עשרת הדיברות

 

 

ניקוי הראשייה בסיום הרכיבה

 

 מי שזכה בחוויה של סוס פרטי משלו יודע היטב שהרכיבה היא רק חלק קטן מאוד מכל הסיפור. הברשה, ניקוי פרסות, טיפולים שונים לפרסות, מקלחות, חפיפות, טיפוח הרעמה והזנב, ויטמנים, פירזולים, חיסונים ועוד ועוד. סוס פרטי זה הרבה הוצאות ובעיקר המון עבודה.

ובכל זאת ומעבר לכך חשוב ביותר גם לדאוג לציוד הרכיבה. בדרך כלל מדובר בציוד יקר העשוי מעור, ואם לא שומרים עליו ומטפלים בו הוא נהרס. הטיפול בציוד חשוב גם בשביל הנוחות והבריאות של הסוס. ציוד העשוי עור סופג מה שבא איתו במגע כדוגמת זיעה וליכלוך. המתג שנמצא בפה של הסוס עשוי ממתכת וגם הוא מתלכלך אחרי כל רכיבה. אז הנה לפניכם עשרת הדיברות שלי לטיפול בציוד, ואתם מוזמנים להציע הצעות נוספות ולתת טיפים שימושיים:

1. המתג – עשוי מתכת ונמצא בתוך פה הסוס. בתום כל רכיבה יש לשטוף היטב במים ולוודא שנשאר נקי וחלק. אם הליכלוך לא יורד, לוקחים סקוטץ' עדין ומשפשפים בתוך דלי עם מים. יש לשים לב שלא טובלים את הראשייה בתוך המים, כי יותר מידי מים הורסים את העור.

2. ראשיית הרכיבה – אחרי כל רכיבה מומלץ לנקות עם ספוג לח ונקי וקצת סבון. יש סבונים מיוחדים לציוד בכל מיני צורות. חשוב לשים לב לגרונית השמוטה (פלאש) שהרבה פעמים מתלכלכת מאוד במהלך הרכיבה. אם הגרונית מלוכלכת העור סופג את הליכלוך, מתקשה ועלול לפצוע את הסוס. מידי פעם, אחרי הניקיון, מומלץ לשמן את הראשייה (כמו בסבון יש הרבה סוגים של שמן בצורות שונות) כדי שהעור יישאר רך ואלסטי. אם הראשייה חדשה או שהעור קשה כדאי לשמן בנדיבות מספר פעמים עד שהעור מתרכך. עור קשה עלול לפצוע את הסוס בפנים וזה לא נעים לאף אחד. מידי פעם (למשל לפני תחרות) כדאי לפרק לגמרי את הראשייה, לסבן ולשמן את כל חלקיה.

3. האוכף – זוכה לאותו טיפול כמו הראשייה לאחר כל רכיבה. באזורים המרופדים יש להשתמש במעט מים ושמן כדי לא להרוס את הריפוד (יותר מידי מים ושמן עלולים לחלחל פנימה). כדאי מידי פעם לנתק את הארכובות, לסבן ולשמן היטב. האוכף הינו פריט יקר ולכן רצוי בסיום הניקיון לכסותו בכיסוי מיוחד השומר מפני מכות ואבק.

4. חגורת הבטן – במהלך הרכיבה מתלכלכת ונספגת בזיעה. כדאי מידי פעם לשטוף ולקרצף עם מברשת קשה וקצת סבון. לייבש היטב בסיום. גם כאן אם חגורת הבטן לא נקייה, היא עלולה לפצוע את הסוס בזמן הרכיבה. אם לא שוטפים בסיום הרכיבה, יש לייבש היטב ולהבריש עם מברשת קשה.

5. שמיכת הרכיבה – כדאי מידי פעם לכבס. אם אין מכונת כביסה אפשר לשטוף במים ולקרצף עם מברשת קשה וקצת סבון. בסיום לייבש היטב. אני בדרך כלל משפשפת את השמיכה עם מברשת קשה כדי להוריד לכלוך ושיער. שמיכה מלוכלכת תשפשף את הסוס בזמן הרכיבה, תגרום אי נוחות ועלולה לגרום לפציעות.

6. מגיני הרכיבה – יש לייבש בסיום הרכיבה ולשפשף עם מברשת קשה. אם עדיין מאוד מלוכלכים לטבול במים ולקרצץ במברשת קשה וקצת סבון. לייבש היטב בסיום. הרבה מים הורסים את הסקוצ'ים ולכן עדיף להימנע משטיפת המגינים.

