מיליון סוסים - חלק אחרון וחביב

ברוכים הבאים לחלק האחרון בסידרה המוקדש לסוסי הספורט הגדולים והאתלטיים לצד הפונים הקטנים והחביבים...

נתחיל מפשוש ששמו קצת מטעה כי לא מדובר בפוני חמוד, אלא בסוס הולנדי (Dutch Warmblood) גדול וחזק. בשנות ה-60 החלה תכנית הגידול וההשבחה של הסוסים ההולנדיים והיא מהמוצלחות כיום לסוסי ספורט. החוק ההולנדי מאפשר כמעט לכל סוס להיכנס לספר ההרבעות, אם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו מראש (כגון גובה). רוב הסוסים ההולנדיים הינם בצבעים שחור, חום, bay, ערמוני או אפור ולעיתים קרובות בעלי סימנים לבנים. ב-15 השנים האחרונות השבחת הסוס ההולנדי כוונה לרמות הגבוהות ביותר. ההולנדיים בוחרים סוסים קלים לטיפול ולרכיבה ולכן זכרים ונקבות בעלי מזג רע לא מורשים להיכנס לספר ההרבעות. בשנים האחרונות השבחת הסוסים ההולנדיים מותאמת לענף הספורט הרצוי: סוסי הדרסאז' הינם קשובים ומשתפי פעולה ואילו סוסי הקפיצות הינם אמיצי לב. לסוס ההולנדי רגליים ארוכות וגוף מוצק והנו בעל פרורורציות טובות.

פשוש - השם קצת מטעה כי מדובר בסוס הולנדי גדול וחזק

וכעת נכיר את רופרטי, סוס גרמני מסוג הנובר (Hanoverian). ההנובר הנו תערובת של סוס עבודה עם סוס ספורט. ההנובר מופיע לעיתים קרובות במשחקים האולימפיים בענפי הדרסאז' והקפיצות. מדובר באחד הזנים העתיקים, הרבים והמוצלחים מסוג warmblood. במקור שימש ההנובר כסוס כרכרה והשבחתו עם סוסי טורוברד הפכה אותו לזריז וקל יותר (ומותאם לתחרויות). קצת על ההיסטוריה ועל מקור השם: בשנת 1735 מלך אנגלייה והאלקטורט של הנובר (גרמניה), ג'ורג' השני, ייסד את האורוות הממשלתיות בסל (גרמניה). הוא רכש זכרים המתאימים לעבודה חקלאית ולחיל הפרשים. נקבות מקומיות הרובעו עם זנים שונים כגון אנדלוס וטורוברד. בסוף המאה ה-18 היה ההנובר לסוס כרכרה מהמעלה הראשונה, בין הפופלריים ביותר באירופה וזאת בזכות חוקי הרבעות קפדניים במיוחד. ההנובר הנו בעל מזג נוח, אלגנטי, חזק, בעל סיבולת גבוהה, גב חזק, גוף עוצמתי, תנועה אתלטית וגפיים חזקות. צבעי ההנובר הינם: ערמוני, bay, חום, שחור ואפור.

 רופרטי - סוס גזעי מסוג הנובר

בוני הוא פוני מסוג וולש (Welsh Pony). מקור הפוני בוויילס שבאנגליה. קיימות 4 מחלקות (A-D) של פונים מסוג וולש הנבדלות ביניהן בעיקר בגובה הסוס, כאשר A הינו הקטן ביותר ו-D הגדול ביותר. גובהם נע בין 112 ס"מ ועד 163 ס"מ. ושוב קצת היסטוריה: פונים מקומיים חיו בוויילס עוד לפני 1600 לפנה"ס. במהלך ההיסטוריה הפונים שימשו בחיל הפרשים, כסוסי עבודה במכרות (בשל גודלם הקטן) וכסוסי עבודה בחוות. כיום משמשים הפונים לטיולי רכיבה, בתחרויות וכסוסי כרכרה. הם  פופולריים מאוד בתור סוסים לילדים. הפונים בעלי ראש קטן ועיניים גדולות, גב קצר, אחוריים חזקים, ורגליים קדמיות ישרות עם קאנון קצר. הם בעלי תנועה חזקה וזורמת, דחיפה עוצמתית של האחוריים וטרוט מהיר. מדובר בסוס אמין, בעל מזג נוח ונמרץ. הם בעלי סיבולת גבוהה, ידידותיים, קלים לאימון ואינטלגנטיים. קיימים פונים כמעט בכל צבע, אך אין פונים מנוקדים.

