איך סוסים מדברים?

סוסים מתקשרים זה עם זה ואיתנו באמצעות קולות, נגיעות ושפת גוף. בניגוד לאנשים הדוברים שפות שונות, סוסים מכל העולם יכולים לתקשר עם חבריהם. ניתן גם לקבוע באיזה מצב רוח הסוס שרוי לפי שפת הגוף שלו - התנוחות והתנועות השונות של גופו. כשמבינים את שפת הסוסים ניתן להבחין מתי הם במצוקה וזקוקים לעזרה ומתי הם עצבניים ויש להיזהר.

צהלות:

צהלה היא קול חזק וגבוה. סוסים מזהים את חבריהם לפי גוון הקול של הצהלה ומתקשרים בצהלות עם חברי הקבוצה שנמצאים רחוק מהם. בחווה שלנו, כשמשחררים סוס לבד במגרש הרכיבה המרוחק מהאורוות, הוא צוהל וחבריו משיבים לו בצהלות. סוסים שצוהלים אל הבעלים שלהם למעשה מזהים אותם ושמחים לקראתם.

הזנב:

ככל שהסוס נושא את זנבו גבוה בדרך כלל נרגש. סוסים ערבים הנחשבים בעלי מזג חם (לא רגועים) מזוהים עם נשיאת זנב גבוהה. צליפת הזנב מעידה על רוגז ועצבנות. סוס שרגיש למגע עלול להצליף בזנבו כשמטפלים בו.

סוס בשטיפה - צולף בזנבו ומאיים בבעיטה

סוס נרגש הנושא את זנבו גבוה

האוזניים:

כאשר אוזני הסוס שחוחות הוא רגוע וכשהן זקורות ופונות קדימה הוא קשוב למשהו. ברכיבה, כאשר אוזני הסוס פונות אל הרוכב - הסוס מרוכז וקשוב. כאשר סוס נבהל הוא מרים את ראשו ומפנה את אוזניו לכיוון האיום. כאשר הסוס "מוריד אוזניים" (משטח אותן לאחור) זה סימן לכעס, כאב או פחד. אם סוס "מוריד אוזניים" כשמטפלים בו יש לבדוק האם משהו כואב או מציק לו.

סוס קשוב לרוכב

סוס המרים את ראשו ומפנה את אוזניו קדימה

סוסים רגועים במרעה - ראש נמוך ואוזניים שחוחות

סוס "מוריד אוזניים" (מאיים)

הפה:

כשהסוס רגוע שרירי הפה שלו רפויים. סוס שחושף את שיניו מאיים בנשיכה ויש להיזהר.

האף:

כאשר הסוס מרחיב את נחיריו ומתנשף במהירות הוא במצב של עוררות הנגרם מפחד או הפתעה.

הראש:

הרמת הראש, עם אף משוך בחדות קדימה ולמעלה היא סימן לאיום. דחיקת ראש איטית ועדינה היא תנועה ידידותית. ניעור הראש מעלה ומטה יכול להצביע על רוגז או תסכול. זריקת ראש לאחור היא תנועה פתאומית המציינת פחד, סלידה או אי קבלת מרות. לעיתים ניתן לראות סוס זורק את ראשו לאחור בעת הרכיבה, כלומר הוא מתנגד לפקודות שהרוכב נותן לו.

דחיקת ראש איטית ועדינה

הצוואר:

פיתול הראש הוא סימן לתוקפנות ושליטה. הסוס מותח את ראשו, מנמיך אותו ומזיז אותו מצד לצד.

תנועות גוף נוספות:

הצגת האחוריים מהווה איום בבעיטה. הרמת רגל אחורית היא איום חזק בבעיטה.בטישה בעזרת הטלף משמשת לבחינת דברים וכן כסימן של תסכול.

בטישה בעזרת הטלף משמשת במקרה זה לבחינת דברים ריחניים

לונג'

לונג' היא שיטה לאימון הסוס והרוכב. מדריך הרכיבה מפעיל את הסוס מהקרקע באמצעות חבל ושוט ארוכים, והסוס מסתובב סביבו במעגל.

אני מחזיקה חבל ושוט לונג' וסנואו מסתובבת סביבי במעגל

הלונג' משמש לאימון סייחים וסוסים צעירים לפני שמתחילים לרכוב עליהם. הוא מאפשר לסוס להתרגל לתחושה של ציוד הרכיבה (ראשייה ואוכף) על גופו כשהוא זז. לעיתים הסוס משתולל, רץ מהר או בועט באויר בתגובה לתחושות החדשות, ובעזרת הלונג' ניתן להימנע מהסיכון לרוכב. הלונג' מלמד את הסוס להיות קשוב וממושמע ועוזר לפתח את שיווי המשקל ואת השרירים. אחרי שכבר מתחילים לרכוב על הסוס משתמשים בלונג' לאימונים מתקדמים יותר. בחווה שלנו עושים לונג' לסוסים נמרצים שצריך להרגיע כדי שילדים ורוכבים מתחילים יוכלו להנות מהרכיבה עליהם. הלונג' משמש גם לאימון סוסי הפוני (עליהם המדריכים לא יכולים לרכוב, כי הם קטנים מידי) וחוסך זמן באימון הסוסים והכנתם לשיעורים (יותר קל ומהיר לעשות לסוס לונג' מאשר לרכוב עליו).

