‏הצגת רשומות עם תוויות טיפול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טיפול. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בפברואר 2010

לא בודקים סוס בשיניו


כמו שהבטחתי בפוסט הקודם, כל שבוע נתמקד ונרחיב על אחד מהטיפולים התקופתיים לסוסים שלנו. השבוע הגיע הוטרינר לבצע בדיקות וטיפולי שיניים בחווה, אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולצלם קצת תמונות הממחישות על מה מדובר.

שטיפת הפה של הסוס לפני בדיקה או טיפול שיניים

בניגוד לכותרת הפוסט (שמגיע מהפתגם "סוס במתנה - לא בודקים בשיניו"), דווקא כדאי וחשוב לבצע בדיקת שיניים לסוסים שלנו כל חצי שנה. סוסים שאינם סובלים מבעיות שיניים חמורות יכולים לעבור בדיקה אחת לשנה. הוטרינר ימליץ לכם על תדירות הבדיקות לפי מצב הסוס. 

זריקת הטישטוש - מרגיעה את הסוס ומאפשרת לבדוק ולטפל באופן יסודי

גם סוסים שמטופלים באופן קבוע עלולים לסבול מבעיות שיניים. הנה כמה סימנים שיכולים להעיד שהסוס שלכם סובל מבעיות שיניים:
1.    סוס שנרתע ממגע באזור הראש – מתנגד כששמים עליו ראשייה או מתג.
2.    סוס שמפגין בעיות ברכיבה – מנער את הראש, מטה את ראשו הצידה, פותח את הפה, בועט ברגליו
האחוריות, לועס את המתג בצורה מוגזמת או מוציא לשון בזמן הרכיבה. הסוס מנסה להתחמק מהכאב שהוא חווה באזור הפה.
3.    אופן אכילה לא נורמלי – סיבובי ראש, סוס שמפיל מזון חצי לעוס מהפה, ריור מוגבר.
4.    סוס שאוכל לאט, לא מסיים את המזון או מסרב לאכול. סוס שמסרב לאכול סוגי מזון מסויימים.
5.    סוס שמרזה מאוד ונראה לא טוב באופן כללי.
6.    אוכל לא מעוכל או סיבי חציר ארוכים בצואה של הסוס.
7.    ריח רע מהפה.
8.    סוס שסובל מנפיחות בלסת התחתונה, בצידי האף ובלחיים.
9.    נזלת מהאף (בדרך כלל בצד אחד) או מוגלה מהלסת התחתונה.
אם סוס מראה את אחד הסימנים הללו ועוד לא הגיע הזמן לבדיקת השיניים שלו, כדאי להתייעץ עם הוטרינר וייתכן שהוא יחליט שצריך לבצע בדיקה. 

הלבשת "מפשק לסתות"

למה הסוסים שלנו מועדים לבעיות שיניים?
נתחיל מהסבר קצר על אופן האכילה של הסוס: הסוס ממיין את האוכל עם השפתיים שלו, חותך את המזון עם השיניים הקדמיות (החותכות) ומעביר את המזון בעזרת הלשון לשיניים הטוחנות. כשהסוס לועס הוא מזיז את הלסתות מצד לצד וכך טוחן את המזון. 

מבט אל תוך הפה של הסוס בלאקסטאר
שיניי הסוס מותאמות לאורח החיים לפני שהאדם ביית אותו. סוסי הבר אכלו במשך 16 עד 18 שעות ביום והיו ניזונים מעשב קשה בעל סיבים ארוכים. בהתאם לכך שיניי הסוס צומחות לאורך כל חייו (אצל סוס ממוצע בין 2-3 מילימטר בשנה) ועד לגיל 25-30. הלעיסה האינטנסיבית של המזון שחקה את השיניים ואיזנה את גדילתן. רוב הסוסים המבוייתים לא אוכלים במשך כל שעות היום, אלא במנות מדודות מספר פעמים ביום. הסוסים המבוייתים אוכלים חציר רך יותר מהעשבים המצויים בטבע ומזון מרוכז (בצורת כופתיות או דגנים). מכיוון שהמזון רך יותר ובעל סיבים קצרים, תנועת הלעיסה של הסוס מוגבלת ואין שחיקה טובה של קצות השיניים. מכיוון שהלסת העליונה של הסוס רחבה יותר מהלסת התחתונה, נוצרים זיזים חדים בחלק החיצוני של השיניים העליונות ובחלק הפנימי של השיניים התחתונות. ככל שעובר הזמן הזיזים גדלים ופוצעים את הלשון והלחיים. פרט לבעיית הזיזים, קיימים סוגים רבים של בעיות שיניים הנגרמות כתוצאה ממבנה פגום, הזנחה או גיל מבוגר. 

