף שעוזר לשחרר את הרגליים הוא להישען קצת קדימה וקצת אחורה תוך כדי טרוט ישיבה. 

בשבוע הבא נמשיך עם תרגילים בקנטר, תרגילי יציבה ועוד מידע חשוב ומעניין - אל תחמיצו!

שלום, אני נוסעת... והפעם להולנד!

כמו שהבטחתי בשבוע שעבר, הנה לכם המשך סיפורה של שיר, והפעם מהולנד. 

לאחר כחודש בגרמניה אלעד נסע לספרד לסבב התחרויות Sunshine Tour (המתקיים שם מידי שנה) ואני המשכתי הלאה לחווה של קווין אולסמאייר בהולנד. קווין הוא חבר של אלעד ולמזלי בדיוק התפנה אצלו בחווה מקום ל"גרום".

 מגרש הרכיבה בהולנד

החווה של קווין ואביו טום גדולה הרבה יותר מהחווה בגרמניה, ולמרות זאת האווירה בה רגועה ונינוחה. אולי מדובר באופי הרגוע של ההולנדים לעומת האופי הפרפקציוניסטי של הגרמנים... בכל אופן ברגע שהגעתי להולנד התחלתי ממש ליהנות ולא רק לעבוד, אולי בגלל שהמנטליות שם מתאימה יותר לישראלים ובעיקר לאנשים עצלנים כמוני :-)

סדר היום בהולנד דומה מאוד לזה שבגרמניה, אך במקום 6 סוסים שצריכים טיפול ואימון מידי יום, יש למעלה מ- 10! בהולנד צוות של 4-5 אנשים: 3 מתמחים שהגיעו ללמוד, בחור בשם רודריגו שעוזר ברכיבות ובניקוי התאים, ופולני בשם לוקאס שעובד הכי קשה והכי ביעילות מכל אדם שאי פעם הכרתי.

עבודות הבוקר מתחילות בשעה 7:00. רודריגו רוכב על 4 סוסים כל יום וקווין על כל השאר. ההבדל המשמעותי בהולנד היה שהתפקיד שלי כלל רכיבה וחימום של הסוסים ולמעשה בכך קיבלתי שדרוג רציני. בהולנד היה מגרש רכיבה חיצוני ובנוסף מגרש מקורה, כך שיכולנו להתאמן בחווה גם כשבחוץ היה קפוא לגמרי.

העבודה בהולנד הייתה מאוד נינוחה, אפילו כשיצאנו לתחרויות או כשבאו לקוחות לבדוק סוסים לקנייה. זה המקום לציין שאלעד וקווין מתפרנסים מרכישת סוסים צעירים ומכירתם ברווח לאחר תקופה של אימון והשתתפות בתחרויות.

קווין מטבעו אדם רגוע עם המון חוש הומור. הוא אפילו יודע קצת עברית (בעיקר קללות..) ודווקא באווירה הנינוחה הזו מצאתי את עצמי עובדת במהירות וביעילות. גם כשהגיע לקוח חשוב והתבקשתי לצחצח את הסוס בשבילו, לא נכנסתי לפאניקה או לחץ, אלא פשוט הגברתי את קצב העבודה והמשכתי כרגיל.

לתחרות הראשונה בהולנד נסעתי רק עם קווין וטום והייתי מאוד לחוצה בגלל ניסיון העבר שלי מתחרויות בגרמניה. הגענו לתחרות, הכנו את הסוס הראשון, טום וקווין הלכו למגרש החימום ואני נשארתי להכין את הסוס הבא. יש לציין כי הסוס עליו מדובר היה סטאליון (לא מסורס) ומאוד משוגע! הסוס החליט שלא ממש מתחשק לו להתחרות, אלא דווקא לבלות במרעה שליד החווה. כשניסיתי להרגיע אותו הוא הסתובב על המקום, ירד מהקרון כאילו בזה הרגע הגענו הביתה, ופתח בדהרה למרעה הסמוך.

 האורוות בהולנד

בשלב זה אחזה בי פאניקה עמוקה וניסיתי לקרוא לעזרה. למרבה המזל טום שמע את ההמולה, חזר בריצה ויחד תפסנו את ספידי (שמו המלא של הסוס הנו Speedy Gonzalez, לא פחות ולא יותר!). טום קיבל הכל בהבנה והרגיע אותי שזה היה יכול לקרות לכל אחד, תוך שהוא מקלל את ספידי ומכסח אותו על התנהוגו הלא ג'נטלמנית בעליל. אני כמובן התנצלתי עמוקות ונאבקתי בדמעות שאיימו לפרוץ כל העת. בתחרויות הבאות כבר הייתי רגועה ושלווה כי ידעתי שיותר גרוע מזה לא יכול להיות.

