עץ הרכיבה - תיאום בין העזרים

מאמר חמישי בסידרה ואחריו רק עוד אחד! תהנו, תלמדו ותחכימו :-)

כאשר מתקדמים ב"עץ הרכיבה", לומדים להשתחרר, להיות בשיווי משקל וללוות את תנועת הסוס. כאשר ממשיכים לפתח את היכולת לתקשר עם הסוס באופן ברור יותר, לומדים להשתמש בלחץ של המשקל (הישיבה), הרגליים והמושכות כדי להעביר לסוס את הצורה שאנו רוצים בשבילו.

כאשר מתחילים ללמוד כיצד להשתמש בעזרים, צריך לשים לב לכל אחד מהם בנפרד. בהמשך, משייכים אותם באופן מנטלי  לקבוצות של "מתכונים" או "פורמולות" לצורות מסויימות. ניתן אף לצייר את קבוצות העזרים הללו כדי לעזור לרוכבים לזכור מהם הלחצים היוצרים כל צורה.

אולם, כשמציירים את הדיאגרמות הללו מתחילים לשים לב לפרדוקס מסויים. למעשה משתמשים באותן קבוצות של עזרים כדי לבקש מהסוס לעשות דברים שונים. טכנית, משתמשים באותו סט של עזרים כדי לבקש מהסוס לנוע במעגל, לפנות בפינה, לבצע "כניעה לרגל" או לבצע סיבוב על רגליו הקדמיות...

התקשורת עם הסוס מצריכה הרבה יותר מאשר יישום טכני של סט עזרים מסויים. זוהי ההתחלה, אך רוכב שרוצה לטפס במעלה "עץ הרכיבה" ולעבור משימוש בעזרים אל תיאום ביניהם, עליו לעשות הרבה יותר מאשר "להפעיל" או "לכבות" אותם. תיאום בין העזרים הינו שימוש בעזרים הנכונים, ברצף הנכון, בדרגת הלחץ הנכונה ובתזמון הנכון. פיתוח הרגש לתיאום בין העזרים דורש מיומנויות נוספות:

1. על הרוכב להשתמש בעזרים הנכונים בלי שייצטרך לעצור ולחשוב בכל סיטואציה. על הרוכב לפתח זיכרון שריר לצורת הגוף היוצרת לחץ שמשפיע על צורת הסוס (כאשר הוא נע בצורה נכונה לכיוון אליו מכוון אותו הלחץ). השימוש בעזרים חייב להיות אוטומטי.

2. לרוכב חייבת להיות ישיבה עצמאית. אסור לרוכב לאחוז בסוס עם הרגליים או למשוך במושכות כדי לשמור על שיווי המשקל. על הרוכב להיות מודע לכל חלק בגופו ולכל מפרק, ולהיות מסוגל להשתמש בכל אחד מהם בנפרד מהאחר. על הרוכב להיות מודע למיקום גופו במרחב, ולחוש האם הוא יציב לגמרי מעל הסוס או האם הוא נשען לצדדים או קדימה/אחורה.

3. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בדרגות לחץ שונות. ללא ישיבה עצמאית ומודעות גוף, לא יוכל הרוכב לעשות זאת. עוצמת הלחץ שמפעיל הרוכב משתנה בהתאם להבנה של הסוס (של העזרים), הרצון של הסוס ליישם את הפקודות באותה עת והמסר שהרוכב מנסה להעביר לסוס באותו זמן.

4. על הרוכב ללמוד להשתמש בעזרים בזמן הנכון של רצף הנחת הרגליים של הסוס במקצבים השונים כדי לקבל את התוצאה הרצויה. קל לראות מה עושות הרגליים הקדמיות של הסוס אך דרוש זמן להרגיש באמת מה עושות רגליו האחוריות של הסוס כאשר רוכבים.

