יום חמישי, 19 בינואר 2012

מכת חום

 
אחרי שהבנו איך הקור משפיע על הסוסים, להלן מאמר נוסף מאתר The Horse, והפעם על נושא שמוכר לנו יותר בישראל - תנאי חום ולחות. עוד כמה חודשים כבר נשכח שהיה לנו קר בחורף ואולי המאמר שלהלן יעזור לנו להתחמם קצת :-)

כולנו משוועים למזג אויר חמים יותר ולרכיבות הארוכות שמתאפשרות בקיץ. אך חום ולחות עלולים להוות בעייה חמורה לרוכב ולסוס, שכן מחלות חום עלולות להיות מסוכנות ואף קטלניות. לסוסים מערכת טבעית לויסות חום הגוף ולקירור, ולמרות זאת הם עלולים להגיע למצב בו הגוף איננו מצליח להתמודד עם החום. מכת חום (היפרתרמיה) מתרחשת כאשר הסוס לא מצליח לווסת את חום הגוף שמתחיל לעלות.

הסימנים של מכת חום הם:

עלייה בקצב הנשימה שאיננה מאטה כשהסוס במנוחה – 40-50 נשימות בדקה (אמור להיות 8-16).

עלייה בקצב הלב שאינו מאט לאחר מספר דקות מנוחה - 80 פעימות בדקה (אמור להיות 36-44 פעימות בדקה).

טמפרטורה רקטלית של מעל 39.4 מעלות (אמור להיות 37.2 עד 38 מעלות).

תשישות ו/או הזעה מרובה או העדר הזעה בכלל.

אם לא מטפלים, היפרתרמיה עלולה לגרום למוות. חום בלבד או לחות בלבד אינם מהווים בעייה, הבעייה נוצרת בתנאי חום ולחות. רוב החוקרים מגדירים חום גבוה כמעל 30 מעלות ולחות גבוהה כ- 80-85%.

היפרתרמיה עלולה להתרחש כאשר אחד משלושת הבעיות הבאות קיימת: כושר ירוד, תנאי חום ולחות קיצוניים או מערכת ויסות חום חלשה.

אם רוצים לרכב אך חוששים שחם ולח מידי עבור הסוס, יש דרכים רבות לשמור על הסוס:

לבחור שעת רכיבה מתאימה השעה החמה ביותר במהלך היום הינה אחר-הצהריים. יש לרכב בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות. השעות בהן השמש איננה זורחת גבוה בשמיים קרירות יותר.

לרכב בצל עדיף לרכב במגרש מקורה ומאוורר. אם אין מגרש מקורה אפשר לרכב בשטח עליו מצלים עצים גבוהים. כך מקטינים את החשיפה של הסוס לחום הישיר של השמש.

כושר גופני טוב יש להעריך את המצב הפיזי של הסוס. סוסים הסובלים מעודף משקל או סוסים רזים ונטולי שרירים, לרוב לא יצליחו להתמודד עם העומס הנוסף של עבודה בחום. עם סוס שלא אומן באופן סדיר או עם סוס חדש שמצבו הגופני לא ברור, יש להתחיל בהדרגה את העבודה בקיץ עם 5-10 דקות של טרוט בלבד. כל שבוע מעלים את זמן העבודה הכללי בחמש דקות ובו-זמנית מעלים את קושי העבודה. כך הסוס יכול להסתגל בהדרגה לחום וללחות.

תוספת אלקטרוליטים יש להוסיף לסוסים אלקטרוליטים במים או במזון, שכן הסוס מאבד מלח ומינרלים נוספים כשהוא מזיע. כשמוסיפים אלקטרוליטים למים, יש לוודא שיש מקור מים נוסף ללא אלקטרוליטים למקרה שהסוס לא אוהב את הטעם או צריך כמות מעטה יותר.

לקרר היטב את הסוס אחרי הרכיבה בחום יש לשטוף את הסוס כולו במים קרירים. יש לשטוף ביסודיות שרירים גדולים וכלי דם גדולים שקרובים לעור (כגון וריד הצוואר והוריד בפנים הירך). הפעולה עוזרת לקרר את הסוס מהר יותר.

אם הסוס מזיע כשהוא עומד בתא, יש להתקין בתא מאוורר. חלק מהמאווררים כוללים מערכות של ערפול מים שיכולות גם הן לעזור.

אם הסוס מפתח היפרתרמיה:

יש להפסיק מייד כל פעילות ולהסיר את האוכף.

יש לשטוף את הסוס במים קרים או במים המעורבבים באלכוהול. יש לגרוף את המים מגוף הסוס ולחזור על הפעולה.

