תלמידים לכל החיים

בשבועות האחרונים פונים אליי ואל חבריי למקצוע מתעניינים רבים שרוצים להיות "מדריכי רכיבה טיפולית".  נשמע טוב, לא? לטפל באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, בסטינג טיפולי פסטורלי וירוק, בעזרת בעלי חיים רגישים, עוצמתיים ואצילים - הסוסים כמובן. גם אני חשבתי ככה לפני 5 שנים כשהחלטתי להקדיש את כל כולי לסוסים. ומה גיליתי? שכמו כל דבר בחיים - מה שרואים מכאן, לא רואים משם. 

 כל התמונות צולמו בעת שעבדתי באינטרה - חוויה מהנה ומלמדת

 אנו נמצאים בעיצומה של עונת ההרשמה לקורסים וכולם מבררים פרטים ומנסים להבין איפה הכי כדאי ללמוד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולענות לכל המבולבלים והמתעניינים באשר הם. אני יודעת שהמכללות מחזרות אחריכם ולוחצות אתכם להירשם. אבל, לפני שנרשמים ומוציאים סכום כסף השווה לעלות של תואר אקדמי, כדאי לברר מספר דברים.

אם מעולם לא ראיתם שיעור של רכיבה טיפולית לכו לצפות בשיעורים! לפני שאתם קופצים למים תבדקו היטב אם זה מתאים לכם. הציעו את עצמכם בתור מתנדבים בחוות שעוסקות ברכיבה טיפולית, דברו עם המדריכים ושאלו כמה שיותר שאלות. זיכרו שהעבודה היא בתנאי שטח וצריך להיות מוכנים לכך (אין מזגנים במגרש הרכיבה). קחו בחשבון שרוב העבודה היא בשעות אחה"צ והערב וגם בימי שישי. 

אחרי שצפיתם בשיעורים ודיברתם עם המדריכים צריך לבחור קורס. רוב החוות יקבלו אתכם לעבודה רק אם עברתם גם קורס מדריכי רכיבה. רוב מוסדות הלימוד משלבים את שני הקורסים: מדריך רכיבה ומדריך רכיבה טיפולית בתכנית אחת או נותנים הנחות לנרשמים לקורס הנוסף. ניתן לעבור קורס מדריכים בסגנון אנגלי או בסגנון מערבי. עדיף לבחור קורס בסגנון שיש לכם בו קצת ניסיון...

אני עשיתי את קורס מדריכי הרכיבה הטיפולית במכון וינגייט ואת קורס מדריכי הרכיבה בסגנון אנגלי בבי"ס החקלאי כנות. התכנים של הקורסים די דומים, אך בכל קורס הדגשים קצת שונים. תחום הרכיבה הטיפולית בישראל התפתח מאוד בשנים האחרונות ועובר שינויים כל הזמן. אם רוצים ללכת על "הימור בטוח" (קורס שככל הנראה תמיד יהיה מוכר) כדאי ללמוד במכון וינגייט. אם רוצים ללמוד באופן מעמיק ו"רוחני" יותר כדאי ללמוד במכללת "סוסים ואנשים" בכרכור. קיימים קורסים בכל הארץ, ממכללת תל-חי ועד למכללת וושינגטון. בחרו קורס בו אתם חשים יחס חם מצד הצוות ושההגעה ללימודים איננה אתגר גדול מידי. וודאו שהקורס אכן מוכר על ידי המשרד לתרבות ולספורט.

אחרי שבחרתם קורס ונרשמתם מומלץ לשקול עוד כמה דברים. אין ספק שהעבודה שלנו מאוד מעניינת ומתגמלת ואין דבר בעולם שתורם לנו יותר מאשר לתרום לאחרים. אבל העבודה עם סוסים דורשת מאיתנו קודם כל להיות אנשי סוסים, גם אם אנחנו מטפלים נפלאים. בסופו של דבר, רוב המטופלים שלנו יוכלו ללמוד לרכוב. וכמו שציינתי בפוסטים הראשונים שלי בבלוג, לימוד הרכיבה הוא שעושה את העבודה הטיפולית. מדריך רכיבה שאינו יודע לרכוב בעצמו ייתקל בקשיים רבים. אני מודה שהיה לי מזל: את התקופה הראשונה ללימודיי ביליתי כעוזרת מדריך בחוות אינטרה (ארגון לאומי לרכיבה טיפולית) שם רכשתי בסיס וכלים לעבודה עם סוסים. בנוסף לכך, בתור ילדה הייתי "מכורה" לסוסים: רכבתי וטיפלתי בהם בכל הזדמנות ולכן לאינטרה כבר הגעתי עם גישה וקצת ידע.

 שאלו את עצמכם האם ספורט הרכיבה מעניין אתכם והאם אתם מסוגלים מבחינה גופנית, מנטלית וכלכלית להשקיע בלימוד רציני של רכיבה. קורסי ההדרכה הם בסיס נחמד, אך לא מספק ומי שרוצה להיות איש מקצוע טוב חייב במקביל ללמוד רכיבה. רצוי מאוד, מעבר ללימוד הרכיבה, להקדיש כל שבוע מספר שעות לעבודה עם סוסים. אפשר להתנדב או למצוא עבודה כלשהי בחווה וכך להשיג ניסיון נוסף בעבודה עם סוסים. 