בתחילת הדרך, הסוס הינו המורה הטוב ביותר של הרוכב, מכיוון שהוא תמיד עונה כאשר הרוכב מבקש דבר מה. הרוכב מפרש את תגובת הסוס ושופט את יעילות העזרים שלו. לדוגמה, אם רוכב מבקש קנטר שמאל והסוס מאיץ את הטרוט, על הרוכב להבין מה השתבש בבחירת העזרים, ברצף העזרים, בדרגת הלחץ או בתיזמון. הרוכב מנסה לתאם מחדש בין העזרים בצורה נכונה יותר ומפרש שוב את המשוב של הסוס. 

יש לרכב על מגוון סוסים כדי לפתח את המיומנויות הדרושות לתיאום בין העזרים. אם רוכב אינו מבקש בצורה מדוייקת מספיק, ייתכן שסוס מבוגר וסלחן לדוגמה יעבור לקנטר בתגובה לעזרים שהיו מבלבלים מאוד סוס צעיר. סוסים בעלי אישיות שונה יגיבו באופן שונה לדרגות שונות של לחץ או של דיוק. על כן כל סוס יכול ללמד את הרוכב שיעור חשוב.

ניתן לעזור לרוכב לפתח תחושת תיזמון ולהרגיש במדוייק עם הישיבה מה עושות רגליו של הסוס על ידי עוזר מהקרקע (המתאר לרוכב מה עושות רגליי הסוס כל העת). כמו כן ניתן לצלם בוידאו את הרוכב וכך הוא יכול לבקר את מידת התיאום שלו בין העזרים ואת התוצאות שהוא מקבל.

ככל שהרוכב מתקדם, חשוב לפתח תחושה, לפרש תוצאות ולשפוט את יעילות התקשורת עם הסוס. כל זאת בנוסף לשחרור, שיווי משקל וליווי של תנועת הסוס. רק אז ניתן לרכב, להשפיע ולאמן את הסוס. אז פשוט תמשיכו לרכב!




המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

עץ הרכיבה - ליווי התנועה

לפניכם המאמר השלישי בסידרה. תהנו!

כשאנו מתקדמים בעץ הרכיבה, המטרה היא לפתח ישיבה עצמאית כדי שנוכל להשפיע על הסוס. המשמעות של ישיבה עצמאית היא לסמוך אך ורק על שיווי המשקל כדי להישאר על הסוס. כדי להישאר בשיווי משקל, משתמשים במתח שריר ספורטיבי בצורה משוחררת וללא היאחזות של השרירים כדי להישאר על הסוס. כשהרוכב שולט בגופו, אפשר להתחיל להשפיע ולשלוט בגוף הסוס.

השלב הראשון של בניית ישיבה עצמאית הוא ללמוד להשתחרר ברכיבה. השלב השני הוא למצוא את שיווי המשקל מעל מרכז הכובד של הסוס. השלב השלישי הוא להרגיש וללוות את תנועת הסוס בהליכה, טרוט וקנטר.

"ללוות" לא אומר רק לשבת באופן פאסיבי ולתת לתנועת הסוס להזיז את גופך. זוהי פעילות אקטיבית של השרירים שמתאמת בין המקצבים של הרוכב והסוס ויוצרת הרמוניה. על הרוכב להיות מודע לגופו. יש לרכוב בשיווי משקל ולהשתמש במתח שריר אלסטי וספורטיבי, ולא  במתח תפוס, נאחז ועצבני, כדי להישאר בשיווי משקל. צריך שרירי בטן חזקים ומפרק ירך משוחרר וגמיש שנע בחופשיות. ליווי התנועה הנה מיומנות הכרחית כדי לרכב בקצב של הסוס ובהרמוניה איתו. בלי ישיבה עצמאית ושליטה מוחלטת בכל איבר בגוף, הרוכב תמיד יגביל את תנועת הסוס שלו.

מדריך טוב ייבחר סוסי בית ספר שיעזרו לרוכב בכל שלב בו הוא נמצא. סוס בית ספר טוב יעזור לרוכב להיות משוחרר ובשיווי משקל כדי ללמוד ללוות את תנועת הסוס. מדריכים רבים משתמשים בלונג' כדי לעזור לרוכבים להרגיש את תנועת הסוס.