יש להציע לסוס מים ולאפשר לו לשתות.

יש להעביר את הסוס לצל או למיקום מאוורר.

יש להזמין את הוטרינר בדחיפות.

ככל שמזהים מוקדם יותר את סימני ההיפרתרמיה, הוטרינר יכול להתחיל את הטיפול ולמנוע נזק נוסף. הסתגלות לחום וללחות לא מונעת היפרתרמיה, כך שיש לשמור על הסוס כשרוכבים בקיץ. 
תהנו ברכיבה!

 
מאת:
Heather Heiderich, DVM
June 01 2009, Article # 14263
תרגום לעברית: חגית מירז

יום שלישי, 17 בינואר 2012

לכסות או לא לכסות?

לכל מי שמתחבט בשאלה האם לכסות או לא לכסות? לפניכם מאמר שהתפרסם באתר The Horse. ושיהיה לכולנו חורף חם ונעים.

התשובה הקצרה הינה ככל הנראה "לכסות". אולם עבור סוסים רבים שמכוסים בחודשים הקרים, השיכבה הנוספת נותנת יותר נוחות למטפלים שלהם מאשר לסוסים עצמם. הסוסים התפתחו עם מערכת פנימית מצויינת לשמירה על טמפרטורה: פרוות חורף עבה ביותר. לסוסים נדרשים בין 10 ל- 21 ימים להסתגל לטמפרטורות קרות יותר. לדוגמה, ביום הראשון בו יורדת הטמפרטורה ל- 0 מעלות צלזיוס, לסוס עלול להיות קר, אך במהלך 10 עד 21 ימים של מזג אויר קר דומה, הסוס "יתרגל" ויהיה לו נוח יותר.

אם הטמפרטורה צונחת באופן פתאומי, מבחינים בשינויי התנהגות, כגון שימוש מוגבר במחסה (אם קיים), הצטופפות בקבוצה עם סוסים אחרים וכיוון האחוריים לרוח. כל אלה הינן פעולות שמטרתן לשמור על חום הגוף. סוסים שמאוד קר להם עלולים לרעוד, פעולה המייצרת חום רב ועוזרת לחמם את האיברים הפנימיים.

מחקרים בקנדה גילו שהטמפרטורה הקריטית הנמוכה ביותר עבור סוסים בוגרים בעלי תזונה נאותה, או הטמפרטורה הנמוכה ביותר שהם יכולים לסבול לפני שחום הגוף שלהם צונח, היא בסביבות 15- מעלות צלזיוס. בהינתן זמן מספק, כל סוס יוכל להסתגל לטמפרטורה נמוכה זו. בטמפרטורות נמוכות יותר, הסוסים מאבדים במהירות את חום גופם וזקוקים לעזרה בהתמודדות עם הקור. ניתן לעזור על ידי מחסה, תוספת מיספוא, שמיכות, או שילוב ביניהם. מחסה בלבד יכול להפחית עד 20% מאיבוד החום על ידי הגנה מרוח וגשם.

בטמפרטורות נמוכות, קצוות השיער של הסוס עומדות, ויוצרות מרווח של אוויר סביב הסוס. האוויר לוכד חום ושומר על טמפרטורת הגוף של הסוס. גשם ורוח הורסים את הבידוד - הגשם משטח את השיער והרוח מעיפה את האויר החם הלכוד בשיער. אותו דבר עלול להתרחש אם הסוס מכוסה בצורה לא נכונה. במילים אחרות, כאשר שמיכה שאיננה מבודדת מספיק מונחת על סוס במזג אויר מתון יחסית, היא משטחת את השיער ומונעת את הבידוד הטבעי של הסוס.

להלן מספר קווים מנחים בהם ניתן להשתמש כדי לקבוע האם הסוס זקוק לכיסוי באמצעות שמיכה:


סוסים מגולחים או סוסים שחיים באורוות עם תאורה המדכאת צמיחה של פרוות חורף - יש לכסות כשהטמפרטורה נמוכה מ- 15 מעלות צלזיוס או כשיש רוח או גשם. 

סוסים בעלי פרווה בינונית יכולים להסתגל לטמפרטורות של עד 5 מעלות צלזיוס. סוסים בעלי פרווה עבה יכולים להסתגל לטמפרטורות של עד 0 מעלות צלזיוס. כשרטוב משתנות המגבלות הללו..


כדאי לעזור לסוס שעבר לאחרונה מאקלים חם יותר. אחרי שהסוס נחשף במשך 10-21 ימים לאקלים הקר, הוא יסתגל ויזדקק לפחות עזרה, אבל מומלץ לכסות אותו עד החורף הבא. 