הוטרינר מצביע על סימנים שהזיזים השאירו בלחי של הסוס - לאורך זמן הסימנים יהפכו לפצעים אם לא יבוצע טיפול שיניים

איך הוטרינר בודק ומטפל?
הבדיקה הטובה ביותר מתבצעת כאשר הסוס מטושטש (הטישטוש מרגיע את הסוס ומתבצע על ידי זריקה). הוטרינר ייבקש שתשטפו את הפה של הסוס – כאשר הסוס נמצא בעמדת השטיפה, מכניסים בעדינות את קצה הצינור לפיו (לא צריך לחץ מים חזק) ושוטפים בעדינות.
לאחר השטיפה מכניסים את הסוס לתא עם הפנים לכיוון השער והוטרינר נותן לו זריקת טשטוש. אחרי כמה דקות כשהסוס מתחיל להתמסטל (מוריד את הראש, עוצם עיניים) הוטרינר מלביש לו "מפשק לסתות". זה מכשיר קצת מפחיד אך בלעדיו לא ניתן לטפל בשיניים האחוריות (הטוחנות) של הסוס. המכשיר מאפשר לפתוח את פיו של הסוס ולשמור עליו פתוח וכך הוטרינר יכול לעבוד. חשוב להאיר עם פנס לתוך הפה של הסוס וגם שהוטרינר ימשש את השיניים וירגיש את הזיזים. יש וטרינרים שעובדים עם שופין ידני (מכשיר שיוף) ויש שעובדים עם שופין חשמלי. כאשר יש שיניים חלשות או מתנדנדות עדיף להשתמש במכשיר החשמלי כדי לא להפעיל לחץ חזק על השיניים. הוטרינר עובר עם השופין על כל הזיזים ומיישר אותם. לאחר מכן הוא שוטף היטב את הפה של הסוס ומעביר אותו לתא התאוששות. הסוס עדיין קצת מטושטש, וכשמעבירים אותו לתא אחר חשוב להקפיד שהאגן שלו לא ייחבט בשער (עלול לשבור את האגן). במשך שעתיים מתום הטיפול לא מאפשרים לסוס לאכול כי שרירי מערכת העיכול עדיין לא פעילים (תוצר של זריקת הטשטוש) והסוס לא יכול לעכל כמו שצריך.

שיוף השיניים בעזרת שופין חשמלי

ככל שהסוס מתבגר הוא עלול לסבול מסוגים שונים של בעיות שיניים. גם סוסים צעירים שהוזנחו לאורך זמן עלולים לפתח בעיות שונות. שיניים בריאות מאפשרות לסוסים לאכול היטב, לעבוד בכיף, להרגיש ולהראות במיטבם.
שטיפת הפה של הסוס בסיום הטיפול


תודה מיוחדת לד"ר אמיר בלגה ולטלי על שיתוף הפעולה וההסברים המרתקים.

יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

התנדבות בחוות סוסים


התנדבות היא דרך מצויינת להכיר תחומים שמושכים אותנו. מטרת הפוסט היא לפתח קצת את נושא ההתנדבות בחוות סוסים ולעזור לאנשים שמתעניינים או מתלבטים בנושא.

אני התחלתי את קריירת הסוסים שלי (בתור ילדה ובתור אדם בוגר) כמתנדבת. נולדתי וגדלתי בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל ובגיל 14 חברה שלי "סחבה" אותי לאורווה בקיבוץ. היא כבר הייתה חלק מהצוות באורווה, למרות שהיא צעירה ממני. היא סיפרה לי הרבה סיפורים על המקום ו"הדליקה" אותי על הנושא. התחלתי להגיע איתה לאורווה ובסופו של דבר היא עזבה ואני הגעתי כל יום אחרי הלימודים ונשארתי עד הערב. הייתי עושה הכל: מנקה תאים, מאכילה, מטפלת בסוסים ורוכבת. נהניתי מכל רגע והאווירה היתה מדהימה. הייתי חוזרת הביתה עייפה אבל מלאת חוויות ומאושרת עד מאוד. העבודה באורווה נתנה לי משהו מיוחד משלי והרבה גאווה.