זו הנה הבנה פשוטה למדי. אך ההבנה המנטלית והיישום הפיזי דורשים עבודה קשה וריכוז מחשבתי. דרושות שעות רכיבה רבות על סוסים שונים כדי להשיג ישיבה עצמאית באמת ולעיתים קרובות נראה שההתקדמות מתעכבת. אתה מבין את זה על סוס אחד אבל לא על סוס אחר. אתה מתקדם מאוד על סוס אחד אבל חוזר אחורה על סוס אחר. המפתח הוא להשתמש במשוב שכל סוס נותן כדי לאתר בצורה מדוייקת את האזורים החלשים שלך.

תגובות הסוס מרמזות אם אינך מלווה את תנועתו כמו שצריך. כשהרוכב נמצא לפני או אחרי תנועת הסוס, הסוס יוצא משיווי משקל. הסוס ינסה לתקן זאת כדי להרגיש שוב בנוח ובשיווי משקל. כשהרוכב מאחורי התנועה, הסוס יכול להרגיש זאת בתור דחיפה קדימה ולרוץ, או להאט ואף לעצור, כשהוא מנסה למקם מחדש את רוכבו מעל מרכז הכובד (שם הכי נוח לו לשאת את המשקל). רוב הרוכבים נוטים להיות מאחורי התנועה.

התלמיד הממוצע אצלנו שרוכב לפחות פעמיים ביום מבלה כשנה בפיתוח המיומנויות והשרירים הדרושים כדי לרכוב בשלושת המקצבים. ראשית בצורה משוחררת, שנית בשיווי משקל ושלישית תוך ליווי תנועת הסוס. במהלך שנה זו יהיו זמנים שהרוכב ישיג בקלות את שלוש המטרות הללו בהליכה, אך יתקשה מאוד להישאר יציב מעל מרכז הכובד של הסוס בטרוט. או שיצליח ללוות את תנועת הסוס בהליכה וטרוט, אך בקנטר יתקשה להשתחרר מספיק כדי ללוות את תנועת הסוס על שני הצדדים.

לעיתים קרובות כשעובדים על הישיבה נתקעים. צריך לזכור שכל אחד מתקדם בקצב שלו ואפילו אם לוקח יותר זמן בשלב מסויים, ייתכן שהשלבים הבאים יבואו בקלות רבה יותר. יש לצפות להיתקע מפעם לפעם ולא להתייאש ולהתעצבן. צריך להיות מודעים לכך שזה נורמלי. המודעות והשליטה הגופנית שמנסים לפתח מאוד מורכבות הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית.

במקרים רבים כדי להתקדם צריך לוותר על רמה מסויימת של שליטה בה השתמשת עד כה ולהתחיל מהתחלה. רוכב שנשאר על הסוס כשהוא נאחז מרגיש "בשיווי משקל" על הסוס. עם זאת, כדי להשיג ישיבה עצמאית באמת, הוא יצטרך לוותר על הביטחון של האחיזה כדי ללמוד לרכוב באופן משוחרר ובשיווי משקל אמיתי. עד אז לא יוכל ללוות את תנועת הסוס. הוא ירגיש תקוע. האירוניה היא שכאשר הרוכב יוותר על על האחיזה, הרכיבה תיסוג לאחור לתקופה מסויימת. עובדה זו מתסכלת רוכבים רבים ומקשה עליהם לוותר על הרגלי רכיבה רעים שפיתחו ולפחות נותנים להם תחושה מסויימת של שליטה. המציאות היא שאם לא מוותרים על השליטה הזו ומלמדים מחדש את הגוף, אי אפשר להתקדם לשלב הבא.

אם אין לך ישיבה עצמאית, עדיין תשפיע על הסוס אך בצורה שתיצור תוצאות גרועות ותסכול עבורך ועבור הסוס. לפני שאתה והסוס תוכלו לשחק ברמות הגבוהות במשחק שבחרתם, היכולות להשתחרר, למצוא את שיווי המשקל מעל מרכז הכובד של הסוס וללוות את התנועה בכל המקצבים הינן הכרחיות.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre  מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

עץ הרכיבה - שיווי משקל

בתקווה שנהנתם והחכמתם מהמאמר הראשון, הנה המאמר השני בסדרה, והפעם התרגום הוא שלי :-)

כשתלמיד עולה על הסוס בשיעור הראשון, הוא תמיד עסוק קודם כל בלהישאר שם. כולם מפחדים ליפול, במיוחד בשיעורים הראשונים. בין אם אתה התלמיד ובין אם אתה המורה, יש להיות מודע לפחד הזה ולכך שהוא מאוד נורמלי.