עדיף לכסות סוסים מבוגרים ופחות פעילים כאשר מזג האויר מתקרר. תזוזה יוצרת חום גוף ולעיתים הסוסים פעלתנים יותר דווקא כשקר. 


יש להסיר את השמיכה באופן סדיר ולבדוק שהסוס לא יורד במשקל, לא משתפשף או נפצע מהשמיכה ולא מפתח בעיות עור כגון ריקבונות הנגרמים מרטיבות מתחת לשמיכה.


כשיורד גשם, יש לבדוק שהשמיכה חסינה בפני מים. לא ניתן לשמור על חום הגוף של סוס רטוב עם שמיכה רטובה! יש לשים את היד מתחת לאזור השמיכה שסביב הצוואר -  הסוס צריך להרגיש חמים ונעים.





נכתב על ידי:

Erin Pittman
University of Maryland College of Agriculture and Natural Resources
November 18 2008, Article # 13124

תורגם לעברית על ידי: חגית מירז

FEI World Dressage Challenge 2011


ביום ד' 7/12/11 נערכה בחוות נועם שבקיבוץ נצר סירני התחרות הבינלאומית FEI World Dressage Challenge. התחרות מתקיימת אחת לשנה בחסות ההתאחדות הבינלאומית לרכיבה (FEI) ובחסות ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה והועדה המקצועית של ענף הדרסז' (רכיבה אומנותית). ישראל שייכת לבית 4 בו היא מתחרה מול המדינות: איחוד האמירויות, קפריסין, יוון, טורקיה ומלטה. את התחרות שופטים שני שופטים בינלאומיים בכירים אשר עוברים ממדינה למדינה. המתחרים רוכבים את אותם מבחנים (תרגילים קבועים מראש) בכל מדינה בחמש רמות. ברמות הבסיס נחלקים הרוכבים לצעירים (עד גיל 15) ולבוגרים.

 מגרש התחרות המקושט לפני תחילת התחרות

השנה שפטו את התחרות שופטת מקנדה ושופט מפולין. השופטים מגיעים לכל מדינה יום לפני התחרות וזוכים לאירוח ולסיור מודרך במטרה להכיר קצת את התרבות המקומית. מטרת התחרות הינה לאפשר לרוכבים פחות מנוסים להתחרות בתחרות בינלאומית ולזכות בשיפוט של שופטים בעלי מוניטין, ידע וניסיון. בתחילת התחרות נערכת בדיקה וטרינרית לכל הסוסים ומי שאינו כשיר להתחרות נפסל מבעוד מועד. פרס מיוחד מוענק לצמד שהוצג באופן המכובד ביותר בבדיקה הוטרינרית. השנה זכו בפרס הרוכבת סיון ס"ט והסוס טמפסט. הצמד זכה בשמיכת רכיבה לבנה מתנת אקווישראל בע"מ. מיד בסיום הבדיקה הוטרינרית שולחת הועדה המקצועית לאירגון ה- FEI את בחירתה לארבעת המתחרים שירכיבו את הנבחרת בתחרות. ניצחון המדינה תלוי בתוצאות שישיגו הרוכבים הללו. 


סיון ס"ט וטמפסט

השנה התחרו בישראל 26 צמדים. התחרות הינה למוזמנים בלבד והקריטריון להשתתפות בה הינו רכיבה בתחרות דירוג אחת לפחות. יש לציין שעונת הדרסז' החלה בנובמבר כך שעל הצמדים המתחרים להשקיע בתחרויות הראשונות ולהגיע מוכנים לתחרות.

 
 השופטים והוטרינרית בשעת הבדיקה הוטרינרית

כמיטב המסורת, הוענקו לזוכים שמיכות פליס רקומות עם לוגו התחרות ולוגו ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה וזאת בנוסף לגביעים ולרוזטות. אחד הרגעים המרגשים בארוע התרחש בסיום הטקס, כאשר כל המתחרים עמדו במגרש על סוסיהם ושרו את שירת התקווה. 

 
 זוכי המקומות הראשונים בכל המקצים

לאחר סיבובי הניצחון והקראת רשימת התודות הארוכה לכל מי שסייע באירגון הארוע ותרם להצלחתו, עברנו לחלק השני, מסיבת הקוקטייל. זוהי מסורת רבת שנים בה מקרינים בוידאו את המבחנים של הרוכבים הזוכים בכל מקצה והשופטים מסבירים איך ניתן להשתפר בעתיד. מעבר לאווירה הנעימה והכיבוד הטעים, ניתנת אפשרות לרוכבים ללמוד ולשאול שאלות. ביום שלמחרת התחרות נערכת קליניקת רכיבה בהנחיית השופטים לרוכבים שזכו במקומות הראשונים. 
 