בוני הפוני - פוני מסוג וולש

נלה היא סוסה ננסית. ניתן למצוא סוסים ננסיים בעיקר באירופה ובאמריקה. ייחודם הוא מידותיהם הקטנות כאשר גובהם בגבנון הינו 86-97 ס"מ. הסוסים הננסיים הינם בעלי מאפיינים דומים מאוד לסוסים רגילים והם קיימים בכל מיני צבעים. מדובר בסוסים ידידותיים שמפאת גודלם ואופיים משמשים לעיתים קרובות כחיות מחמד וכסוסי נחייה. הם חסונים וחיים בדרך כלל יותר מסוסים רגילים - עד גילאי 25-35.

נלה - סוסה ננסית

מיליון סוסים - חלק ב'

בתקווה שנהנתם והחכמתם מהפוסט הקודם, נמשיך כעת עם זני סוסים מיוחדים שמצאתי למרבה הפלא בחוות טוקסנה החדשה שברמת השרון.

בטוקסנה מבחר סוסי טיולים ורכיבה מערבית לצד סוסי ספורט גדולים ואתלטיים. נתחיל מהזן הפופולרי ביותר בעולם, וקרוב לוודאי גם בארץ - סוס הקווטר (American Quarter Horse). מקור השם מגיע ממרוצי רבע מייל בארה"ב בהם הקווטר מעפיל על כל סוס אחר (יכול להגיע לכ-90 קמ"ש). בעולם רשומים יותר מ-4 מיליון סוסי קווטר והם משמשים בעיקר בענפי הספורט השונים של הרכיבה המערבית. לסוסי הקווטר ראש קטן ועדין, גוף שרירי, חזה רחב ואחוריים עגולים וחזקים. מדובר בדרך כלל בסוסים בעלי אופי נוח שיכולים להתאים מאוד גם לטיולים.

ספארק - סוס מסוג קווטר

זן מיוחד שניתן למצוא בחווה הינו סוס טיולים מסוג טנסי (Tennessee Walking Horse). מקור הטנסי בדרום ארה"ב שם שימשו כאמצעי תחבורה של בעלי המשקים הגדולים. הטנסי ידוע בהליכה המהירה שלו ונהדר בטיולים בשל הצעד הנוח, האופי הרגוע והסיבולת שלו.

 נרו - סוס מסוג טנסי

זן ידוע נוסף שנמצא בחווה הנו הטורוברד (Thoroughbred). הזן פופולרי מאוד במרוצים וגם קופידון (הסוס בחווה) היה בעבר סוס מרוץ. הטורוברד הנו סוס בעל "דם חם" בשל היותו זריז, אמיץ ומהיר. מקור הזן באנגליה במאות ה-17 וה-18, אז הורבעו נקבות מקומיות עם זכרים ערביים.

 קופידון - סוס מסוג טורוברד

עוד זן מיוחד שנמצא בחווה הנו הסוס האנדלוסי הספרדי (Andalusian) שמקורו בפנינסולה האיברית וקיים שם כבר אלפי שנים. האנדלוסים שימשו כסוסי מלחמה בשל אומץ ליבם והיו חביבים בקרב האצולה הארופאית. בכל העולם קיימים פחות מ-20,000 סוסים כך שמדובר בזן נדיר יחסית. האנדלוסים חזקים, אלגנטיים וקומפקטיים ובעלי זנב ורעמה עבים וארוכים. הם בדרך כלל אפורים אך ניתן למצוא אותם בכל מיני צבעים - מרינו, האנדלוס בחווה, הנו בצבע שחור. האנדלוסים חכמים, רגישים וצייתנים ומשמשים כיום בעיקר בדרסאז' ובקפיצות ראווה.