הפחד ליפול יוצר מתח מנטלי ופיזי. לכן ההרפייה נמצאת בבסיס של עץ הרכיבה, סדרת המיומנויות שהרוכב צריך ללמוד כדי לפתח ישיבה עצמאית. כדי להרגע יש להיות מודע לכל חלק בגוף – לכל שריר ולכל מפרק  ולאתר את המקומות בהם יש מתח. כשתוכל להרפות את כל המתח הלא רצוני, תוכל לעבור לשלב הבא של עץ הרכיבה. כשתוכל להשאר משוחרר מעל מרכז הכובד של הסוס, תהיה בשיווי משקל. כשאתה בשיווי משקל, תוכל להישאר על הסוס.

באופן עקרוני, מרכז הכובד של הסוס הנו בדיוק היכן שאתה יושב. אם אתה נאחז באמצעות השוקיים או  הירכיים, או נשען על המושכות כדי להישאר על הסוס, אינך בשיווי משקל. שיווי משקל טוב דורש שיחרור ומציאת המרכז. שיווי המשקל הנו אנכי ולצדדים.

שיווי המשקל האנכי מתייחס לתנוחת פלג הגוף העליון. כשהינך בשיווי משקל אנכי, אינך נוטה קדימה מידי ואינך נשען אחורה מידי. המשמעות של שיווי משקל לצדדים הנה לחץ שווה על שתי עצמות הישיבה. אינך נשען או נופל שמאלה או ימינה.

כדי לשמור את היישור הממורכז מעל מרכז הכובד של הסוס, יש להשתמש בשרירים בצורה נכונה. המשמעות של שימוש נכון בשרירים הנה כיווץ קבוצות השרירים הנכונות כדי לשמור את הגוף יציב מעל מרכז הכובד של הסוס. זהו מתח שריר ספורטיבי לעומת מתח שריר עצבני שמפר את השיחרור. קבוצות השרירים העיקריות ששומרות על היישור או על שיווי המשקל הן שרירי הבטן העליונים והתחתונים.

יש לזכור ששיווי משקל הנו חשוב גם עבור הסוס (תלוי באיזה שלב של האימון הסוס נמצא). ייתכן שהסוס לומד איך לשאת את עצמו ואת משקל הרוכב תוך שמירה על שיווי המשקל. כשאתה שקט ויציב מעל מרכז הכובד של הסוס, אתה עוזר לו להישאר בשיווי משקל. אם אתה מאבד את שיווי המשקל, אתה מוציא גם את הסוס משיווי משקל.

להיות מודע ליישור הגוף, יעזור לפתח שיווי משקל טוב יותר. מדריכי רכיבה מטיפים לתלמידים מתחילים לגבי יישור המרפק, האגן והקרסול כך שעובר ביניהם קו ישר. אם כפות הרגליים שלך ממוקמות לפני הגוף, פלג הגוף העליון יהיה מאחורי התנועה של הסוס. אם הרגליים מונחות אחורה מידי, פלג הגוף העליון יהיה לפני התנועה של הסוס. כשהסוס מרגיש זאת הוא רוצה לתקן זאת.

אם הינך רוכב מאחורי התנועה, הסוסים יעשו אחד משני דברים: הם ירוצו קדימה או יאטו, אולי אפילו יעצרו, כשהם מנסים להחזיר אותך מעל מרכז הכובד שלהם שם נוח להם לשאת את משקלך.