  

מספר ימים לאחר סיום התחרות מגיעות התוצאות. השנה זכתה נבחרת ישראל במקום השלישי והמכובד! פרט לכך, ברמה הגבוהה ביותר (Prix St. Georges) הגיעה הרוכבת סיון ס"ט עם הסוס טמפסט במקום הרביעי! ברמת Preliminary צעירים הגיעה הרוכבת ים מישגב עם הסוס טריפל במקום השלישי והרוכבת רני פרי עם הסוס טריסטן במקום הרביעי מבין 26 רוכבים! ברמת Preliminary בוגרים הגיעה הרוכבת מעיין כהן עם הסוסה וויספר G במקום השלישי והרוכבת מיה פרוסטיג עם הסוס גווידו במקום הרביעי מבין 41 רוכבים! הישגים מרשימים ביותר לכל הדעות.

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

עץ הרכיבה - תיאום בין העזרים


מאמר חמישי בסידרה ואחריו רק עוד אחד! תהנו, תלמדו ותחכימו :-)

כאשר מתקדמים ב"עץ הרכיבה", לומדים להשתחרר, להיות בשיווי משקל וללוות את תנועת הסוס. כאשר ממשיכים לפתח את היכולת לתקשר עם הסוס באופן ברור יותר, לומדים להשתמש בלחץ של המשקל (הישיבה), הרגליים והמושכות כדי להעביר לסוס את הצורה שאנו רוצים בשבילו.

כאשר מתחילים ללמוד כיצד להשתמש בעזרים, צריך לשים לב לכל אחד מהם בנפרד. בהמשך, משייכים אותם באופן מנטלי  לקבוצות של "מתכונים" או "פורמולות" לצורות מסויימות. ניתן אף לצייר את קבוצות העזרים הללו כדי לעזור לרוכבים לזכור מהם הלחצים היוצרים כל צורה.

אולם, כשמציירים את הדיאגרמות הללו מתחילים לשים לב לפרדוקס מסויים. למעשה משתמשים באותן קבוצות של עזרים כדי לבקש מהסוס לעשות דברים שונים. טכנית, משתמשים באותו סט של עזרים כדי לבקש מהסוס לנוע במעגל, לפנות בפינה, לבצע "כניעה לרגל" או לבצע סיבוב על רגליו הקדמיות...

התקשורת עם הסוס מצריכה הרבה יותר מאשר יישום טכני של סט עזרים מסויים. זוהי ההתחלה, אך רוכב שרוצה לטפס במעלה "עץ הרכיבה" ולעבור משימוש בעזרים אל תיאום ביניהם, עליו לעשות הרבה יותר מאשר "להפעיל" או "לכבות" אותם. תיאום בין העזרים הינו שימוש בעזרים הנכונים, ברצף הנכון, בדרגת הלחץ הנכונה ובתזמון הנכון. פיתוח הרגש לתיאום בין העזרים דורש מיומנויות נוספות:

1. על הרוכב להשתמש בעזרים הנכונים בלי שייצטרך לעצור ולחשוב בכל סיטואציה. על הרוכב לפתח זיכרון שריר לצורת הגוף היוצרת לחץ שמשפיע על צורת הסוס (כאשר הוא נע בצורה נכונה לכיוון אליו מכוון אותו הלחץ). השימוש בעזרים חייב להיות אוטומטי.

2. לרוכב חייבת להיות ישיבה עצמאית. אסור לרוכב לאחוז בסוס עם הרגליים או למשוך במושכות כדי לשמור על שיווי המשקל. על הרוכב להיות מודע לכל חלק בגופו ולכל מפרק, ולהיות מסוגל להשתמש בכל אחד מהם בנפרד מהאחר. על הרוכב להיות מודע למיקום גופו במרחב, ולחוש האם הוא יציב לגמרי מעל הסוס או האם הוא נשען לצדדים או קדימה/אחורה.

3. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בדרגות לחץ שונות. ללא ישיבה עצמאית ומודעות גוף, לא יוכל הרוכב לעשות זאת. עוצמת הלחץ שמפעיל הרוכב משתנה בהתאם להבנה של הסוס (של העזרים), הרצון של הסוס ליישם את הפקודות באותה עת והמסר שהרוכב מנסה להעביר לסוס באותו זמן.

4. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בזמן הנכון של רצף הנחת הרגליים של הסוס במקצבים השונים כדי לקבל את התוצאה הרצויה. קל לראות מה עושות הרגליים הקדמיות של הסוס אך דרוש זמן להרגיש באמת מה עושות רגליו האחוריות של הסוס כאשר רוכבים.

בתחילת הדרך, הסוס הינו המורה הטוב ביותר של הרוכב, מכיוון שהוא תמיד עונה כאשר הרוכב מבקש דבר מה. הרוכב מפרש את תגובת הסוס ושופט את יעילות העזרים שלו. לדוגמה, אם רוכב מבקש קנטר שמאל והסוס מאיץ את הטרוט, על הרוכב להבין מה השתבש בבחירת העזרים, ברצף העזרים, בדרגת הלחץ או בתיזמון. הרוכב מנסה לתאם מחדש בין העזרים בצורה נכונה יותר ומפרש שוב את המשוב של הסוס. 

יש לרכב על מגוון סוסים כדי לפתח את המיומנויות הדרושות לתיאום בין העזרים. אם רוכב אינו מבקש בצורה מדוייקת מספיק, ייתכן שסוס מבוגר וסלחן לדוגמה יעבור לקנטר בתגובה לעזרים שהיו מבלבלים מאוד סוס צעיר. סוסים בעלי אישיות שונה יגיבו באופן שונה לדרגות שונות של לחץ או של דיוק. על כן כל סוס יכול ללמד את הרוכב שיעור חשוב.

ניתן לעזור לרוכב לפתח תחושת תיזמון ולהרגיש במדוייק עם הישיבה מה עושות רגליו של הסוס על ידי עוזר מהקרקע (המתאר לרוכב מה עושות רגליי הסוס כל העת). כמו כן ניתן לצלם בוידאו את הרוכב וכך הוא יכול לבקר את מידת התיאום שלו בין העזרים ואת התוצאות שהוא מקבל.

ככל שהרוכב מתקדם, חשוב לפתח תחושה, לפרש תוצאות ולשפוט את יעילות התקשורת עם הסוס. כל זאת בנוסף לשחרור, שיווי משקל וליווי של תנועת הסוס. רק אז ניתן לרכב, להשפיע ולאמן את הסוס. אז פשוט תמשיכו לרכב!





המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

יום שבת, 26 בנובמבר 2011

עץ הרכיבה - תקשורת דרך עזרים


לפניכם המאמר הרביעי בסידרה. תהנו!

עזרים הינם לחץ פיזי של הרוכב כדי לתקשר עם הסוס. כשהסוס מגיב ללחץ בצורה נכונה, הלחץ פוסק. כלומר תגובה נכונה של הסוס מעניקה לו פרס.

יש לחשוב על לחץ מסויים של העזרים בתור "מילה" שיש לה משמעות מסויימת עבור הסוס: שנה מקצב, פנה שמאלה, פנה ימינה. ככל שסוס ורוכב מתקדמים באימון, הם מתחילים לשלב מספר עזרים ולבנות "משפטים" עם נואנסים עדינים יותר: התכונן לטרוט מאורך אחרי הפנייה שמאלה, הסתובב שמאלה כשאתה מגיע לקצה ההחלקה.

עזרים אינם כמו סימנים. הסוס מגיב לפקודות קוליות כמו ציקצוק שמשמעותו טרוט או בעיטה שמשמעותה קנטר. כלומר הסוס מגיב לסימנים מותנים. זוהי שיטת תקשורת שונה שאיננה שגוייה. הבעייה היא שרוכבים המתקשרים עם סוסים באמצעות סימנים, הינם בעלי אוצר מילים מוגבל ביותר. רוכבים המתקשרים באמצעות עזרים, הינם בעלי אוצר מילים מלא, עשיר ובעל גוונים רבים של משמעות. כדי לקדם סוס לרמות הגבוהות של כל ספורט, צריכים את אוצר המילים הרחב.

"עזרים טבעיים" כוללים רגליים, מושב (או משקל) וידיים (או מושכות). מפעילים יחד את העזרים הללו בתוך "פרוזדורי" לחץ,  וכך הסוס מרגיש מהי הצורה שאנו רוצים בשבילו. ניתן לשנות את עוצמת הלחץ של כל אחד מהעזרים. הרוכבים הטובים משתמשים בעזרים בעדינות רבה עם גווני משמעות רבים וכך מעבירים לסוס מאות וריאציות של צורות.