 מרינו - סוס אנדלוס

נמשיך בשבוע הבא עם זנים נוספים של של סוסי ספורט ופונים חמודים...

מיליון סוסים - לא טועים?

קרה לכם פעם שהגעתם למקום הומה אדם בו כולם נראו דומים? לאט-לאט העיניים מתרגלות להמולה ומתחילים לזהות פרטים ולהבדיל בין האנשים. ובכן קורה מידי פעם שמגיע לחווה מבקר שעיניו אינן מורגלות בזיהוי סוסים, ושואל: איך מבדילים ביניהם? הרי כולם די דומים - גדולים, בעלי 4 רגליים, זנב וכו'. אז אפשר להתלוצץ ולומר שבמדידה שביצענו נמצא שהסוס השחור גבוה בסנטימטר מהסוס הלבן... אבל בנימה רצינית יותר, בואו נצא למסע במספר חוות בהן עבדתי וביקרתי ונלמד קצת יותר על זנים שונים של סוסים, כי לשם כך נועד הפוסט הבא. 

נתחיל מחוות המתמחות בזנים מיוחדים של סוסים. לפני מספר שנים עבדתי בחווה מקסימה בשם "סברה ערביינס" שבקיבוץ גבעת חיים איחוד. החווה מתמחה בגידול של סוסים ערבים-אנגלים מגזע קרבט. בחווה מגדלים ומטפחים את הזן המיוחד ומנהלים במקביל בי"ס לרכיבה ורכיבה טיפולית עם אותם סוסים מקסימים. הסוסים מגזע קרבט הינם הסוסים הערביים הראשונים שהגיעו לאנגליה בשנת 1878 והם קרויים על שם החווה אליה הגיעו באנגליה: קרבט ערביין סטאד (Crabbet Arabian Stud). לסוסי הקרבט מעלות רבות: הם בעלי מבנה גוף יציב ואתלטי, תנועה יפה ואופי נוח. הם יפהפיים כיאה לסוסים ערביים ומתאימים לרכיבת דרסאז' וקפיצות ובעיקר לרכיבת סיבולת.

סוסים ערביים מגזע קרבט במופע בקיבוץ גבעת חיים איחוד

במרכז לרכיבה טיפולית בניר העמק מטפחים זן מיוחד של סוסים הולנדיים המכונה פרייברגר (Freiberger). גם שם מנהלים בי"ס לרכיבה טיפולית לצד גידול וטיפוח של הזן המיוחד. הפרייברגר הנו סוס עבודה שמקורו בשוויץ. מדובר בסוס יציב, אקטיבי ורגוע ולכן מתאים מאוד לרכיבה טיפולית. מנהלת המרכז (שהנה חברה טובה שלי) מספרת שהיא יוצאת עם הפרייברגרים לטיולים בשדות שליד המרכז והם מתנהגים למופת גם בקנטר בדרך חזרה הביתה (בדרך כלל סוסים יותר ממהרים בדרך הביתה).

 סוסה מגזע פרייברגר במרכז לרכיבה טיפולית בניר העמק

לפני שהגעתי לגבעת חיים עבדתי בחווה פסטורלית נוספת בשם "אינטרה" הממקומת על מצוק מרהיב מעל חוף הים בחבצלת השרון. אינטרה עוסקת גם היא ברכיבה טיפולית ושם פגשתי את ג'רי וג'סי, סוסות מרשימות במיוחד מגזע הפלינגר (Haflinger). סוסי ההפלינגר פותחו באוסטריה ובצפון איטליה בשנות ה- 1800 המאוחרות, והם קרויים על שם העיירה הפלינג (Hafling) שנמצאת כיום בצפון איטליה. מדובר בסוסים קטנים יחסית, בעלי פרווה ערמונית, מקצב אקטיבי וצעד נוח. הם סוסים שריריים ואלגנטיים ומשמשים כסוסי עבודה וכרכרה וכן לרכיבת סיבולת, דרסאז', וולטינג ורכיבה טיפולית.