בנוסף משתמשים בלונג' כדי לעזור לרוכב לפתח שיווי משקל ויציבות על הסוס. בשיעורים של רוכבים מתחילים המדריך שולט בסוס באמצעות הלונג'. הרוכב יכול להחזיק באוכף או לרכוב בלי ארכובות כדי להתרגל לתנועה של הסוס וללמוד להשתלב בה. ניתן לשלב בשיעורים הללו תרגילי ישיבה כמו בפוסט תרגילים לשיפור הישיבה על הסוס.

שיעור לונג' לרוכבת מתחילה

אז איך עושים לונג'? מדריך הרכיבה מחזיק ביד אחת חבל לונג' וביד השנייה שוט לונג'. חבל לונג' הנו חבל ארוך ועבה עם אבזם בקצה. שוט לונג' הנו שוט ארוך אליו מחובר חבל ארוך וגמיש. האורך של החבל והשוט הוא כ-7 מטר. את חבל הלונג' מחברים למתג של הסוס. מחזיקים את החבל ביד שקרובה לראש של הסוס כאשר עומדים עם הפנים אליו – אם עובדים על מושכת שמאל (הסוס מסתובב שמאלה) נחזיק את החבל ביד שמאל. אם עובדים על מושכת ימין נחזיק את החבל ביד ימין. ביד השנייה מחזיקים את השוט. את הלונג' עושים בתוך מגרש הרכיבה ובוחרים אזור עם קרקע טובה (לא עמוקה מידי וללא בורות). עומדים במרכז המגרש ומבקשים מהסוס להתרחק מאיתנו. יש סוסים שמתלהבים ובועטים באוויר (בעיקר בתחילת העבודה או כשמשנים כיוון) ויש לשים לב שהראש של הסוס פונה אלינו כדי שלא נחטוף בעיטה. מתחילים את הלונג' במעגל גדול (כ-20 מטר קוטר) ויוצרים משולש בין הסוס למדריך – צלע אחת היא הסוס, צלע שנייה היא השוט והצלע השלישית היא החבל. עובדים עם הסוס בכל המקצבים על מושכת שמאל למשל ואז עוצרים אותו על המעגל, מתקרבים אליו ומקצרים תוך כדי את החבל. הסוס צריך לדעת שהוא לא מתקרב אל המדריך (כדי שלא יסתבך בחבל וכדי שתהיה עליו שליטה כל הזמן). מחברים את החבל לצד השני של המתג ועובדים על אותם תרגילים בצד השני. חשוב לעבוד באותה מידה על שני הצדדים – לכל סוס יש צד חזק וגמיש יותר ויש לפתח גם את הצד השני של גופו. העבודה במעגל קשה לסוס מבחינת הריכוז הנדרש והעומס שמופעל על גופו ולכן יש להתחיל בפרקי זמן קצרים ולעלות בהדרגה.

מחליפים צד

המדריך מתקשר עם הסוס בעזרת החבל, השוט ופקודות קוליות:

החבל הוא למעשה המושכות השולטות על חלקו הקדמי של הסוס - כשרוצים שהסוס ינוע קדימה מזיזים את החבל לכיוון התנועה. כשרוצים שהסוס יאט מרימים את החבל למעלה ומושכים בו קלות.

שימוש בחבל לונג'

השוט שולט על חלקו האחורי של הסוס - מחזיקים אותו בגובה המותן. כשרוצים שהסוס ינוע קדימה מניעים אותו קלות לכיוון חלקו האחורי של הסוס. כשרוצים להאט מורידים את השוט לכיוון הריצפה. יש לשים לב שלא מרימים את השוט גבוה מידי או עושים איתו תנועות חדות כי זה עלול להפחיד את הסוס. אם הסוס מתקרב אלינו מכוונים את השוט לבטן או לכתפיים שלו וכך מסמנים לו לצאת בחזרה למעגל.

החזקת חבל ושוט לונג' בעבודה על מושכת שמאל

פקודות קוליות - כאשר רוצים שהסוס ינוע קדימה מצקצקים לו או משתמשים בפקודות שהטון שלהן הולך ועולה (למשל אומרים את המילה "טרוט" בטון הולך ועולה). כשרוצים שהסוס יאט משתמשים בפקודות שהטון שלהם הולך ויורד (למשל אומרים את המילה הליכה בטון הולך ויורד).