החוויות שעברתי באירופה תרמו לי המון ואחת המסקנות החשובות הייתה שלהתייעל זה שם המשחק. כשחזרתי לארץ גיליתי שאיכוף סוס, שפעם ארך אצלי חצי שעה, כיום לוקח לי פחות מ-10 דקות. למעשה היום אני יכולה לאכף 3 סוסים ב-10 דקות! גיליתי שגישה חיובית היא מאוד חשובה ולמדתי איך להתמודד עם מגוון רחב של טיפוסים - נחמדים, נוקשים, רגישים, קפדנים, או פשוט מצחיקים!

לסיכום הייתה זו תקופה בונה ומלמדת ביותר. תקופה חווייתית שבחלק ממנה הייתי על סף בכי וקריסה פיזית, אך  לרוב עם חיוך עצום על הפנים. אני מודה ליקום שהעניק לי את ההזדמנות הזו ולעצמי שהשכלתי לנצל אותה.


מקווה שנהניתם מסיפורה של שיר. אני יכולה לומר שלמדתי הרבה ושהחשק שלי לחוויה כזו רק עלה.

שלום, אני נוסעת... לגרמניה!

מידי פעם אני שומעת על רוכבים ישראלים שבילו תקופה מסויימת בחו"ל, שם עבדו, רכבו ואף התחרו. לכל רוכב סיפור משלו, יש שנסעו לכמה לחודשים ללמוד ולהתנסות ויש שהעתיקו את חייהם לארץ אחרת כדי להגשים את החלום ולרכוב ברמות הגבוהות ביותר. פעם חשבתי שמדובר בחלום רחוק שרק מעטים זוכים להגשים, אך כיום אני מבינה שבסך הכל צריך קצת קשרים והרבה מוטיבציה. אז אם גם אתם חושבים שחוויה כזו יכולה לתרום לכם, פוסט זה ועוד כמה שיבואו אחריו ינסו לשפוך אור על ההתנסות המיוחדת הזו. כל פוסט בסדרה יתאר סיפור אישי של רוכב, דרכו נוכל ללמוד במה בעצם מדובר. 

נתחיל מסיפורה של חברתי שיר שנסעה בינואר 2010 לגרמניה להתנסות בעבודה בתור "גרום" (סייס) בחווה הפרטית של רוכב הקפיצות אלעד יניב שחי ומתחרה בחו"ל. להלן חוויותיה מהנסיעה כפי שהיא מספרת אותן. 

מגרש הרכיבה על רקע האורוות בגרמניה

לפני שנה וקצת החלטתי שהגיע הזמן להגשים חלום עתיק ולנסוע לאירופה כדי להתמקצע קצת יותר בתחום שבחרתי לי: עבודה עם סוסים. זהו חלום שהיה לי מגיל צעיר ועד אז לא יצא לי להגשימו. אז הנה סיפור על הגשמת חלומות. מקווה שתיהנו!

בתקופה שרכבתי בחוות ד.ב.ש (במושב בצרה) יצרה משפחתי קשרים עם בעל החווה, שבנו אלעד הינו רוכב קפיצות ברמת גראנד- פרי בגרמניה ומנהל חווה קטנה משלו. יום אחד עלה הרעיון שאסע לשם כדי להתנסות  בעולם הסוסים הגדול.

באירופה נהוג שלכל רוכב שמתחרה ברמות הגבוהות יש "גרום" (Groom), שהוא למעשה האדם שמטפל בסוסים. הגרום אחראי בדרך כלל על האכלת הסוסים, הכנתם לרכיבה, לנקות אותם ואת ציוד הרכיבה ולדאוג שהדברים "יתקתקו" (כמו שנהוג לומר באירופה). זאת כדי להקל על הרוכב שצריך לרכוב על מספר רב של  סוסים כל יום. הגרום לפעמים גם רוכב על הסוסים לפני האימון כדי לחמם אותם ולחסוך לרוכב זמן יקר.

וזה למעשה היה תפקידי בחווה של אלעד, הממוקמת כחצי שעה מדיסלדורף שבגרמניה. אחרי שסגרנו את כל הפרטים, טסתי לשם ובתחילת חודש ינואר 2010 מצאתי את עצמי מחכה לאלעד בשדה התעופה של דיסלדורף. אלעד, בת-זוגו ומשפחתה (שהינם בעלי החווה) קיבלו אותי בזרועות פתוחות והתחלתי בהתאקלמות הקשה לחיים שונים מאוד ממה שהכרתי.