ג'רי וג'סי - סוסות מגזע הפלינגר באינטרה

למרבה הפלא, גם בחוות טוקסנה הקטנה והביתית שברמת-השרון, פגשתי לא מעט סוגים של סוסים מזנים מיוחדים. אבל עליהם כבר אספר לכם בפוסט הבא... בינתיים, אם מישהו מכיר באופן אישי זן מיוחד של סוסים שטרם הזכרתי, אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכם על התגובות לפוסטים השונים ועל השאלות שאתם מעלים. מידי פעם אפרסם פוסט המרכז תשובות לשאלות. המעוניינים ליצור איתי קשר יכולים לשלוח לי מייל לפי הפרטים המופיעים בפרופיל שלי.

יופי עם הרבה אופי

השבוע הציע המאמן בחווה שארכב על סוסה בשם ביוטי. בדרך כלל כשהוא מציע משהו כדאי ללכת על זה, כי כנראה מדובר בהזדמנות מעניינת ומלמדת. ביוטי היא סוסה פרטית של משפחה מאוד נחמדה. היא הגיעה לחווה לפני מספר שבועות ומאז עשתה בעיקר טיולי הליכה בשטח. כנראה המשפחה ביקשה מהמאמן ללמד את ביוטי קצת יותר (לעשות גם טרוט וקנטר כמו שצריך) ובפוסט זה אפרט חלק מהדרכים לעשות זאת. 

 ביוטי הקטנה מציצה מהתא שלה

 אני מודה שלא קל לי עם סוסים חדשים שאני לא מכירה. אני מפחדת שהם ישתוללו, בעיקר כשהמאמן אומר (חצי בצחוק) שאם ביוטי לא תעיף אותי הוא ינסה איתה גם רוכבים אחרים... במקרה ראיתי את ביוטי עם הבעלים שלה והבנתי שמדובר בסוסה עדינה וטובת לב ולכן הייתי קצת יותר רגועה. ועדיין, בפעם הראשונה שהוצאתי אותה מהתא היא הייתה קצת בלחץ והתנהגה לא יפה כשניקיתי לה את הפרסות (הורידה בכח את הרגל לפני שסיימתי לנקות). עבדנו על זה לאט-לאט ואני משתדלת לתת לה משהו טעים (כמו גזר) כשאנחנו נפגשות. היא כבר מרימה רגליים הרבה יותר טוב ולא נלחצת בכלל. היא לומדת מאוד מהר. 

 ביוטי מקרוב

ביוטי היא סוסה מגזע קווטר, מעורבת עם קצת ערבי כנראה. היא מאוד קטנה יחסית לסוסים הרגילים שאני עובדת איתם (שהגב שלהם יותר גבוה מהראש שלי). היא נראית כמו פוני גדול. עם זאת יש לה אחוריים גדולים וחזקים והיא בכלל די בריונה, כמו סוסי קווטר. מהר מאוד הבנתי שברכיבה היא שקטה מאוד. באחת הרכיבות עבדו במגרש על התקנת רשת צל. ממש לידנו הלחימו ברזלים ודפקו עליהם עד שגדרות המגרש רעדו. ביוטי לא התייחסה כלל למהומה ובמהלך הרכיבה האוזניים שלה פנו רק אליי (מראה על הקשבה). יש לה שקט נפשי נדיר. 