7. אם יש עזרי רכיבה נוספים כמו מושכות גרמניות, יש לסבן ולשמן אותם עם כל הציוד.

8. המברשות – מידי פעם, כשהן מלוכלכות, כדאי להשרות במים וסבון ואז לשפשף עם מברשת קשה ולשטוף היטב. לייבש היטב בסיום.

9. ציוד הרכיבה האישי – יש לנקות באותו אופן את כל פריטי העור (מגפיים, צ'אפס). יש לשטוף מידי פעם את הדורבנות כדי שלא ייפצעו את הסוס. כפפות רכיבה אפשר לשטוף או לכבס וגם את הקסדה כדאי לשטוף מידי פעם ולייבש היטב.

10. באופן כללי מומלץ לשמור על ארון הציוד מסודר ונקי. זה חוסך זמן, פציעות והרבה יותר נעים.

תהנו מהרכיבה ומהציוד הנקי!

סוסה מעופפת

בתקופה האחרונה התחלנו מסורת חדשה בחוות טוקסנה, בה המדריכים עוזרים אחד לשני  ברכיבה ולמעשה מעבירים שיעורים אחד לשני. כיף לראות שלמרות שכולנו רוכבים פחות או יותר באותה הרמה (כמובן שלכל אחד חוזקות וחולשות), אנו עוזרים ומקדמים את חברינו לעבודה. אני מרגישה שאני רוכבת טוב יותר כשמישהו מסתכל - אני יותר מרוכזת ויותר משתדלת לרכב כל צעד הכי טוב שאפשר. אפילו אם מישהו מהצד רק אומר לי לשבת זקוף יותר, כבר המודעות שלי עולה וכל הרכיבה משתפרת.

בתקופה האחרונה עשינו הרבה שיעורים כאלה עם ביוטי. היה כיף לקבל מחמאות על כך שהיא נראית מצויין ומשיעור לשיעור התקדמנו יפה. באחד השיעורים האחרונים, הסוסה שרק לפני שנה עוד לא ממש הבינה איך עושים טרוט וקנטר, עשתה פליינג צ'יינג' (החלפת רגל באוויר בקנטר), הנחשב לתרגיל של רמה ד' בדרסז' (רמה מתקדמת מאוד).

מכיוון שזו הייתה חוויה מהנה ומלמדת מאוד, החלטתי לספר איך עשינו את זה. הבסיס לתרגיל הוא עבודה טובה בקנטר. במשך תקופה ארוכה עבדנו על מעברים עולים מטרוט לקנטר, בדגש על מעברים זריזים וחלקים לשני הצדדים. תרגילי הכנה נוספים שעשינו היו קווים שבורים ומעגלים בקנטר. אחרי זה התקדמנו לשינויי כיוון באלכסון בקנטר עם החלפת רגל פשוטה לאורך האלכסון (דרך טרוט). בהדרגה קיצרנו את משך הטרוט לכמה צעדים לפני ואחרי X (מרכז המגרש). אחרי שביוטי למדה גם את זה עברנו להחלפות פשוטות בשמיניות (שני מעגלים מחוברים כשבאמצע מתבצעת החלפת הרגל דרך טרוט).

כשהחלטנו שביוטי מוכנה לתרגיל עצמו, שמנו קורת קרקע במרכז קו הרוחב של המגרש. רכבנו שינוי כיוון לרוחב המגרש (פנייה של 90 מעלות, קו ישר ופנייה של 90 מעלות לצד השני). אחרי הפנייה הראשונה ולפני הקורה, החלפנו את הכיפוף ומעל הקורה נתנו סימן לקנטר לצד השני. ביוטי לא התרגשה וברוב המקרים החליפה בקלות את הקנטר מעל הקורה. היה מעניין לראות כמה ההכנה לתרגיל עזרה כאן. כשרכבתי טוב את הפנייה הראשונה, הכנתי את הכיפוף בזמן וביקשתי קנטר לצד השני מעל הקורה ביוטי החליפה בקלות את הקנטר. אם לא הייתה הכנה מספיק טובה, ביוטי פשוט נשארה על קנטר הפוך גם לכיוון השני.

ככל שאני מתאמנת, לומדת ומלמדת אני מבינה את החשיבות של תכנון, תשומת לב והכנה. כשאני מדריכה, ההבדל הוא עצום בין סוס שלא מבקשים ממנו הרבה וגם לא מקבלים, ובין סוס שמשקיע ומתאמץ בשביל הרוכב שלו, אחרי שזה שם לב, מתכנן וחושב.