הרגליים הינן בעיקר עזרים דוחפים המבקשים מהסוס להזיז את רגליו האחוריות קדימה. הרוכב משתמש ברגל על ידי לחיצה עם פנים הרגל התחתונה (כשהבוהן מצביעה קדימה ולא החוצה). ניתן להשתמש ברגליים בדרגות לחץ שונות וברצף שונה כדי לבקש צורות מסויימות. כששתי הרגליים לוחצות נמרצות ומבקשות מהסוס לנוע קדימה, מדובר ברגל דו-צדדית. דוגמאות לכך הן הבקשה לנוע מעצירה להליכה או מהליכה לטרוט.

כשרק רגל אחת לוחצת נמרצות ומבקשת מהסוס להניע את הרגל האחורית קדימה בצד זה, והרגל השנייה רק מחזיקה בעדינות ומייצבת, מדובר ברגל חד-צדדית. דוגמאות לכך הן בקשה לפנות תוך כדי תנועה או לבצע מעבר לקנטר.

המשקל הינו הקטגורייה השנייה של עזרים בהם משתמשים כדי לתקשר עם הסוס. קיים משקל מכביד, כאשר הרוכב שם יותר משקל על עצמות הישיבה וגורם למושב להיות כבד יותר על הסוס. ההיפך הינו הפחתת המשקל על עצמות הישיבה, כך שהרוכב הינו קל יותר באוכף. כמו הרגליים, אפשר להשתמש במשקל באופן חד-צדדי או דו-צדדי. חשוב להבין שכאשר המשקל על עצם הישיבה משתנה, תנוחת פלג הגוף העליון של הרוכב אינה משתנה. אין להישען עם פלג הגוף העליון ומפרק הירך אינו קורס. הרוכב פשוט שם יותר משקל על עצם ישיבה אחת או על שתיהן.

השימוש במשקל יעיל מכיוון שאצל רוכב המאוזן מעל מרכז הכובד של הסוס ומלווה את התנועה, כל שינוי במשקל יוצר לחץ פיזי ותחושה של הסוס שעליו לאזן את עצמו מחדש. המשקל משפיע על הסוס באופן טבעי לקחת את הצורה הרצוייה. לדוגמה, כדי להפנות את הסוס שמאלה, מפעילים לחץ על עצם הישיבה השמאלית. הסוס מייד מרגיש שעליו לנוע שמאלה כדי לשמור את הרוכב מאוזן מעל מרכז הכובד שלו.

השימוש במושכות מתבצע על ידי ידיים יציבות ושקטות ופרק כף יד אלסטי, המוכוון על ידי מרפקים וכתפיים משוחררים וגמישים. השימוש במושכות מתבצע בארבע דרכים:

"מושכה שומרת" הינה קשר יציב ואלסטי עם המתג תוך ליווי של תנועת הסוס. רוכבים שאינם רגועים, מאוזנים ובעלי מושב המלווה את תנועת הסוס, אינם יכולים להשתמש ביעילות במושכה שומרת.

"מושכה לוקחת" הינה כאשר הזרת מניעה את המושכה בעדינות לכיוון הגוף. רוכבים רבים לוקחים בטעות את המושכה על ידי כיפוף של פרק כף היד. כאשר מכופפים את פרק כף היד מאבדים את החיבור האלסטי למרפק, שהינו מפרק הכרחי לספיגת התנועה של הסוס וליווי שלה. "לקיחה" בדרך כלל מלווה על ידי "נתינה" או שיחרור עדין. דוגמאות של לקיחת מושכה דו-צדדית הינן rein back וחצי עצירה.

משתמשים ב"מושכה נותנת" על ידי הזזת הזרת מעט החוצה מהגוף. מושכה נותנת תמיד מגיעה אחרי מושכה לוקחת. לדוגמה, במעגל הרוכב מפעיל באופן ריתמי מושכה פנימית לוקחת ולאחריה מושכה פנימית נותנת כדי למקם את ראש הסוס מעט בתוך המעגל. באותה עת, הרוכב משתמש במושכה חיצונית יציבה השומרת ומלווה את הצורה שהוא מבקש מהסוס לבצע ומאפשרת את זווית הכיפוף הרצוייה.

"מושכה מונעת" הינה מושכה לוקחת שאין אחריה מושכה נותנת או שחרור. מושכה מונעת דו-צדדית המיושמת למשך מספר צעדים מבקשת מהסוס לבצע מעבר יורד או לעצור.