ביוטי צופה על המתרחש בחווה

הרכיבות הראשונות שלנו היו מאוד משעשעות. ביוטי ממש לא הבינה מה אני רוצה ממנה. בהליכה לא הייתה בעייה אבל ברגע שביקשתי טרוט ביוטי הייתה במצוקה. היא סוסה קצת עצלנית ולא ממש בא לה לרוץ איתי. כל פעם ששמתי רגל (לחצתי עם רגליי על ביטנה) היא איימה (הצמידה את האוזניים לראש) וכאילו אמרה: לא בא לי! אבל אין מה לעשות - הבסיס בעבודה עם סוס הוא לזוז קדימה. כדי להשיג תנועה קדימה משתמשים ברגליים ובשוט. אם הסוס לא מגיב ללחיצה של הרגליים נותנים מכה עם השוט (חשוב שהמכה תהיה ליד הרגל כדי שהסוס יבין את הקשר בין הרגל לשוט). המטרה היא שהסוס יגיב ללחיצה עדינה עם הרגל וזה לוקח זמן להפנים. ביוטי הייתה די עיקשת, כשנתתי את הפקודה לזוז קדימה היא גם עשתה קצת באקים (בעיטות עם הרגליים האחוריות). כשסוס מתחיל באקים אין ברירה וצריך להגיב על כל באק כדי שיבין שככה לא מתנהגים. תהליך הלימוד הוא כזה: הרוכב משתמש ברגל ובשוט - הסוס "זורק" באק. הרוכב נותן שוט כתגובה על הבאק - הסוס זורק באק נוסף. ככה ממשיכים עד שהסוס מבין שלא שווה להתאמץ כל כך וגם שבכלל לא נעים לחטוף מכה מהשוט - עדיף פשוט לזוז קדימה וזה אפילו די כיף.  

 ביוטי ליד סוס בגודל שאליו אני רגילה - היא ממש קטנטונת...

אחרי שביוטי עבדה יפה בטרוט על שתי המושכות (סיבובים שמאלה וימינה במגרש) ניסינו קצת קנטר. קנטר שמאל היא עשתה די יפה כבר ביום הראשון אבל קנטר ימין היא פשוט לא הסכימה לעשות. ביום האימונים השני המאמן ניסה לעזור לי אבל לא הצלחנו בשום אופן לעשות קנטר ימין. צריך לשים לב שנותנים את הפקודה בצורה ברורה: לוקחים את הרגל החיצונית (שקרובה לגדר) קצת אחורה ולוחצים עם הרגל הפנימית. את היד הפנימית פותחים קצת כדי שהסוס יוכל להוביל עם הרגל הפנימית. בסוף המאמן עלה ואיתו היא נראתה מדהים: עשתה טרוט וקנטר על שני הצדדים ואפילו התחילה לבוא אל היד (למתוח את שרירי הצוואר והגב וקצת להביא את האף לכיוון החזה שלה). ביום השני עוד לא הצלחתי לעשות קנטר ימין, אבל ביום השלישי של האימונים (אחרי שהמאמן רכב קצת) הצלחנו סופסוף לעשות קנטר ימין!! ביום הרביעי כבר רכבתי לבד, עשיתי קנטר על שני הצדדים ואפילו הצלחתי לבקש בעדינות מביוטי לבוא גם אל הידיים שלי. עדיין הרגשתי שהיא קצת ממהרת בקנטר ומתקשה לשמור על שיווי המשקל, למרות שעם המאמן היא הצליחה יפה. זה כמובן בגלל הרכיבה שלי - אני עוד עובדת על מציאת שיווי המשקל שלי בקנטר.

אחרי שבוע אימונים מפרך אבל כייפי הגיע המבחן האמיתי. אחת מבנות המשפחה של ביוטי עשתה עליה שיעור ואמרה שהשיפור מדהים וממש כיף לרכוב עליה. היא עדיין לא הצליחה לעשות קנטר ימין ויש עוד עבודה אבל הרגשתי ממש גאה שהעבודה שעשינו מורגשת. אז תודה לביוטי שלימדה אותי להיות עדינה וסבלנית. 

עוד מושגים מעולם הסוסים

לפני כחודשיים התחלתי לכתוב על מושגים מעולם הסוסים והנה הגיעה העת להמשיך להעשיר את עולמכם עם מילים מוזרות הקשורות לענף. 

ראשיית בית וחבל הובלה

כולנו מכירים את ה"אוכף": מעין מושב העשוי מעור או מחומר סינטטי (ווינ-טק הנו הסוג המוכר ביותר של אוכפים סינטטיים). את האוכף מניחים על גב הסוס והוא מאפשר לרוכב לשבת בנוחות, עוזר בשמירה על שיווי המשקל ומהווה בולם זעזועים לגב הסוס מפני משקל הרוכב. מתחת לאוכף שמים "שמיכה" המהווה ריפוד נוסף ומונעת שיפשופים של האוכף. בין השמיכה לאוכף שמים "ריפוד" המכונה ג'ל-פד או פלאפי (תלוי מאיזה חומר הוא עשוי) שהנו יריעה בצורת אוכף המהווה בולם זעזועים נוסף. "לאכף" ו"לפרק" הם מושגים שמשמעותם לשים ציוד ולהוריד ציוד.