לונדון לא מחכה לי

אנו נאלצות לקטוע מעט את רצף הסיפור של רז בהולנד, כדי לעדכן שרז הופיעה בטלוויזיה, בתכנית של לונדון וקירשנבאום. מסתבר שסיפור מכירתו של טוטילס (הסוס ההולנדי)  לגרמניה מעניין גם אנשים מחוץ לענף הדרסז'. מכיוון שרז רכבה בהולנד בתקופה שטוטילס החל לפרוץ ומכירה מקרוב את יחסי הכוחות בין שתי מעצמות הדרסז', באופן טבעי התקשרו אליה מהתכנית כשחיפשו מומחה לנושא. אז הנה הסיפור כפי שרז חוותה אותו.

במשך יומיים קיבלתי מספר טלפונים מהתחקירנית של התכנית "לונדון את קירשנבאום". הם חיפשו מישהו שיוכל להסביר את הסיפור של טוטילס, סוס הולנדי שנמכר בהרבה כסף לגרמניה וקשור למאבק הכוחות בין שתי מעצמות הדרסז'. מכיוון שהתחום איננו מוכר כלל בארץ, הסברתי לתחקירנית מהו הספורט הזה, על הרמות השונות ועל רמת הגרנד פרי. הסברתי שמבחינה היסטורית שימש הדרסז' לאימון סוסי מלחמה. סוס מלחמה צריך להיות רגיש מאוד לרוכב כדי שיוכל במהלך הקרב לבצע את הפקודות במהירות. סוסי מלחמה יצאו לקרבות רק מגיל 8, אז הגיעו לרמת החדות הנדרשת. הראיון בתכנית היה קצר מאוד ומכיוון שמדובר בנושא מעניין ושנוי במחלוקת החלטתי לשפוך עליו עוד קצת אור.

טוטילס (המכונה טוטו) היה סוס בבעלות משפחת פישר, משפחה אמידה מאוד בהולנד. כשהיה צעיר רכבה עליו טוסקה פישר, אם המשפחה. היא התחרתה איתו באליפות העולם ולא הגיע להישגים מרשימים במיוחד. הוא היה סוס מפוזר אך מאוד גמיש. כשטוטו היה בן שש החליטה טוסקה להעביר אותו לאימון אצל אדוארד גל, שבדיוק מכר את סוסו האגדי לינג (סוס יפהפה עם צעד מדהים). כבר בהתחלה החיבור בין השניים היה מצויין וטוטו הצטייר כסוס רגיש, אינטיליגנטי ובעל רצון ללמוד. בתחילה התחרו ברמת PSG וכבר אז טוטו היה אתלטי מאוד, מיוחד ומרשים. הצמד עשה לא מעט טעויות במבחנים, אך האיכות הייתה מצויינת. תוך שנה הצמד כבר החל להתחרות ברמת הגרנד פרי. גם כאן היו טעויות קטנות של חוסר ניסיון, אך כבר בהתחלה היה ברור שזהו צמד שעוד לא נראה כמותו. מתחרות לתחרות הצמד השתפר ובשלב מסויים נהיה מחזה מלבב במיוחד, ממש אטרקצייה. אדוארד וטוטו החלו לשבור שיאים בזה אחר זה. בתחילה שברו את שיא העולם שקבעה אנקי ואן גרונסבן ההולדנית (זוכת שלוש מדליות זהב אולימפיות רצופות עם סוסים שונים). הם שברו שיאים של עצמם ובלונדון שברו לראשונה את השיא של 90% במבחן דרסז'. אנקי, שעד אז שלטה בענף באופן בלתי מעורער והתחרות היחידה שלה הייתה הגרמנייה איזבל ווירת, החלה לזכות במקומות שני ושלישי.

 

כדי להבין את המשמעות של ניצחון על אנקי נחזור קצת אחורה. במשך שנים גרמניה שלטה בענף הדרסז' בעולם וזכתה במדליות הזהב האולימפיות הקבוצתיות. אנקי הייתה ההולדנית היחידה שהצליחה לזכות במדליות זהב אולימפיות (יחיד) בזכות שיטת העבודה המיוחדת שלה. היא הייתה מסתכלת על סוס כספורטאי, אתלט, ומנתחת אותו באופן מדעי. היא עבדה עם הרבה רגש והשתמשה בידע של פיזיותרפיסטים ווטרינרים כדי ללמוד מבחינה אנטומית איך להגיע עם הסוסים לתוצאות הטובות ביותר. שיטת העבודה של אנקי התפשטה בהולנד וטוטילס הנו מכל הבחינות השיא שלה. במקביל לפריצה של טוטו, ובזכות שיטת האימון וההבנה הרבה, רמת סוסי הדרסז' בתחרויות עלתה מאוד. באותה תקופה הציונים הגבוהים בתחרויות שנעו לפני כן סביב 70%, החלו לעלות ולהגיע אף לציונים של 80%. זו הייתה פריצת הדרך של הולנד וגרמניה נשארה מאחור עם שיטות האימון הקלאסיות יותר. ובכל זאת טוטו ואדוארד היו מקרה מיוחד, וכצמד הם נתנו לרוכבים המון השראה וכיוון לשאוף אליו.