חשוב לתת לסוס ללכת במשך מספר דקות בחימום (בתחילת הלונג') ובקרור (בסיום הלונג') כדי למנוע פציעות שונות (כגון מתיחת שרירים וגידים). חשוב שהסוס ינוע בקצב אחיד, בשיווי משקל ותוך רצון לנוע קדימה בכל המקצבים. חשוב לעבוד עם הסוס על מעברים רגועים וזורמים בין המקצבים. לאחר שהשגנו עבודה בסיסית טובה ניתן להקטין את המעגל ו"לשחק" עם קצב התנועה של הסוס בתוך המקצבים השונים, וזאת כדי להשיג אימון ברמה גבוהה יותר.

מומלץ להגן על רגליו של הסוס באמצעות סוגים שונים של מגיני רגליים. זאת מכיוון שלפעמים רגליי הסוס פוגעות אחת בשנייה בזמן הלונג' או שהעומס עליהן גדול (בשל העבודה במעגל קטן). בנוסף ניתן להשתמש בסוגים שונים של מושכות עזר המחברות בין המתג לבין האוכף. למושכות העזר שימושים שונים כמו לעודד את הסוס להשתמש בשרירי הגב שלו בעת התנועה וכן לאפשר לו להתרגל לקשר עם ידיים של רוכב (דרך המושכות).

הלונג' הוא מעין משחק – הוא יוצר עניין אצל הסוס ומחזק את התקשורת בינו לבין המדריך.

בסיום הלונג' מגלגלים את החבל והשוט ומובילים את הסוס לאורווה

באחד הפוסטים הבאים אפרט קצת יותר על ציוד הרכיבה

מקצבי הסוס

כאשר צופים בסוסים בטבע ניתן להבחין באותם מקצבים ותנועות שאנו מבקשים מהסוס לבצע ברכיבה האנגלית. הליכה, טרוט (ריצה קלה), קנטר (דהרה) וגאלופ הינם ארבעת המקצבים של הסוס. ההבדלים ביניהם מתבטאים במהירות התנועה של הסוס ובסדר הנעת הרגליים שלו.

הליכה

מקצב של 4 פעימות כשהסוס מניע כל רגל בנפרד. אם מקשיבים לפסיעותיו שומעים 4 פרסות נפרדות. סדר הנעת הרגליים בהליכה: אחורית פנימית, קדמית פנימית, אחורית חיצונית, קדמית חיצונית. בהליכה יש תמיד לפחות שתי רגליים על הקרקע בו-זמנית. כשהסוס הולך כל גופו נמצא בתנועה - התנועה זורמת מהשרירים בחלקו האחורי, דרך הגב, הכתפיים והצוואר. הסוס מניע את צווארו בעת ההליכה ועל הרוכב לשים לב שהוא עוקב אחר התנועה עם זרועותיו ולא מגביל את תנועת הסוס.

אני וצ'יקו בהליכה

טרוט

הטרוט הוא למעשה ריצה קלה. זהו מקצב של 2 פעימות כאשר הסוס קופץ מזוג רגליים אלכסוניות אחד לזוג השני. אם מקשיבים לפסיעותיו שומעים הפעם רק 2 פרסות נפרדות בכל צעד שלם. הרגל האחורית החיצונית והקדמית הפנימית נעות יחד. לאחר מכן יש השהייה קצרה ואז האחורית הפנימית והקדמית החיצונית נעות יחד. ניתן לרכב את הטרוט ב"טרוט קימה" או ב"טרוט ישיבה". בטרוט קימה הרוכב מתרומם באוכף בפסיעה הראשונה ויושב בפסיעה השנייה של הטרוט. כשמביטים ברוכב מהצד נראה שהוא עושה "קום-שב" באוכף. הרעיון הוא להרים את משקל הרוכב מהגב של הסוס ובכך לאפשר לו תנועה חופשית יותר ולהקל על הרוכב להשתלב בתנועה. רוכבים מתקדמים משתמשים בטרוט קימה בחימום (בתחילת הרכיבה) ובשחרור (בסוף הרכיבה). באימון עצמו משתמשים ב"טרוט ישיבה" המאפשר חיבור טוב יותר לגב הסוס, כי הרוכב אינו מתרומם מהאוכף. בטרוט ישיבה הרוכב נשאר באוכף בשתי הפסיעות. טרוט ישיבה נחשב מורכב יותר מטרוט קימה כי הרוכב צריך לשחרר את שריריו ולנוע עם הסוס. יש סוסים שנוח לשבת עליהם בטרוט לעומת סוסים שמאוד מקפיצים את הרוכב. הראש של הסוס כמעט לא זז בטרוט ולכן יש לשמור את הידיים יציבות כדי לא להפריע לסוס לנוע.