כשגופך נשאר משוחרר ויציב מעל מרכז הכובד של הסוס, היישור שלו יישתנה בהתאם לכיוון, למהירות ולמקצב של הסוס. זה נכון במיוחד כשמגיעים לרמות הגבוהות של כל ענף רכיבה. למשל כאשר הסוס ממריא לפני קפיצה, פלג הגוף העליון של רוכב הקפיצות מתקפל קדימה כדי להישאר מעל מרכז הכובד של הסוס. באותו אופן, רוכב קאטינג ישים משקל רב יותר על עצם ישיבה אחת כשהסוס משנה כיוון או רוכב ריינינג ישים משקל רב על שתי עצמות הישיבה כשהסוס מבצע עצירת החלקה (slide stop). הם מיישרים מחדש את הגוף שלהם כדי להישאר מעל מרכז הכובד של הסוס ולהישאר בשיווי משקל כשהסוס משנה את שיווי המשקל שלו כדי לבצע תרגילים ברמה גבוהה.

הבנת עץ הרכיבה עוזרת לבנות בסיס איתן, ישיבה עצמאית שתיקח אותך לרמות הגבוהות של ענף הרכיבה שבחרת. כשהינך משוחרר ובשיווי משקל, תוכל להתחיל לעבוד על ליווי תנועת הסוס בהליכה, טרוט וקנטר. התקשורת שלך עם הסוס עולה לרמה חדשה. אז תוכל להשתמש בעזרים כדי לבקש מהסוס תנועות מסויימות. ככל שהתקשורת שלך עם הסוס תשתפר, תתחיל לשים לב לקצב ולתיזמון, ותוכל לתאם את העזרים לדיוק רב יותר. לבסוף, במקום לבקש רק דברים שהסוס כבר יודע, תוכל להתחיל להשפיע על הסוס, וללמד אותו תנועות חדשות ומשחקים חדשים. בתחילת זה אולי ייראה כמו מטרה בלתי אפשרית. פשוט תמשיך לרכב. 



המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre  מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

תוך כדי תנועה - חלק ראשון

בתחילת החודש קיבלנו צ'ופר מיוחד למדריכות בחוות טוקסנה – קליניקת רכיבה פרטית עם הפיזיותרפיסטית ומדריכת הרכיבה סוזן פון-דיצה פולק עליה כבר סיפרתי רבות בפוסטים קודמים. מטרת הקליניקה הייתה לתת לנו רעיונות כייפים ומקוריים לשיעורי הרכיבה ובאותה הזדמנות גם לעבוד ולשפר את הרכיבה שלנו. 

סוזן והרוכבות בחלק המעשי של הסדנא

הקליניקה נחלקה לחלק מעשי (שיעור רכיבה) וחלק תאורטי שכלל ברנץ' טעים ומזין, ובקיצור הרבה פינוקים. מכיוון שאיחרתי לשיעור הרכיבה (מסיבות מוצדקות כמובן), ניצלתי את המצב כדי לתעד את הארוע והתוצאות לפניכם.

כדי להתחבר לקצב של הסוס בתחילת הרכיבה ולהרגיש את התנועה - נושמים, נרגעים ומנסים להרגיש מתי הסוס מניח כל רגל על הקרקע. אפשר לספור בקול רם את קצב הנחת הרגליים של הסוס וכך להתחבר לתנועתו.

 

ישיבה בחלקים שונים של האוכף

שחרור מפרק הירך - מדובר במפרק בעל יכולת תזוזה לכל כיוון, אך אם נועלים אותו נחסמת תנועת הסוס וצריך להשתמש בכח רב כדי לגרום לסוס לזוז. כדי לשחרר את המפרק אפשר להזיז את הירך לכל הצדדים (קדימה, אחורה והרחק מהאוכף) תוך כדי הליכת הסוס. עם רוכבים מתחילים עדיף לעשות את התרגיל רק אחרי חימום בטרוט קימה כשהשרירים בגופם חמים יותר (כדי שלא ייתפסו). את התרגיל מבצעים בתוך הקצב של הסוס וגם השימוש בעזרים (ידיים, רגליים, שוט) נעשה בתוך קצב התנועה.