כשטוטילס החל לנצח התקשורת הגרמנית פירסמה שמדובר בסוס קירקס ולא סוס דרסז' אמיתי. אמרו שטוטו נראה לא אמיתי, מכני מאוד ולא טוב באמת. אמרו שמדובר בשושלת יוחסין לא נכונה ובסטליון שאינו מהסוג הקלאסי. דיברו רעות על שיטות האימון בהולנד של סוס עגול מאוד, עמוק וארוך. פירסמו תמונות מאימונים של סוסים שנראו רע מאוד בכוונה כדי לגנות את השיטה. טוטו סימל לכל הדעות את המאבק בין הולנד לגרמניה.

ועם כל זה, אחרי אליפות העולם בקנטאקי (ממנה  חזר הצמד עם שלוש מדליות זהב, אחת מכל יום!) החלו להתפרסם הודעות שטוטו נמכר לגרמניה. לאליפות הגיעו נציגים מחוות שוקום-הול, חוות ההרבעות הגדולה בגרמניה, וצפו בחשאי בטוטו מקרוב. כל העיסקה התרחשה בחשאי ואדוארד לא ידע שום דבר, רק שמע את השמועות. אדוארד חזר להולנד ויצא לתחרות בינלאומית אחרת. בעודו בתחרות יצאה הודעה לעיתונות שטוטו נמכר לגרמניה (ולמרות זאת אדוארד נשאר מרוכז וניצח בתחרות). בתחילה לא ידעו מי ירכב על טוטו, ואף הועלו השערות שאדוארד ימשיך לרכב עליו.

במשך חודש לא ידעו מי יירכב על טוטו אחרי המכירה. בהולנד היו מחאות רבות, ניסו לגייס כסף כדי לרכוש חזרה את הסוס, אבל הסכום היה גבוה מידי. אפילו מלכת הולנד פירסמה מכתב שמדובר בצמד מדהים שאסור לפרק. בינתיים טוטו נלקח לחווה סודית ויצאה הודעה שהרוכבת אן קטרין לינזנהוף (שרכבה בעבר ברמת הגרנד פרי) רכשה את זכויות הספורט שלו. הרוכבים הגדולים של גרמנייה סרבו לרכב על הסוס, מפאת הציפיות האדירות.

כשנה לפני שטוטו נמכר, הבן החורג של אן קטרין, אלכסנדר מתיאס ראט, החל להתברג בין שלושת הרוכבים הטובים בגרמניה. לבסוף התברר שהוא ירכב מעתה על טוטו. פתאום החלה התקשורת הגרמנית להלל את טוטו – איזו אירוניה! ההופעות הראשונות של הצמד לא היו מרשימות במיוחד, אך כבר בתחרות השנייה שלהם קיבלו 85% במבחן המוזיקלי ושברו את שיא גרמניה.

ולסיכום, משפחת פישר שמכרה את טוטו לא חיה את עולם הסוסים. היה להם כיף לבוא לראות את הסוס מנצח, אך ברגע שהופעל עליהם לחץ רב הם נשברו ומכרו למרות ההשלכות. אדוארד וטוטו הפיחו בדרסז' רוח חיים והשראה. כולם נסעו לראות אותם. היום כבר ברור שלמרות המאבק העיקש של גרמנייה טוטו הינו סוס דרסז' אמיתי, שמנצח את כולם והנו האלוף הבלתי מעורער של הענף. העובדה שחוות ההרבעות הגדולה בגרמנייה שילמה עבורו סכום דמיוני של מליוני יורו מוכיחה זאת ללא כל צל של ספק. ולסיכום, שיטת האימון ההולנדית ניצחה ואיתה גם (מה לעשות) הכסף ניצח.

להלן קישור לראיון עם רז (מתחיל בסביבות הדקה ה-31), תהנו!