בנוסף לשלושת העזרים הטבעיים, קיימים עזרים מלאכותיים כמו שוט, דורבנות וקול. בדרך כלל משתמשים בקול בתור סימן ולא בתור עזר בעל גווני משמעות. לעיתים נתקלים בחוסר הבנה של שוטים ודורבנות בתוך ומחוץ לתעשיית הסוסים. כאשר משתמשים בהם כדי לחדד את הסוס לרגל דוחפת, אין בהם שום דבר פוגע. הם פשוט הופכים לעוד גוון של משמעות.

במובן זה, התיזמון של השימוש בשוט ובדורבן הינו קריטי. באימון של סוסים, קודם כל מסבירים לסוס מה רוצים ואז מבקשים ממנו לבצע. כאשר הוא מצליח משתמשים בעזרים הטבעיים כדי להגיד לו מה אנו רוצים. כאשר יודעים שהסוס מבין אך בוחר להתעלם מהבקשה, זהו הרגע המתאים לחדד את הרגל בעזרת נגיעה עם השוט או הדורבן. יש להשתמש בשוט או בדורבן במידת לחץ שלא תבהיל את הסוס או תעלה את רמת ההתרגשות שלו. כאשר משתמשים בהם כך, הסוס לא רואה בהם עונש. הם פשוט עוד גוון של משמעות המתווסף ללחץ שהם כבר מבינים, כך שזה הגיוני בשבילם.

משתמשים בפרוזדורי לחץ של העזרים וכך הסוסים מרגישים מהי הצורה שאנו רוצים בשבילם. אולם, חשוב להבין שלחץ קבוע נעלם. דוגמה טובה היא הלחץ שחגורת הבטן מפעילה על הסוס. בתחילה, סוס צעיר עלול להיות חסר מנוחה בשל הלחץ של חגורת הבטן. אך מכיוון שהלחץ אינו משתנה הסוס מתחיל בהדרגה להתעלם ממנו.

דבר דומה עלול להתרחש עם כל אחד מהעזרים הטבעיים. אצל רוכב המפעיל בהיסח הדעת לחץ קבוע עם רגל, משקל או מושכה, בגלל חוסר איזון או חוסר שליטה מסויימת בגוף, הסוס לומד במהרה להתעלם מהלחץ. לכן חשוב ביותר לפתח מושב עצמאי דרך שחרור, איזון ויכולת ליווי של תנועת הסוס, כדי להשתמש בעזרים בצורה נכונה.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

גישה מנצחת


בתחילת נובמבר 2011 התקיימה בחוות ד.ב.ש שבבצרה קליניקה מיוחדת במינה. את הקליניקה אירגנו הועדה המקצועית לרכיבה טיפולית והועדה הפארה-אולימפית של ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בשיתוף חוות ד.ב.ש והמאמן הלאומי של נבחרת הנכים הישראלית, מר דרור בן-שאול. לקליניקה הוזמנו מדריכי רכיבה טיפולית מכל הארץ כדי לצפות מקרוב ברוכבים בעלי נכויות פיזיות שהגיעו לצמרת הפארה-דרסז' העולמית וללמוד איך עושים את זה? את הקליניקה הנחה מר דרור בן-שאול, המאמן הלאומי מזה 15 שנה. עד כה השתתפה הנבחרת בשלוש אולימפיאדות, שלוש אליפויות עולם ושלוש אליפויות אירופה. מידי שנה יוצאת הנבחרת לכחמש תחרויות בינלאומיות בחו"ל ובימים אלה הם מתאמנים לקראת אולימפיאדת לונדון 2012.


לקליניקה הגיעו מעל 40 מדריכי רכיבה, אנשי סוסים ואנשים התעניינים בתחום. אחרי ההרשמה, השתייה והכיבוד, התמקמנו והתחלנו ללמוד. דרור הציג את שלושת הרוכבים המרכיבים את הנבחרת הישראלית והסביר על תכנית האימונים שלהם. האימונים וההשתתפות במספר רב של תחרויות בחו"ל, כרוכים בעלויות גבוהות ביותר. ההתאחדות לרכיבה תומכת בנבחרת, אך במקרים רבים הנבחרת נאלצת לממן את הפעילות בעצמה או לגייס תרומות. דרור הסביר שהדרך להגיע לטופ טמונה בעיקר בגישה. אם מראש מוותרים כי נרתעים מהעלויות אז ברור שאין סיכוי. החוכמה היא להציב מראש מטרות ברורות עם לוח זמנים ופשוט להתחיל. כשמדובר במטרה טובה ונעלה הדרך כבר תיסלל מעצמה. דרור הוא דוגמה מעוררת השראה לאיש שעובד באופן מתוכנן, שיטתי ומסודר, מתמיד, עובד קשה ומגשים את חלומותיו ואת חלומותיהם של הסובבים אותו.