 

הטייה של הגב קדימה תוך כדי טרוט ישיבה ללא ארכובות

ניתן לראות בבירור האם הרוכב בשיווי משקל באמצעות תרגילים בטרוט - מומלץ להתחיל את השיעור עם התרגילים הללו שמרגיעים את הרוכב ואת הסוס ומחברים ביניהם. מתחילים מישיבה קלה (תרגיל בו הרוכב צריך לעמוד בארכובות ולמצוא את שיווי המשקל). עוברים לתרגילים כגון שב-שב-קום, קום-קום-שב וכדומה. בדרך כלל כדי לבצע קום-קום-שב יש להעביר את המשקל קדימה. נקודת שיווי המשקל משתנה מסוס לסוס ומרוכב לרוכב. אם הרוכב מאוד מתקשה בתרגיל מסוים, אפשר לשנות קצת את המשימה. לדוגמה עם רוכב שמתקשה לעשות שב-שב-קום, אפשר לנסות קודם את התרגיל שב-שב-שב-קום. כדאי תמיד לעבוד מהקל אל הקשה ולהתאים את התרגיל ליכולות של הרוכב.

תרגילי שליטה באגן – מזיזים את האגן בתוך האוכף קדימה, אחורה ולצדדים. בטרוט קימה "משחקים" עם התנועה, עושים "קום" גדול, בינוני וקטן ויושבים בכל רחבי האוכף (מקדימה, מאחורה, בצדדים ובמרכז). אפשר גם "לשחק" עם עצמות הישיבה, לשים יותר משקל על אחת מהן או לדחוף אחת קדימה ואחת אחורה. בטרוט ישיבה אפשר לנוע ברכות בכל רחבי האוכף, תרגיל שמשחרר את האגן ומחבר את הרוכב לקצב הסוס.

הטייה של הגב אחורה תוך כדי טרוט ללא ארכובות

רכיבה ללא ארכובות – אפשר לעשות הכל, טרוט ישיבה, טרוט קימה ואפילו ישיבה קלה. כשעומדים באוכף ללא ארכובות המשקל הולך לצדדים ומקיף את הסוס. הסוס מרגיש טוב יותר את הרוכב, שנמצא בשיווי משקל ויושב בקלות על גב הסוס. תרגיל נוסף שעוזר לשחרר את הרגליים הוא להישען קצת קדימה וקצת אחורה תוך כדי טרוט ישיבה. 

בשבוע הבא נמשיך עם תרגילים בקנטר, תרגילי יציבה ועוד מידע חשוב ומעניין - אל תחמיצו!

נפגשים עם סוזן - מפגש ראשון

כמו שהבטחתי בשבוע שעבר, הנה לכם עיקרי הדברים מההרצאה של סוזן. אל תשכחו שמחר, יום א', בשעה 20:00 תתקיים באינטרה ההרצאה השנייה – אל תחמיצו! 

סוזן מדגימה בסדנא הקודמת שלה באינטרה

בתחילת המפגש הציגה סוזן את השאלה האם ניתן לשפר את הרכיבה בלי לרכוב? המדריך הטוב ביותר שנותן את הפידבק הכי מדוייק הוא הסוס. כשרוכבים בצורה נכונה הסוס מגיב בהתאם וכשעושים טעויות הסוס מיד מיידע אותנו. כשאני רוכבת על בלונדי, סוס מתוק אך רגיש ביותר, אם אני נוגעת בו בטעות עם הדורבנות שלא לצורך הוא ממש מתעצבן (מרים את הראש, מוריד אוזניים ולפעמים בועט עם רגליו האחוריות). מכיוון שתנועת הסוס כה מיוחדת נעשים ניסיונות רבים לחקות אותה באמצעות מכשירים מתוחכמים. עם זאת, עדיין לא קיימת וכנראה לעולם לא תהיה מכונה שיכולה לדמות את התחושה מלאת החיות שחשים על גב הסוס. יש לתת דגש מיוחד לאופי הסוס - רוכב טוב צריך להכיר את סוסו בכל מיני מצבים כדי לדעת איך להגיב בצורה הטובה ביותר. מחקר שוודי גילה שמרבית תאונות הרכיבה הקשות נגרמות כשהסוס פשוט לא מבין את הרוכב, ולא עקב חוסר משמעת.