המלצה נוספת הינה להרחיב את בסיס הידע שלכם במקצועות הטיפוליים. יש מדריכים שלומדים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חינוך מיוחד, עבודה סוציאלית, רפואה אלטרנטיבית, פסיכולוגיה ועוד. את הידע ניתן לשלב בעבודה הטיפולית בשטח וזה תמיד נפלא ותורם.

שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה ושנמשיך תמיד ללמוד ולהחכים!

.

בטיחות בקלות

חווה נקייה ומסודרת

לפני כמה חודשים כתבתי פוסט בנושא בטיחות בשיעורי רכיבה ורכיבה טיפולית אך הוא נפסל על הסף על ידי בן זוגי שטען שהוא "היסטרי" מידי. היום אנסה להביא בקצרה כמה כללי בטיחות בסיסיים באופן קליל ובלי להפחיד אתכם.

ספורט הרכיבה והרכיבה הטיפולית יכולים לתרום המון ולעזור במקרים ששום דבר אחר לא מצליח, אך אל לנו להתייחס לרכיבה בקלות ראש. בשיעורים שאני מעבירה אני מקפידה קודם כל על הבטיחות, אחרי זה חשוב לי הקשר עם התלמיד והנאתו מהשיעור ולאחר מכן חשוב לי שהוא יילמד וייקח איתו משהו מהשיעור גם לחיים. מדוע אין להתייחס לרכיבה בקלות ראש? ובכן יש לזכור שסוס ממוצע שוקל כחצי טון ויש לו כח רב. אפילו פוני קטן וחמוד שוקל כ-200 ק"ג וגם הוא חזק מאוד על אף גודלו. 

סוס שמטופל היטב יהיה גם רגוע יותר בשיעורי הרכיבה

פרט לכך שהסוסים הינם בעלי חיים כבדים וחזקים הם גם עלולים להיות בלתי צפויים – כשהסוסים חיו בטבע מנגנון ההגנה שלהם מפני טורפים היה בריחה ויש סוסים שמנסים ליישם זאת גם כיום. למרות כל זה אני עדיין חושבת שנסיעה ברכב בכבישי ישראל מסוכנת יותר משיעור רכיבה על סוסים.

אז למה כדאי לשים לב כשבאים לשיעור רכיבה?
כדאי לברר כמה ניסיון יש למדריך והאם הוא נושא תעודת הדרכה. תמיד עדיף לבחור מדריך בעל ניסיון רב בעבודה עם סוסים (רכיבה וטיפול). 

קסדת רכיבה מתאימה שאיננה זזה על הראש

כדאי להסתכל איך נראית החווה ואיך נראים הסוסים: האם החווה מסודרת ונקייה? האם הסוסים נראים בריאים ונינוחים? כדאי לשים לב אם מגרש הרכיבה מגודר והשער סגור בזמן השיעור. האם החול במגרש אחיד? האם יש בורות או אבנים? ככל שהמקום יהיה נקי ומסודר הסיכון יורד.

חשוב להגיע עם לבוש מתאים לרכיבה: מכנסיים ארוכים, נעליים סגורות (עדיף מגפיים) וקסדה. את הקסדה רוב החוות מספקות וצריך לשים לב שהיא לא זזה על הראש. אם המדריך מקדיש עוד כמה דקות להתאים קסדה כמו שצריך זה סימן טוב, גם אם השיעור קצת מתקצר. 

מגפי רכיבה בטיחותיות - עדיף שיהיה עקב קטן וסולייה חלקה ללא זיזים

 ברגע שנבחר חווה מקצועית ומדריך מנוסה נוכל להיות רגועים ולהנות מהחוויה. צריך לקחת בחשבון שגם אם עושים הכל נכון, לפעמים קורה שנופלים מהסוס. רוב הנפילות נגמרות ללא נזק והרוכב לומד שצריך לעלות חזרה ולנסות שוב. זה לקח חשוב לחיים שגם בהם קורה לא מעט שנופלים וצריך בכל זאת לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.

רכיבה טיפולית

בעבודתי אני נתקלת הרבה בשאלה מהי רכיבה טיפולית ולמי היא יכולה לעזור, ומהו ההבדל בין לימוד רכיבה רגילה לרכיבה טיפולית, ולכן החלטתי להקדיש את הפוסט הראשון לנושא זה. אני כותבת כאן בעיקר מנקודת המבט האישית שלי ומניסיוני האישי, ואשמח כמובן לשמוע את תגובותיכם לנושא.

בשיעורי הרכיבה הטיפולית הרוכב לומד למעשה לרכב על סוסים. שיעורי הרכיבה הטיפולית נראים למתבונן מבחוץ ממש כמו שיעורי רכיבה רגילים - ההבדלים הם בהכשרת המדריך ובאבחון הרוכב. מדריכי רכיבה טיפולית עוברים הכשרה נוספת (לאחר קורס מדריכי רכיבה) והרוכבים הופנו לרכיבה טיפולית לאחר אבחון של גורם רפואי (רופא) או פארא-רפואי (פסיכולוג, פסיכיאטר, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק וכדומה).