אני וצ'יקו בטרוט ישיבה

אני ובלונדי בטרוט קימה

קנטר

הקנטר הוא למעשה הדהרה של הסוס. זהו מקצב של 3 פעימות כאשר רגלי הסוס נעות בסדר הבא: אחורית חיצונית, אחורית פנימית וקדמית חיצונית נעות יחד ואז נעה הרגל הקדמית הפנימית. לאחר מכן קיימת השהייה כאשר כל ארבעת הרגליים נמצאות באוויר ואז חוזר הסדר. לעומת מקצבי ההליכה והטרוט בקנטר קיימות שתי אפשרויות: קנטר ימין וקנטר שמאל. כאשר רוכבים על מושכת ימין (כיוון התנועה הוא ימינה) הסוס צריך להיות בקנטר ימין, כלומר הרגל שנוחתת אחרונה ונראית שמובילה את התנועה (נוחתת קדימה מכל השאר) היא רגל ימין קדמית והיא מכונה "הרגל המובילה". כאשר רוכבים על מושכת שמאל הרגל המובילה היא רגל שמאל קדמית. בדרך כלל יותר קל לשבת בקנטר מאשר בטרוט כי התנועה של הסוס דומה יותר להליכה מאשר לקפיצות המהירות של הטרוט. עם זאת, לעיתים קשה יותר לרוכבים להשתלב בתנועה של הקנטר כי מדובר במקצב מהיר ועוצמתי יותר. כדי לא להפריע לסוס בשעת הדהרה יש לשחרר את שרירי האגן, הגב והבטן ולנוע איתו בזמן ששומרים על יציבה נכונה ומאפשרים לידיים לעקוב אחר תנועת הראש של הסוס (מעלה מטה).

אני וצ'יקו בקנטר שמאל

גאלופ

זהו המקצב המהיר ביותר של הסוס המשמש למשל במרוצי סוסים. את הגאלופ עושים מחוץ למגרש הרכיבה ויש לוודא שהקרקע מתאימה לכך - אם הסוס מכניס את רגלו לבור במהלך הגאלופ הוא עלול ליפול ולגרום נזק רציני לעצמו ולרוכב. סוס בגאלופ יכול להגיע למהירות של 50 או אפילו 60 קמ"ש! זהו מקצב של 4 פעימות כאשר הרגליים נעות בסדר הבא: אחורית פנימית, אחורית חיצונית, קדמית פנימית, קדמית חיצונית. לפני שמעבירים את הסוס לגאלופ יש לעמוד בארכובות, לקצר את המושכות ורצוי להחזיק ברעמה של הסוס כדי לשמור על שיווי המשקל. הגאלופ יכול לתת תחושה נפלאה של חופש ושחרור לסוס ולרוכב, אך יש לשים לב שהכל נשאר בשליטה ושמתכננים היטב מתי להאט את הסוס.

השאיפה של כל רוכב היא להגיע לתאום מושלם עם תנועת הסוס. כדי להשיג זאת יש להבין כיצד הסוס נע, להיות מודעים לגופינו ולתנועות שלנו ויותר מכל להבין כיצד אנו משפיעים על הסוס.

יום טיפוסי בחוות הסוסים

כשמגיעים לחווה שלנו הכל נראה מקסים: המקום מטופח, נקי ומסודר, הסוסים רגועים, אתלטיים ומטופחים ושיעורי הרכיבה מתנהלים ברוח טובה ובבטיחות. כמובן שמאחורי התמונה הפסטורלית מסתתר צוות שלם של עובדים שפועל יחד ובפוסט הבא אתאר יום טיפוסי בחווה.

כשאנו מגיעים לאורווה מוקדם בבוקר הסוסים צוהלים אלינו – בדרך כלל לא מדובר בקריאות שמחה, הם פשוט רעבים ומזכירים לנו שצריך להאכיל אותם. הנושא של תזונת סוסים מורכב ומעניין ואקדיש לו בהמשך פוסט מפורט. אנחנו מאכילים את הסוסים בחציר ובתערובת. בישראל החציר הנפוץ הוא שיבולת שועל ולעיתים תלתן או אספסת. תלתן ואספסת הינם בעלי אחוז חלבון גבוה יותר ולכן מאכילים מהם כמויות קטנות יותר. את החציר מעמיסים על מריצה ועוברים איתה בין התאים. התערובת היא מזון מרוכז בצורת כופתיות קטנות או דגנים מעורבים. בארץ מדובר בשיבולת שועל, תירס ושעורה. את התערובת מחלקים באופן הבא: עוברים עם מריצה בין התאים ושמים לכל סוס את כמות התערובת שמתאימה לו. חשוב לוודא שהסוס סיים את המנה הקודמת לפני ששמים מנה חדשה. עדיף לעבור בסיום כל ארוחה ולבדוק שכולם "אכלו עד הסוף". אכילה איטית או חוסר תאבון עלולים להצביע על בעיות שיניים או על מחלה. בחווה שלנו מאכילים חציר בבוקר ובערב ותערובת בבוקר, בצהריים ובערב. סוס ממוצע מקבל כשלושה קילו תערובת וכשבעה קילו חציר ביום, והסוסים שמנמנים ומאושרים.