סוזן דיברה על המיומנויות הפיזיות הנדרשות לרכיבה: שיווי משקל, חוש קצב, קואורדינציה, תזמון ויציבות דינמית של עמוד השידרה. היא הסבירה שעמוד השידרה שלנו יציב עקב הגמישות שלו ואילו עמוד שידרה ללא יכולת תנועה אינו יציב כלל. התנועה היא הבסיס ליציבות – לדוגמה רוכב אופניים שעומד במקום נדרש לתנועות רבות כדי להתאזן בלי לגעת עם רגליו באדמה.

כשמלמדים רכיבה חשוב להסביר את התאוריה - כשמבינים את ההגיון המוטיבציה עולה ומתאמצים יותר. לדוגמה, כשמלמדים רוכבים לשבת ישר יש להסביר שכך הם יותר יציבים ושניתן כך לשמור על בריאות הגב שלהם ושל הסוס. איש סוסים טוב משלב ידע עם ניסיון מעשי וכך ניתן למנוע טעויות רבות.

סוזן דיברה על שלבי האימון של הסוס והרוכב: בראש ובראשונה חשוב למצוא את הקצב - לא לרוץ, אך גם לא להתעצל. אחרי הקצב באה הרכות – הרוכב צריך להרגיש שהסוס משוחרר ורוצה לזוז קדימה (מעידים על כך זנב ואוזניים משוחררים ומתנועעים). לאחר מכן מגיע הקשר שהנו החיבור הרך בין ידו של הרוכב לפה של הסוס. האימפולסיה – הסוס דוחף עם הרגליים האחוריות בכל צעד והאנרגייה עוברת לכל אורך הגוף דרך גבו הגמיש. יישור – הרגליים הקדמיות והאחוריות של הסוס פועלות על אותו מסלול בשני הצדדים. איסוף – הסוס מעביר את רוב משקל גופו לרגליים האחוריות. סוזן הסבירה שהרכיבה היא מצב לימודי מורכב לרוכב ולסוס. הקשר הרגשי עם הסוס חשוב ביותר וסוס יעשה המון בשביל רוכב שהוא אוהב. היא סיפרה על רוכב קפיצות אולימפי שנפצע בחימום ורכב מסלול שלם כאשר הוא מחזיק את המושכות ביד אחת. הוא ניצח בתחרות כי הסוס אהב אותו והתאמץ בשבילו.

הכלים שלנו לתנועה הם העצבים, המפרקים והשרירים. שרירי הידיים והרגליים בנויים לתנועה ואילו שרירי הגוף מייצבים אותנו. כל השרירים קשורים ביניהם ולכן ניתן להשפיע על שרירים מייצבים בעזרת שרירי הגפיים. דוגמה מצויינת לכך היא פתיחת הידיים לצדדים, תנועה שמאפשרת לפתוח על הכתפיים וליישר את הגב. מערכת העצבים הנה אוטומטית ומגיבה לתחושות ותמונות. לכן, ניתן ללמוד המון מצפייה ברוכבים אחרים וחיקוי שלהם.

כשמלמדים תנועה מתחילים מבפנים ועוברים החוצה. לדוגמה, רוכב שידיו מתרוממות למעלה בטרוט למעשה רוכב "מאחורי התנועה". יש לתקן את מנח הגוף (הפנים) ואז הידיים יסתדרו מאליהן (החוץ). אפשר לבקש מהרוכב להישען קצת קדימה למשל. לימוד תנועה מתחיל בגדול והופך לקטן ומדוייק. כשצופים ברוכב מתקדם נראה שהוא כמעט ולא זז. כשמלמדים רכיבה אפשר לבקש מהרוכבים לנסות ולהרגיש עד כמה הם יכולים לעדן ולהקטין את התנועות שלהם ועדיין לקבל תגובה מהסוס.