עם הזמן הדברים השתנו: משפחתי עזבה את הקיבוץ והקשר שלי עם עולם הסוסים התרופף. אחרי הצבא ניסיתי את מזלי בעבודות שונות ובלימודים גבוהים, אך בשום מקום לא הרגשתי שייכת - תמיד רציתי להיות במקום אחר. כל פעם שראיתי סוסים חשתי צביטה בלב ותחושת פיספוס. ואז בגיל 23 החלטתי להרים את הכפפה ולחזור לסוסים.

באותה תקופה גרתי בחדרה ומצאתי חווה בשם "אינטרה" בחבצלת השרון (לא רחוק מביתי). במשך שנים התקיימו ב"אינטרה" קורסים להכשרת מדריכי רכיבה טיפולית והחלטתי שרכיבה טיפולית תתאים לאופי הנוח והסבלני שלי. התחלתי להתנדב בחווה ולקחת שיעורי רכיבה כדי לבדוק אם התחום מעניין אותי והאם אני נהנית מהעבודה. במסגרת ההתנדבות עזרתי בשיעורי רכיבה טיפולית, איכפתי סוסים וטיפלתי בהם. נהניתי מאוד ואחרי מספר חודשים הציעו לי בחווה תפקיד של עוזרת למדריך רכיבה. התפקיד כלל בעיקר טיפול ואימון של הסוסים ועזרה למדריכי הרכיבה הטיפולית. עברתי לגור בחווה והייתי עובדת כל יום מצאת החמה ועד צאת הנשמה. זו הייתה עבודה קשה, אך מלמדת ומספקת מאוד. בנינו צוות מקסים של עובדים ועוזרים (חלקם ילדים) ומאוד נהנינו לעבוד יחד. אחרי חצי שנה ב"אינטרה" נרשמתי לקורס המדריכים ומשם הכל כבר היסטוריה. מאז כבר מילאתי תפקידים שונים במספר חוות והוצאתי תעודה נוספת של מדריך רכיבה ספורטיבית. אני מרגישה שתחושת השייכות והאהבה לתחום הולכות ומתחזקות ככל שחולף הזמן.

אם התחום מעניין ומושך אתכם, התנדבות היא דרך מצויינת להתחיל בלי התחייבות לקורסים יקרים וארוכים. לפני שמתחילים להתנדב חישבו: כמה זמן אתם מוכנים להשקיע? שעה בשבוע? שלוש שעות? אל תשכחו - גם הנסיעה לחווה לוקחת זמן, קחו גם את זה בחשבון. זיכרו שכשאתם מתנדבים ומתחייבים למספר שעות מסוים בשבוע, אתם חלק מהצוות וסומכים עליכם שתפגינו אחריות ותגיעו בזמן. דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו הוא התפקיד בחווה: מה אתם רוצים לעשות במסגרת ההתנדבות? מה אתם לא מוכנים לעשות? בחוות סוסים יש משימות רבות שמתנדבים יכולים לסייע בהן כמו עזרה בשיעורים (תחת הנחיית המדריכים), ניקוי תאים, הברשה ושטיפת הסוסים, הובלת סוסים לשיעורים, האכלת סוסים ועוד. אל חשש, ילמדו אתכם כל מה אתם צריכים לדעת.