אחרי שכולם אכלו ושבעו מנקים את אזור האורוות משאריות החציר ומתפנים לניקוי התאים. הסוסים שלנו עומדים רוב שעות היום בתאים - מעין חדרים של כארבעה מטר רבוע. ריצפת התא עשויה בטון ועליה יש ריפוד. בישראל משתמשים בנסורת או קש לריפוד התא. אנחנו משתמשים בעיקר בנסורת, למעט סוסים שרגישים לאבק שבנסורת. חשוב להקפיד על כמות מספקת של ריפוד, מכיוון שסוס שעומד על בטון עלול לפתח בעיות ברגליים ובמפרקים. חשוב לנקות היטב את התאים לפחות פעם ביום, מכיוון שבשתן ובצואה קיימים חיידקים שמתרבים עם הזמן ועלולים לחדור לפרסות הסוסים ולגרום לריקבון ולמחלות נוספות. בכל תא שמנקים בודקים שהשוקת (כלי המים) עובדת ונקייה. אנחנו משתדלים לשחרר את הסוסים במגרש הרכיבה או במרעה למספר שעות ביום כדי לאוורר את התאים. ככל שהסוסים נמצאים זמן רב יותר מחוץ לתאים, כך קל יותר לנקות אותם, מכיוון שיש בהם פחות שתן וצואה.

שקי נסורת המשמשת לריפוד התאים

בזמן שאחד העובדים דואג להאכלת הסוסים וניקוי התאים, עובד נוסף עומל על תחזוקת מגרשי הרכיבה. כמעט מידי יום אנו משקים את המגרשים כדי למנוע מהחול להתעופף החוצה (כתוצאה מרוח חזקה או דריכות של הסוסים). לאחר ההשקייה עוברים עם טרקטור ומיישרים את המגרשים כדי לשמור על עומק אחיד (בורות עלולים להוביל לפציעת הסוסים).

מגרש רכיבה

טרקטור המשמש ליישור מגרשי הרכיבה

כפי שציינתי מקודם אנו משתדלים לשחרר את את הסוסים מידי יום לכמה שעות במגרש או במרעה. עדיף לשחרר אותם בקבוצות קטנות של סוסים חברים. המטרה היא לאוורר את האורוות ולאפשר לסוסים לחלץ עצמות ולנהל חיי חברה. סוסים הם חיות עדר וחשובה להם מאוד האינטראקציה החברתית.

את שעות הבוקר אנו מנצלים גם לאימון הסוסים. יש סוסים עם הרבה מרץ שלא מספיק לשחרר אותם במגרש או במרעה ויש לרכב עליהם או לעשות להם לונג' (שיטת אימון ללא רכיבה עליה אפרט בפוסט נפרד).

מידי יום אנו מבצעים טיפולים שוטפים לסוסים ולציוד הרכיבה. סוסים שסובלים מדלקות עיניים זוכים לניקוי עיניים מונע וסוסים מתגרדים זוכים לשטיפה וטיפול כפי שתיארתי בפוסט על גרדות. סוסים פצועים או צולעים זוכים לבדיקה וטיפול ובמידת הצורך טיפול על ידי ווטרינר. כל סוס זוכה אחת לשבוע לטיפול פרסות: מנקים אותן היטב, מורחים אקונומיקה על פנים הפרסה (לחיטוי) ושמן מיוחד על חוץ הפרסה (לשמירה על גמישות ובריאות הציפורן). הסוסים שלנו זוכים לפרזול או טילוף (טיפול בפרסות) על ידי איש מקצוע אחת לשישה שבועות ולטיפול ווטרינרי מונע (כגון חיסון, תילוע, בדיקת שיניים ועוד) מעת לעת. אחת לשבוע מנקים את האוכפים וראשיות הרכיבה עם מעט מים וסבון ולאחר מכן משמנים אותם כדי לשמור על גמישות העור. שמיכות רכיבה, חגורות בטן (מחברות את האוכף לגוף הסוס) וציוד נוסף שעשוי מבד נשלח לכביסה בעת הצורך.

טיפול בציוד רכיבה

חדר אוכפים - לכל סוס ציוד משלו

בשעות הצהריים מתחילים שיעורי הרכיבה. לפני השיעורים אנו מאכפים את הסוסים – מברישים אותם, מנקים להם פרסות ולאחר מכן שמים עליהם את האוכף וראשיית הרכיבה. השיעורים נגמרים בשעות הערב, אז מטפלים בכל הסוסים על ידי הברשה טובה או שטיפה (מקלחת).

איכוף הפוני שלנו לשיעורי הרכיבה

המלטות וסייחים

באביב השנה נולד בחווה שלנו סייח חדש. האם הגאה היא הפונית שלנו – סנואו. זו הפעם הראשונה שהיה עליי לטפל בסייח ובאם ולכן רציתי לשתף אתכם במה שלמדתי.