לפני שהמשכנו להדגמות הרכיבה, הסבירה לנו דבי דרסלר, פיזיותרפיסטית מוסמכת לביצוע קלסיפיקציה, איך משייכים את הרוכבים לרמות הרכיבה השונות. לפני כל תחרות בחו"ל עוברים הרוכבים בדיקה של פיזיותרפיסט מוסמך כדי לקבוע האם רמת הרכיבה שנקבעה להם אכן מתאימה. מסתבר שקיימת בעייה של רוכבים המתחזים לנכים כדי לנצח בתחרויות?! 

אחרי הפסקה קצרה התמקמנו סביב מגרש הרכיבה המקורה ודרור הסביר כיצד הוא בוחר סוס מתאים למגבלה של כל רוכב. דרור הסביר על דרכי האימון של הסוסים ולאחר מכן העביר אימונים קצרים לשניים מרוכבי הנבחרת והסביר איך הם מצליחים לבצע תרגילים ברמה גבוהה, למרות המגבלות. הרוכבים הדגימו קטעי רכיבה מהמבחנים בתחרויות ומשתתפי הקליניקה היו נפעמים מהסוסים המטופחים וטובי המזג ומהרכיבה המרשימה.
 
אני מברכת על היוזמה ומקווה שיהיו עוד הרבה קליניקות, ימי עיון ויוזמות לימודיות שכאלה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

אל תחשבו על פיל ורוד!





בשבת 29/10/11 התקיימה בחוות ג'וקי קלאב ברישפון קליניקת שיפוט בהנחיית השופטת והמאמנת סוזן פון-דיצה פולק. הקליניקה התמקדה בשיפוט רמות הקדם הקבוצתי, הקל והקשה. מדובר ברמה בסיסית של דרסז', בה רוכבים ונשפטים בו-זמנית מספר רוכבים. לקליניקה הגיעו שופטים ומדריכים מכל רחבי הארץ ולאחר ההרשמה והכיבוד הקל יצאנו לעבודה ולמלאכה.


נעמה שגב-חסון, מדריכת רכיבה בכירה בחווה, אירגנה 3 קבוצות של רוכבים ברמות הקדם הקבוצתי. השופטים קיבלו לידיהם חוברות עם טופסי שיפוט ומדריכי הרכיבה ישבו לצידם, רשמו הערות ודנו איתם ברוכבים. הצוותים התפזרו סביב המגרש בזמן הצגת המבחנים ובתום כל מקצה התאספו יחד ודנו בתוצאות. 

 

השנה הוחלט לשנות את טופסי השיפוט של מבחני הקדם הקבוצתי, כך שהרוכבים לא מקבלים ציונים, אלא רק הערות. על סמך ההערות מחליטים השופטים מי ניצח, מי הגיע במקום השני, השלישי וכן הלאה. בתחרויות עצמן כל מקצה נשפט על ידי שני שופטים, מכיוון שקשה לשופט אחד להיות מרוכז בשלושה או ארבעה רוכבים בו-זמנית. המיקומים הסופיים נקבעים על ידי השופט הבכיר בתחרות (השופט המנוסה יותר).


אחרי שלב ההדגמות עברנו לשבת בצל עץ התות היפהפה, כדי לדון במה שראינו ולשאול שאלות. סוזן הדגישה שתפקיד השופט בתחרויות הוא חינוכי ולימודי. המטרה היא לתת לרוכבים ביקורת חיובית ובונה שתגרום להם להמשיך להתחרות ולרצות להשתפר. סוזן המליצה להסביר לרוכב מאיפה נובעות הטעויות כי כך הוא ירגיש מובן יותר. כשאומרים "לא" או "אל" המוח בונה תמונה של מה שאמרנו לא לעשות ורק לאחר מכן מוסיף את השלילה. לדוגמה כשאומרים "אל תחשבו על פיל ורוד!". מיד כולם יחשבו על פיל ורוד, ככה המוח שלנו עובד. בהדרכה ושיפוט צריך להסביר לרוכב מה כן לעשות, אלא אם כן מדובר במצב מסוכן אז צריך להשתמש בשלילה. 


נעמה עידכנה שהרוכבות שהתחרו בעונה שעברה התקדמו בצורה מדהימה וכיום הן בין הרוכבות המתקדמות ביותר בבית הספר לרכיבה.


אז שתהיה לכולנו עונה מוצלחת ופורייה עם הרבה ביקורת חיובית ובונה והרבה כיף :-)