 אוכף, שמיכה, ריפוד וחגורת בטן

בעת הרכיבה מניחים את הרגליים ב"ארכובות". הארכובה מורכבת מטבעת מתכת או פלסטיק בצורת פעמון (שטוחה למטה ועגולה למעלה), רצועה ואבזם. רצועות הארכובה מתחברות לאוכף בשני צידיו ונסגרות על ידי אבזמים. הרצועות מחוררות וכך מתאפשר לשנות את אורכן בהתאם לרגלי הרוכב. "חגורת הבטן" מתחברת לרצועות ייעודיות בשני צידיי האוכף ולמעשה מחברת אותו לגוף הסוס. חשוב ביותר לחזק היטב את חגורת הבטן לפני הרכיבה כדי למנוע מצב שהאוכף מחליק לצדדים.

 ארכובה

כשמטפלים בסוס שמים על ראשו "ראשיית בית". הראשייה מקיפה את ראשו ומתחברת ל"חבל הובלה". הראשייה והחבל מאפשרים להוביל את הסוס ממקום למקום, אך חשוב לזכור שאסור ללפף את החבל סביב היד - אם הסוס מושך חזק מסיבה כלשהי הוא עלול להתהדק ולהסב לנו נזק. בנוסף יש לשים לב שהחבל לא נגרר על הריצפה, כי עלולים לדרוך עליו. אם סוס דורך על החבל ומנסה להרים את ראשו הוא עלול להיבהל מאוד. חבל ההובלה משמש גם לקשירת הסוס כשמטפלים בו או מאכפים אותו. עדיף תמיד לקשור סוסים ללולאה קטנה של "חבל חציר" (החבל השחור שעוטף את באלות החציר). אם הסוס מושך חזק מסיבה כלשהי החבל נקרע והסוס נרגע. חשוב לקשור סוס עם חבל קצר כי הוא עלול להכניס את הרגל מעל החבל ולהיפצע. כשקושרים סוס יש להיזהר על האצבעות - אם הסוס מושך והאצבע בתוך לולאת הקשירה עלול להיגרם לנו נזק.   

ראשיית עבודה הכוללת מושכות ומתג

כשרוכבים מלבישים על ראש הסוס "ראשיית עבודה". הראשייה כוללת זוג "מושכות" שהן רצועות ארוכות אותן אוחז הרוכב ובאמצעותן נותן לסוס הוראות. הראשייה גם כוללת "מתג" העשוי מברזל ואותו שמים בפה של הסוס. המתג מתחבר למושכות ולכן חשוב שהרוכב ישתמש בהן בעדינות כדי לא להכאיב לסוס. 

מקווה שהארתי את עיניכם לפחות קצת ואמשיך מפעם לפעם לפרט על עוד מושגים.

דיקור סיני, אבל לסוסים!

כבר זמן מה אני רואה אישה צעירה ושקטה מגיעה לחווה מפעם לפעם. האישה מוציאה סוס מהתא, מעסה אותו בעדינות אסרטיבית, מורחת עליו מיני שמנים ועושה לו דיקור סיני. לאישה הנעימה קוראים נעמי ויום אחד החלטתי לשאול אותה מה היא בעצם עושה עם הסוסים? קיבלתי הסבר מקיף ומרתק, והכל בטון רגוע ונעים.

נעמי מטפלת בסוסה - ממש אפשר לראות את ההקלה שחשה הסוסה

אני מניחה שחלקכם מכירים את נעמי. בעלי סוסים מכל הארץ נעזרים בשירותיה כאשר לסוס קצת כואב או כדי לתמוך בטיפול הקונבנציונאלי. יש וטרינרים שמפנים אליה סוסים שהטיפול הרגיל לא עוזר להם, או כדי לזרז את ההחלמה ולהקל על הסוס. 