מתנדבת מטפלת בסוס - מנקה פרסות


אחרי שחשבתם קצת על הנושא והבנתם כמה זמן אתם מוכנים להקדיש לו, הגיע הזמן לבחור חווה. כמעט בכל חווה ישמחו לקבל מתנדבים רציניים שמוכנים ואוהבים לעזור, תוכלו גם למצא מודעות חיפוש מתנדבים באתר ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה ובפורטלים ובפורומים השונים:


מתנדבת צעירה מובילה סוס מהאורווה למגרש הרכיבה


רצוי לבקר ביותר מחווה אחת לפני שמחליטים להתחייב. הנה עוד מספר שיקולים שיעזרו לכם בבחירת חווה:

1. קירבה - קיימות חוות רבות ברחבי הארץ. רצוי לקחת בחשבון את העובדה שתצטרכו להגיע לשם לפחות פעם בשבוע (אם מדובר בהורה המסיע את הילד או מתנדב המגיע בתחבורה ציבורית). עם זאת ייתכן ותאהבו חווה מסויימת הרחוקה ממקום מגוריכם: בחווה שלנו יש מתנדבים שמגיעים בנסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית, אך קשה להם לעזוב לטובת מקום קרוב יותר, כי הם נקשרו לסוסים ולצוות.

2. התרשמות כללית מהחווה - יש לשים לב שהחווה מסודרת ומטופחת ושהסוסים במצב פיזי ונפשי טוב. אני מודעת לכך שלמתנדב מתחיל אין יכולת לשפוט איך נראה סוס בריא וחווה מסודרת, אבל לא צריך עין מקצועית כדי להבחין במקום מוזנח ומלוכלך (ילדים: קחו את ההורים אתכם וסמכו על שיקול דעתם).



חווה מסודרת ומטופחת


3. תפקיד – ישנן חוות המתמחות ברכיבה טיפולית, וחוות שאינן עוסקות כלל בנושא. ישנן חוות שרק מטפלות בסוסים עבור בעליהם וכאלה שגם מעבירות שיעורי רכיבה (וגם פה ישנם סגנונות שונים, אפרט על כך בפוסט נוסף). ישנן חוות המתמחות בגידול או אימון סוסים ועוד ועוד. בכל חווה ישנו מגוון משימות שונה מעט שתוכלו להשתלב בו.




מתנדבות צעירות מטפלות בסוסה ושוטפות אותה



4. צוות החווה – רצוי לנהל שיחות עם הצוות, להבין מהו הניסיון והידע המקצועי שלהם, מיהם בעלי התפקידים בחווה, מי מרכז את נושא המתנדבים וכו'.



צוות החווה - אני מדגימה איך מטפלים בסוס ומפקחת על עבודת המתנדבות


5. מתנדבים אחרים - במידת האפשר רצוי לנהל שיחות עם מתנדבים אחרים כדי לקבל רקע נוסף. האם משקיעים בהם, מלמדים אותם ומתייחסים אליהם בכבוד? האם יש אוזן קשבת במקרה שצצות בעיות? האם שמים לב שהמתנדבים אינם מסכנים את עצמם? עבודה עם סוסים עלולה להיות מסוכנת אם נעשית ללא השגחה של גורם מנוסה.


בטיחות - יש לשים לב שבחווה מקפידים על כללי הבטיחות ומשגיחים על המתנדבים

6. תגמול – התנדבות, מעצם הגדרתה, אינה תמורת תגמול מסוים מלבד ההנאה והסיפוק שבעשייה של דבר שאוהבים ועזרה לאחרים. עם זאת, ישנן חוות שמתגמלות מתנדבים בצורה מסוימת (למשל – מעניקות שיעורי רכיבה). כדאי לברר את הנושא בהתחלה כדי לתאם ציפיות.

דרך טובה להתחיל התנדבות בחווה היא להרשם לשיעורי רכיבה ואז לגשש אחר האפשרויות, דרך המדריך או הצוות בחווה. בחווה שלנו יש ילדים ואנשים בוגרים שהחלו לקחת שיעורי רכיבה, למדו את הבסיס של טיפול והתנהלות בסביבת הסוסים, ואז החלו להתנדב. בנוסף יש ילדים שנרשמו לקייטנות הקיץ בחווה ובתום הקייטנה המשיכו להגיע לחווה בהתנדבות ולעזור בטיפול בסוסים.


בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל עשרות המתנדבים שלנו שעושים עבודה מדהימה עם המון אהבה ואיכפתיות והופכים את החווה והעבודה שלנו, המדריכים, לנעימה וכייפית הרבה יותר. אשמח כמובן לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בקשה.




המון תודה לכל המתנדבים המקסימים שלנו!