תמיד מפתיע אותי כמה הסוסות ממליטות בדיסקרטיות: מגיעים לחווה בבוקר ופתאום יש סייח. במהלך היום יש הרבה רעש והתרחשויות בחווה והסוסה לא חשה מספיק בטוחה כדי להמליט. לעומת זאת, בלילה שקט יותר, הסוסה מרגישה בטוחה ורגועה ויכולה להמליט. סוסות יכולות לעקב את ההמלטה במספר שעות ולהחליט מהו הזמן המתאים עבורן. כשחלב מתחיל לטפטף מהעטינים של הסוסה ההרה, ההמלטה מתקרבת ורצוי להישאר בקרבתה כדי לוודא שהכל עובר בשלום. קיימים גם מקרים של המלטות קשות, כשהסייח נתקע בתעלת הלידה או מת חס וחלילה, אבל בדרך כלל מדובר בסוסות לא בריאות מלכתחילה שעבדו קשה מידי (יותר מידי שיעורים ברמת קושי גבוהה מידי) בחודשים שלפני ההמלטה.

הריון של סוסה נמשך 11 חודשים (כמעט שנה) וכאשר הסייח יוצא לאוויר העולם הוא מפותח לחלוטין. תוך שעה הוא צריך להתרומם ולהתחיל ללכת. עובדה זו הייתה חשובה כאשר הסוסים היו בעלי חיים נטרפים בטבע, כדי שיוכלו צ'יק צ'ק אחרי ההמלטה להסתלק וכך להתגונן מפני טורפים (על ידי מנוסה). הקולוסטרום (החלב הראשון) עשיר בנוגדנים ויש לשים לב שהסייח יונק אותו תוך שעתיים מההמלטה. המקוניום (הצואה הראשונית) שחורה וקשה והיא צריכה להתחלף לצואה צהובה - כתומה תוך 12 שעות מההמלטה. במידה והסייח לא עומד בלוחות הזמנים יש לקרוא לוטרינר.

במהלך ההריון הבטן של הסוסה גדלה ויש להקפיד שאיננה עושה שיעורים מאומצים מידי, ושאיננה יורדת במשקל. בסוף ההריון הפונית שלנו הייתה שמנמנה להפליא ומלאת אנרגייה.

כשנולד הסייח יש לבדוק שהוא בריא ושלם ושהוא יונק בצורה מספקת. יש לטבול את הטבור שלו ביוד מספר פעמים ביום, עד שהוא מתייבש ומשחיר - כדי שלא יתפתח זיהום. לאחר ההמלטה יש להעלות בהדרגה את כמויות המזון של האם, מכיוון שהיא צריכה להניק במשך 3 חודשים לפחות. הוטרינר שלנו המליץ לתת לסנואו קוביות אספסת המכילות אחוז חלבון גבוה.

קוביות אספסת

כשהסייח בן שלושה חודשים מומלץ להתחיל להפריד אותו בהדרגה מהאם מכיוון שהוא כבר גדול ואם ימשיך לינוק זה ייצור עומס על האם. בנוסף לכך הוא כבר מספק את כל צרכי התזונה שלו בעצמו ולא חייב לינוק.

כאשר הסייח יציב על רגליו מומלץ לשחרר את האם והסייח לבד בגדרה או מרעה קטן ולהקפיד לשחרר אותם מידי יום לפחות לחצי שעה. סייחים מסוגלים לעבור גדרות די בקלות כך שעדיף לשחרר את הצמד לזמן מוגבל ולשים לב שהכל בסדר. אם קיים בחווה מרעה בטיחותי מומלץ לשחרר את הצמד לכמה שיותר זמן ואפילו שיעברו לגור במרעה. אם יש סייחים נוספים בחווה רצוי שישחקו יחד - המשחק והפעילות הגופנית מחזקים את הסייח ובונים את שריריו וגופו. יש לטפל בסוסה באופן רגיל (הברשה וניקוי פרסות יומיומי, שטיפה במקרה הצורך) בהקדם האפשרי לאחר ההמלטה, ולתת לסייח ללכת לידה כשלוקחים אותה ממקום למקום. כך הסייח והאם רגועים ולא נוצר מצב שהסוסה מתנגדת שנוגעים בה. צריך להרגיל את הסייח לאנשים ולליטופים, כדי שנוכל לאלף אותו ולטפל בו ולאחר מספר שנים גם לרכב עליו. את הרכיבה מתחילים בדרך כלל כשהסייח בן שלוש (שנים) והאילוף מתחיל כבר מהתקופה הראשונה כאשר נוגעים בו בכל חלקי גופו ומרגילים אותו להיות בלי האם למשכי זמן הולכים ועולים.