יום העבודה שלי נראה כך:
בשבע בבוקר מאכילים את הסוסים שכבר בלחץ לאכול. מיד לאחר ההאכלה צריך לטאטא את המסדרון בתוך האורוות כדי שיהיה נקי ומסודר לתחילתו של יום העבודה. לאחר מכן הולכים גם בני האדם לאכול (כי מה לעשות...צריך!).

אחרי ארוחת בוקר עשירה וטעימה חוזרים לאורווה ושמים את הסוסים בהליכון (מכונה מסתובבת שהסוסים הולכים בתוכה) בשתי קבוצות. בהליכון של אלעד יש מקום לחמישה סוסים. ראשונים נכנסים להליכון הסוסים שבמהלך היום רוכבים עליהם, ואחריהם הסוסים המבוגרים שכבר לא רוכבים עליהם. לאלעד סך הכל שישה סוסים שרוכבים עליהם, ושאר הסוסים בחווה הם בפנסייה.

המסדרון באורוות נקי ומצוחצח

בזמן שהסוסים מחלצים עצמות בהליכון, מנקים להם את התאים. אחרי שסיימו ללכת, מכינים את הסוסים לרכיבה. סדר הרכיבה נקבע על ידי אלעד. אלעד וחברתו היו רוכבים על הסוסים ובאותו זמן הכנתי להם את הסוסים הבאים. עושים סבב של הכנה – רכיבה – טיפול עד שמסיימים לאמן את כל הסוסים. בחווה יש מגרש חיצוני כך שבמקרים רבים נאלצנו להעמיס את הסוסים על קרון ולנסוע להתאמן במקום עם מגרש מקורה (indoor) בגלל שהמגרש קפא לגמרי (בכל זאת, ינואר, גרמניה = קפוא מאוד!).

בצהריים מסיימים את הרכיבות והולכים להאכיל את הסוסים וגם לאכול בעצמנו. אחרי ארוחת הצהריים יש מנוחה קלה ובסביבות 3 אחרי הצהריים חוזרים לאורווה כדי לסיים את שיגרת היום. מוציאים שוב את כל הסוסים לשעה נוספת בהליכון ולאחר מכן מנקים את ציוד הרכיבה, מטאטאים פעם נוספת את המסדרון ומאכילים את ארוחת הערב. זהו תיאור של יום עבודה רגיל. בימים שיוצאים לתחרויות הלחץ עולה והזמן מתקצר...

עד כאן סיפורה של שיר מהתקופה שבילתה בגרמניה. באחד הפוסטים הבאים נספר לכם על חוויותיה בהמשך המסע שלקח אותה עד להולנד.

הגביע הוא שלנו!!!

בשבת האחרונה 5/3/11 יצאה נבחרת מרשימה מחוות טוקסנה, בה אני מדריכה, לתחרות שנערכה במרכז הרכיבה קיבוץ יגור. מדובר בתחרות הדירוג האחרונה לגמר ליגת הצפון בדרסז', כלומר התחרות שקובעת מי יוכל להתחרות בתחרות הגמר!

גמר ליגת הצפון הינה תחרות יוקרתית הנשפטת על ידי שופט שמגיע במיוחד מחו"ל. השנה תישפט התחרות על ידי השופט הבלגי הבכיר, מר אוליבייה סמיטס. התחרות פתוחה רק לרוכבים שעמדו בקריטריונים, כלומר התאמצו והגיעו למינימום תחרויות, מתוכן לפחות אחת בצפון. כדאי לרוכבים להשתתף בתחרות הגמר כי נקודות הדירוג שהם צוברים בה מוכפלות ומעלות מאוד את סיכוייהם להשתתף באליפות!

זה המקום לציין שגמר ליגת הצפון הייתה אמורה להתקיים כבר בסוף השבוע הקרוב (11-12 למרץ 2011), אך נדחתה בשל תחזית מזג אויר קרבית במיוחד – דובר על הסופ"ש הגשום ביותר בחורף 2010-2011!! התחרות ככל הנראה תתקיים במאי, ממש לפני אליפות הארץ בדרסז', ולמרות הדחייה הארוכה הדירוג אליה נסגר – כל הכבוד למי שנכנס ובהצלחה בהמשך לשאר הרוכבים...

ולענייננו – המנצחת הגדולה של התחרות הייתה הסוסה המתוקה ביוטי עליה כבר כתבתי בפוסטים קודמים. בהזדמנות זו עליי לציין שלא אני רכבתי עליה, אלא הבעלים החוקיים שלה, אך יומיים לפני התחרות התבקשתי להכניס את ביוטי לראש תחרותי במיוחד וכמובן שנעניתי לאתגר. הצמד הגיע במקום הראשון עם ניקוד של 74% (מרשים ביותר) לאחר שגבר על 24 מתמודדים(!!!) שהתחרו ברמה קדם א' קשה.