נעמי דוד הנה היחידה בארץ שמטפלת בסוסים ברפואה סינית. את מסלול הכשרתה המקצועית החלה בלימודי וטרינריה במכון וייצמן. נעמי תמיד רצתה לטפל בבעלי חיים, אבל מהר מאוד הבינה שלא ככה, היא לא רוצה לחתוך ולתפור, היא רוצה להקל ולהרגיע. אחרי שנה בפקולטה החקלאית פנתה ללימודי רפואה סינית שהנה בעינייה שלמה ונכונה יותר. היא למדה 4 שנים ובסיומן עשתה באנגליה הסבה לרפואה סינית בבעלי חיים. בקרוב תפתח מסלול להכשרת מטפלים בסוסים ברפואה סינית.

לנעמי ניסיון עשיר ברכיבה על סוסים. היא החלה לרכוב בגיל 15, כאשר משפחתה התגוררה בבלגייה וכבת למשפחה דיפלומטית התנסתה ברכיבה בכל רחבי העולם. נעמי אוהבת לרכוב ומתעניינת בספורט הרכיבה, אך היא מעידה שיותר מכל היא אוהבת לטפל בסוסים. היא רוצה לדעת מה הם חושבים? איך אפשר לעזור להם ולהקל עליהם? היא אוהבת לטפל בסוסי ספורט ולשמוע מהרוכבים איך הטיפול משפר את ביצועי הסוס.



צפיתי בנעמי מטפלת בסוסת דרסאז' הולנדית. נעמי הפנתה את תשומת ליבי לשפת הגוף של הסוסה בשעת הטיפול: פיהוקים, שיחרור גזים ואנחות רווחה. ממש רואים את ההקלה ואת הרוגע שמשרה עליה הטיפול. נעמי הסבירה שהרעיון ברפואה הסינית הוא שהגוף צריך לרפא את עצמו. לכן מסבים את תשומת הלב לאזור הפגוע ופותחים את זרימת הדם לאזור, באמצעות דיקור, עיסוי ושמנים ארומתיים.

נעמי דוד ושותפתה נגה רונן הקימו בתל-אביב את מרכז "אנימה" לחינוך, טיפול ואילוף של בעלי חיים בשיטות חיוביות. נוגה רונן הנה מטפלת התנהגותית בכלבים בשיטות חיוביות. 

תלמידים לכל החיים

בשבועות האחרונים פונים אליי ואל חבריי למקצוע מתעניינים רבים שרוצים להיות "מדריכי רכיבה טיפולית".  נשמע טוב, לא? לטפל באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, בסטינג טיפולי פסטורלי וירוק, בעזרת בעלי חיים רגישים, עוצמתיים ואצילים - הסוסים כמובן. גם אני חשבתי ככה לפני 5 שנים כשהחלטתי להקדיש את כל כולי לסוסים. ומה גיליתי? שכמו כל דבר בחיים - מה שרואים מכאן, לא רואים משם. 

 כל התמונות צולמו בעת שעבדתי באינטרה - חוויה מהנה ומלמדת

 אנו נמצאים בעיצומה של עונת ההרשמה לקורסים וכולם מבררים פרטים ומנסים להבין איפה הכי כדאי ללמוד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולענות לכל המבולבלים והמתעניינים באשר הם. אני יודעת שהמכללות מחזרות אחריכם ולוחצות אתכם להירשם. אבל, לפני שנרשמים ומוציאים סכום כסף השווה לעלות של תואר אקדמי, כדאי לברר מספר דברים.

אם מעולם לא ראיתם שיעור של רכיבה טיפולית לכו לצפות בשיעורים! לפני שאתם קופצים למים תבדקו היטב אם זה מתאים לכם. הציעו את עצמכם בתור מתנדבים בחוות שעוסקות ברכיבה טיפולית, דברו עם המדריכים ושאלו כמה שיותר שאלות. זיכרו שהעבודה היא בתנאי שטח וצריך להיות מוכנים לכך (אין מזגנים במגרש הרכיבה). קחו בחשבון שרוב העבודה היא בשעות אחה"צ והערב וגם בימי שישי. 