סנואו והסייח במרעה

שבועיים - שלושה לאחר ההמלטה אפשר להתחיל להחזיר את האם לכושר. מתחילים בלונג' (שיטת אימון מרחוק - המאמן מחזיק חבל ושוט ארוכים והסוס מסתובב סביבו במעגלים) וכאשר יש עלייה בכושר ובשרירים עוברים לרכיבות קצרות שעולות בהדרגה בקושי ובמשך הזמן. חשוב שהסייח ייתרגל להיות בלי האם לפרקי זמן של חצי שעה עד שעה - כאשר האם חוזרת לשיעורי רכיבה לא ניתן לשחרר את הסייח לידה, כי זה מסכן אותו ואת הרוכב (במידה ומדובר בתלמיד בי"ס ולא במדריך או מאמן).

סנואו והסייח רגועים והולכים למרעה

מדובר באמת בחוויה מרעננת וכייפית, אך יש לזכור שהסייח והאם עלולים להיות תוקפניים (בעיקר בתקופה הראשונה לאחת ההמלטה) ויש להיות זהירים וערניים.

האילוף מתחיל כבר בתקופה הראשונה על ידי ליטוף הסייח בכל חלקי גופו

תרגילים לשיפור הישיבה על הסוס

היה לי היום שיעור רכיבה מהנה ביותר (גם מדריכי רכיבה לוקחים שיעורים כי תמיד יש מה ללמוד מאנשים אחרים בתחום). רכבתי על צ'יקו - סוס בית ספר קטן וחמוד, אך מעט פחדן. רכבתי עליו גם בשיעור הקודם, אבל היום עבדנו על הישיבה שלי עם תרגילים אותם אפרט בהמשך. לא ממש רציתי לרכב על צ'יקו כי ראיתי אותו נבהל עם רוכבים אחרים ושמעתי שהוא פחדן מאוד. כבר קרו לי מקרים ברכיבות אחרות שהסוס נבהל ונפלתי, אבל אין מה לחשוש מנפילות - הן חלק מהספורט ואפרט עליהן יותר באחד הפוסטים הבאים. שמתי קסדה על הראש ויצאתי לדרך. מה לעשות, הדרך היחידה להתגבר על הפחד היא להתמודד עם מה שמפחיד אותנו.

צ'יקו מדהים. הוא אומנם קצת עצלן, אבל בשימוש נכון בדורבנות ובשוט הוא יודע לזוז קדימה כמו שצריך. צ'יקו מלמד אותי לשים ידיים במקום (בלי למשוך אליי), מרפקים ב-90 מעלות ולתת את הידיים קצת קדימה. הוא בא אל המתג בלי שצריך "לשכנע" אותו: לוקחים קשר קבוע, ידיים יציבות ורגליים דוחפות לתוך הקשר, ממש כמו בספרים. אפשר לשחק קצת עם האצבעות ולקרוא לו כשצריך (למשל כשהוא מנסה להיבהל), אבל כשהוא בא אל המתג אפשר לשמור על קשר עדין מאוד והוא מחזיק את עצמו בצורה מדהימה, פשוט תענוג.

אחרי החימום בטרוט וקנטר, עברנו לעבודה ללא ארכובות. נקודות התורפה העיקריות שלי ברכיבה הן:

הידיים - אני רוכבת עם אצבעות פתוחות מה שגורם למושכות להתארך ללא שליטה ומקשה על התקשורת עם הסוס.

אצבעות פתוחות

אני לא נושאת את הידיים מספיק גבוה ולכן הן לא יציבות, מתוחות מידי ולא עצמאיות מהגוף.

ידיים ישרות

הגב - שנים של יציבה לקוייה נותנות את אותותיהן. כשהגב לא ישר קשה לעבוד בצורה נכונה עם שרירי הבטן, פחות יציבים ומפריעים לסוס.

גב לא ישר

הרגליים - האצבעות של כף הרגל שלי פונות החוצה ואין לי מספיק משקל בעקבים. זה יוצר רגליים לא יציבות ומפריע לישיבה, כי במקום לשבת על עצמות הישיבה אני נשענת קדימה וזה גם כואב.

אצבעות פונות החוצה

אז הצלבנו את הארכובות ויצאנו לדרך עם תרגילי ישיבה. התחלנו עם תרגילים לידיים: סיבובי כתפיים אחורה, פתיחה וסגירה של המרפקים וג'גלינג (ידיים למעלה - למטה תוך שמירה על קשר קבוע עם הפה של הסוס). התרגילים משחררים את המפרקים והשרירים, מפתחים את הקואורדינציה ואת הפרדת התנועה בין הידיים לשאר הגוף. כתוצאה מכך משיגים ידיים יציבות, עצמאיות ולא מתוחות.