שיעור רכיבה טיפולית - נראה כמו שיעור רכיבה רגיל

עם זאת, כאשר מדובר ברכיבה של נכים קשים או בהיפותרפיה (פיזיותרפיה על גב הסוס) השיעורים נראים אחרת משיעורי הרכיבה הרגילים. העלייה על הסוס מתבצעת בדרך כלל מרמפה ולעיתים אף באמצעות מעלית חשמלית ("ליפט" - מתקן המאפשר להרים את הרוכב ו"להניח" אותו על גב הסוס). הירידה מהסוס גם היא מתבצעת עם תמיכה של המדריך והעוזרים. במהלך השיעור ישנו עוזר המוביל את הסוס ובמידת הצורך ישנם עוזרים נוספים שהולכים לצד הסוס. אם מדובר ברוכב צעיר מאוד או קל מאוד, המדריך יכול לרכב איתו. במקרים הללו אנו משתמשים בתנועת הסוס לשיפור היציבה, שיווי המשקל, טווח התנועה ויכולת הניידות של המטופל.

רכיבת נכים - עבודה על יציבה ושיווי משקל

ניתן לומר שרכיבה על סוסים היא ספורט טיפולי שעוזר ומקדם את כולם - גם אנשים שאינם מוגדרים טיפוליים. מי שהתנסה ברכיבה מבין שהיא מקצינה את הקשיים שלנו, בין אם מדובר בקשיים פיזיים או רגשיים. הרכיבה משפרת את הקואורדינציה והפרדת התנועה (שכן כל חלק בגוף צריך לפעול בנפרד ובאופן שונה כדי לשלוט בסוס), מחזקת שרירים ומשפרת מוטוריקה גסה ועדינה והתמצאות במרחב. והחשוב מכל – הרכיבה והקשר עם הסוסים מעניקים שלווה, סיפוק ושקט נפשי, ובונים את הביטחון והדימוי העצמי של הרוכב.

הרכיבה הטיפולית מיועדת למטופלים בעלי הפרעות קשב וריכוז, קשיים התנהגותיים או רגשיים, אוטיזם, שיתוק מוחין, פגיעות ראש, תסמונת דאון, עיוורון, חירשות, פיגור, מחלות נפש, חרדות, קשיים חברתיים, בעיות מוטוריות ועוד.

בפוסט הבא ארחיב מעט יותר על הרכיבה הטיפולית וכיצד היא בונה בטחון עצמי, ולעת עתה אסיים בשאלה שהרבה אנשים שואלים אותי: כמה טיפולים צריך ברכיבה טיפולית ומתי אפשר להפסיק?
רוכבים שהתחילו ברכיבה טיפולית לא צריכים להפסיק לרכב ברגע שהם וסביבתם חשים הקלה בקושי שלהם. אם הרוכב נהנה ורוצה להמשיך וניתן לעמוד בהוצאות אפשר להפוך את הרכיבה לתחביב לחיים ואפילו למקצוע. הכיף בספורט הרכיבה הוא שתמיד יש לאן להתקדם ולשאוף. תמיד יגיע מדריך או מאמן שיוכל ללמד משהו חדש ומעניין והרכיבה נותנת לרוכב משהו מיוחד משלו שהוא יכול להתגאות בו.

גם רוכב שאינו מוגדר טיפולי יכול להפיק המון מהרכיבה

הכרות

שלום לכולם!

שמי חגית מירז ואני מדריכת רכיבה ומדריכת רכיבה טיפולית בחווה הירוקה שבכפר הירוק (רמת השרון).

בנוסף להדרכה של שיעורי רכיבה טיפולית ורכיבה ספורטיבית, אני אחראית על האורוות בחווה ותחומי האחריות שלי כוללים: טיפול ואימון של סוסי בית הספר, עזרה בטיפול בסוסים הפרטיים שבחווה, קשר עם הוטרינרים, תחזוקת הציוד, ניהול צוות המתנדבים ופיקוח על הרכיבה הטיפולית.

הבלוג שלי עוסק בכל האספקטים הקשורים לסוסים, החל בטיפול ווטרינריה וכלה בקורסים להכשרת מדריכי רכיבה ורשמים מביקוריי בחוות ברחבי הארץ. המטרה שלי בכתיבת הבלוג היא לספק מענה למתעניינים בתחום, לאנשי סוסים הנתקלים בשאלות מקצועיות ולספק פלטפורמה לדיונים של מדריכי רכיבה ואנשי מקצוע בשילוב רוכבים, בעלי סוסים ובני משפחותיהם. באופן זה נוכל אנו, אנשי המקצוע, לעזור ולקדם איש את רעהו וכן לתת רקע ומידע למתעניינים בתחום. אתם מוזמנים להשתתף, לענות ולהגיב.

שאלות ניתן לפרסם בתגובות או לשלוח לי דרך האתר.