אחרי שצפיתם בשיעורים ודיברתם עם המדריכים צריך לבחור קורס. רוב החוות יקבלו אתכם לעבודה רק אם עברתם גם קורס מדריכי רכיבה. רוב מוסדות הלימוד משלבים את שני הקורסים: מדריך רכיבה ומדריך רכיבה טיפולית בתכנית אחת או נותנים הנחות לנרשמים לקורס הנוסף. ניתן לעבור קורס מדריכים בסגנון אנגלי או בסגנון מערבי. עדיף לבחור קורס בסגנון שיש לכם בו קצת ניסיון...

אני עשיתי את קורס מדריכי הרכיבה הטיפולית במכון וינגייט ואת קורס מדריכי הרכיבה בסגנון אנגלי בבי"ס החקלאי כנות. התכנים של הקורסים די דומים, אך בכל קורס הדגשים קצת שונים. תחום הרכיבה הטיפולית בישראל התפתח מאוד בשנים האחרונות ועובר שינויים כל הזמן. אם רוצים ללכת על "הימור בטוח" (קורס שככל הנראה תמיד יהיה מוכר) כדאי ללמוד במכון וינגייט. אם רוצים ללמוד באופן מעמיק ו"רוחני" יותר כדאי ללמוד במכללת "סוסים ואנשים" בכרכור. קיימים קורסים בכל הארץ, ממכללת תל-חי ועד למכללת וושינגטון. בחרו קורס בו אתם חשים יחס חם מצד הצוות ושההגעה ללימודים איננה אתגר גדול מידי. וודאו שהקורס אכן מוכר על ידי המשרד לתרבות ולספורט.

אחרי שבחרתם קורס ונרשמתם מומלץ לשקול עוד כמה דברים. אין ספק שהעבודה שלנו מאוד מעניינת ומתגמלת ואין דבר בעולם שתורם לנו יותר מאשר לתרום לאחרים. אבל העבודה עם סוסים דורשת מאיתנו קודם כל להיות אנשי סוסים, גם אם אנחנו מטפלים נפלאים. בסופו של דבר, רוב המטופלים שלנו יוכלו ללמוד לרכוב. וכמו שציינתי בפוסטים הראשונים שלי בבלוג, לימוד הרכיבה הוא שעושה את העבודה הטיפולית. מדריך רכיבה שאינו יודע לרכוב בעצמו ייתקל בקשיים רבים. אני מודה שהיה לי מזל: את התקופה הראשונה ללימודיי ביליתי כעוזרת מדריך בחוות אינטרה (ארגון לאומי לרכיבה טיפולית) שם רכשתי בסיס וכלים לעבודה עם סוסים. בנוסף לכך, בתור ילדה הייתי "מכורה" לסוסים: רכבתי וטיפלתי בהם בכל הזדמנות ולכן לאינטרה כבר הגעתי עם גישה וקצת ידע.

 שאלו את עצמכם האם ספורט הרכיבה מעניין אתכם והאם אתם מסוגלים מבחינה גופנית, מנטלית וכלכלית להשקיע בלימוד רציני של רכיבה. קורסי ההדרכה הם בסיס נחמד, אך לא מספק ומי שרוצה להיות איש מקצוע טוב חייב במקביל ללמוד רכיבה. רצוי מאוד, מעבר ללימוד הרכיבה, להקדיש כל שבוע מספר שעות לעבודה עם סוסים. אפשר להתנדב או למצוא עבודה כלשהי בחווה וכך להשיג ניסיון נוסף בעבודה עם סוסים. 

המלצה נוספת הינה להרחיב את בסיס הידע שלכם במקצועות הטיפוליים. יש מדריכים שלומדים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חינוך מיוחד, עבודה סוציאלית, רפואה אלטרנטיבית, פסיכולוגיה ועוד. את הידע ניתן לשלב בעבודה הטיפולית בשטח וזה תמיד נפלא ותורם.

שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה ושנמשיך תמיד ללמוד ולהחכים!

.