החזקת מושכות נכונה

את תרגילי הישיבה התחלנו בהליכה, במעגל של 20 מטר קוטר. מרימים את אחת הברכיים למעלה עד לזוית של 90 מעלות ואז מותחים את הרגל למטה. חוזרים מספר פעמים ומבצעים גם ברגל השנייה. לאחר מכן מעלים את שתי הברכיים למעלה לזוית של 90 מעלות ואז מורידים אותן בהדרגה ומאריכים כמה שאפשר. עושים אופניים עם הברכיים בדגש על הארכת הרגל שיורדת למטה. את האופניים עושים עם הקצב של הסוס. לאחר מכן חוזרים על כל התרגילים גם בטרוט.

התרגילים הללו משחררים את המפרקים והשרירים ברגליים ובאגן, מאריכים את הרגליים ומאפשרים לשבת על עצמות הישיבה. צריך להתאמן הרבה כדי לשפר את הישיבה, אבל כבר אחרי אימון קצר ללא ארכובות מרגישים את ההבדל. היה ממש כיף והתחלתי להרגיש בנוח על הסוס - שאני יציבה מאוד וזזה איתו.

ישיבה נכונה

הפוסט נכתב ביום שבו התקיים שיעור הרכיבה.

טיול קסום

הפוסט נכתב ביום הטיול...

היום נעניתי סופסוף להפצרותיה של חברתי לבוא לרכב אצלה בחווה. בעבר כבר הגעתי לשם ואף רכבתי על הסוס שלה, אבל זה היה בתוך מגרש הרכיבה. הפעם יצאנו לטייל וזו הייתה פשוט חוויה קסומה, באמצע ההמולה של עוד שבוע עבודה מטורף. אפשר אפילו להגדיר את הטיול הזה כסוג של מדיטציה, למרות שמעולם לא עשיתי מדיטציה...

החווה נמצאת במושב שדה ורבורג ולפני מספר חודשים היא הפכה מחווה פרטית קטנה לבי"ס לרכיבה, גם הוא קטן בינתיים. חברתי אספה אותי מהעבודה בחמש וחצי בערב ושמנו פעמינו לשדה ורבורג. הגענו לחווה בשש, איכפנו את הסוסים ויצאנו לדרך. שוב רכבתי על הסוס שלה וחברתי רכבה על סוסה אפורה ומאסיבית, בעלת שושלת יוחסין מכובדת. שני הסוסים גדולים ומטופחים עם ציוד חדש ומצוחצח ושתינו לבושות בבגדי הרכיבה המחמיאים שלנו, אני מודה שהרגשתי ממש מיוחדת וגאה.

יוצאים לטייל

טופפנו בשביל המתעקל מהחווה אל הכביש הראשי של המושב, חצינו את הכביש, עברנו במעבר צר לכיוון השדות ויצאנו לדרך. קשה לתאר את השקט ששורר בשדות המושב בשעות הללו של סוף היום. מזג האויר היה מושלם - עדיין אור, חמים ונעים וללא החום המעיק של שעות הבוקר והצהריים. טיילנו במשך שעה או שעה וחצי כשסביבנו רק שדות ושקט. חלפנו על פני קבוצת פועלים שנחו בצד הדרך, בירכנו אותם לשלום והם השיבו לנו בחיוכים קורנים. בשלב מסוים הלכנו בשביל שצמוד לשדה המושקה בממטרות ומידי פעם חטפנו "שפריץ" מהממטרות. שיחקנו עם הסוסים משחק: צריך לעצור ולחכות שהממטרה תסתובב ואז לעבור מהר כדי לא להרטב. באחד השבילים חברתי שאלה אם אני רוצה לרוץ קצת "עד הברושים". הסתכלתי קדימה - השביל נראה ידידותי ופתוח. ביקשתי מהסוס לעבור לקנטר (דהרה) והוא לקח את המשימה מאוד ברצינות והתחיל לדהור ממש מהר. הייתי די המומה אז אפשרתי לו לדהור עד שהתקרבנו לברושים ואז ביקשתי ממנו להאט ולחכות לחברינו לטיול.

המראה מגב הסוס בשעת הטיול

באחד הצמתים של שבילי השדה חברתי הפנתה את תשומת לבי ל"זולה" שעל גבעה ירוקה לצד מטע זיתים. מדובר בסוכת גפנים יפהפיה ופסטורלית השייכת לבעלים של הסוס השני. הוזמנתי לטיולים נוספים שצוות החווה עורך בימי שבת וחברתי הבטיחה שאז נעשה הפסקה לתה ועוגיות ב"זולה" שבראש הגבעה.

סיימנו את הטיול כשהערב החל לרדת וציינתי שכל הגוף שלי (בעיקר הרגליים ועצמות הישיבה) ממש כואב, למרות שעשינו כמעט רק הליכה בטיול. שבנו עייפים אך מרוצים, טיפלנו בסוסים ונפרדנו בהבטחה לעשות טיול ארוך ואתגרי יותר באחת השבתות הקרובות.

תודה לצוות החווה ולסוסים על אחר הצהריים קסום...