את שיווי המשקל מוצאים אחרי שחשים את הקצב. הרגש חזק מההיגיון ולכן רוכב שנוטה לאחד הצדדים באוכף, עלול לחוש שהוא בעצם באמצע. במקרה זה יש לשנות את תחושת המרכז. אפשר לבקש מהרוכב ליטות שמאלה באוכף, לחזור למרכז ואז ליטות ימינה. מבצעים את התרגיל מספר פעמים עד שהרוכב מתחיל לחוש את המרכז האמיתי. רוכב שאינו בשיווי משקל ישתמש בהרבה כח. כשמוצאים את שיווי המשקל אפשר להיות רכים, אך לשמור על מתח חיובי בשרירים. יש לזכור כי הדבר המפחיד ביותר עבור הסוס הוא איבוד שיווי המשקל שעלול לגרום לנפילה ולכן יש להקדיש תשומת לב רבה לנושא.

סוזן הסבירה כיצד ללמד את תנועת האגן בקנטר – מבקשים מהרוכב לדלג על הריצפה ולחוש את התנועה. האגן עושה את אותה התנועה גם בקנטר. בדרך כלל רוכב שלא מצליח לעקוב אחר תנועת הסוס בקנטר, אינו מצליח לשחרר את שרירי הגב התחתון. אפשר לשים את היד על הגב התחתון כשהסוס דוהר והתחושה עוזרת להשתחרר. אפשר גם ללכת או לרוץ אחורה על הריצפה כדי לשחרר את שרירי הגב התחתון. 

 

כולי תקווה שהטעימה הקטנה הזו עשתה לכם טעם של עוד ועודדה אתכם להגיע בהמוניכם להרצאות הבאות שיהיו יותר ממוקדות ופרקטיות. ונסיים עם עידכון קטן מהשטח - התחרות שתוכננה להיום בחוות טוקסנה נדחתה לעוד שבועיים (22 לינואר), מפאת מזג האויר. גשם אומנם לא היה אבל אני שמחה שניתנו לי ולביוטי עוד שבועיים להתאמן על המבחן 

נפגשים עם סוזן

בשבוע שעבר נערכה בחוות אינטרה סדנה של הגברת סוזן פון-דיצה פולק. מדובר במפגש ראשון מתוך ארבעה מתוכננים, והמפגשים הבאים יתקיימו החודש (ינואר 2011) בימי ראשון בתאריכים 9/1, 16/1 ו-23/1. המפגשים פתוחים לקהל הרחב ואינם יקרים – 60 ש"ח למפגש. אחרי הסדנה נוכחתי שאני שמה לב לדברים חדשים בשיעורי הרכיבה שאני מעבירה ויכולה לעזור לתלמידים שלי בצורה טובה יותר. מומלץ בחום לכל הרוכבים ומדריכי הרכיבה להתאמץ ולהגיע אפילו למפגש אחד כדי להבין במה מדובר. 

 סוסת הפלינגר על חוף הים ליד אינטרה

כמו שכתבתי בפוסט קודם, סוזן הנה פיזיותרפיסטית בנוסף להיותה רוכבת ומדריכת רכיבה. המיוחד בסדנאות שלה הוא השילוב בין הפרקטיבה של הרכיבה לבין התאוריה של הפיזיולוגיה. סוזן סיפרה שהיא הכינה את ההרצאות לסדנאות שהיא מעבירה ביפן, ואז חשבה בעצם למה לא לעשות אותן גם בארץ? היא סיפרה שבמולדתה, גרמניה, ניצלו את ערבי החורף הקרים להרצאות בנושאים שונים והחליטה לנסות ליישם את הרעיון גם כאן.

המפגש הראשון הוקדש לשיפור הרכיבה ללא רכיבה, ובפוסט הבא אפרט על מה מדובר. המפגשים הבאים יוקדשו לנושא של שיווי משקל תוך כדי תנועה וכל אחד מהם יתייחס לחלק מסויים של הגוף - האגן, פלג הגוף העליון והרגליים. 

 

זיכרונות מימיי העליזים באינטרה

המפגש נערך באווירה כייפית ולימודית והגיעו אליו עשרות אנשי סוסים, מדריכים ורוכבים מכל סגנונות הרכיבה. בסוף המפגש ענתה סוזן לשאלות המשתתפים והלכנו הביתה הרבה אחרי שנגמר הזמן שהוקצב למפגש כי היה כל כך מעניין ונחמד. סוזן הציגה בפנינו מידע רב באנגלית הרהוטה שלה ובפוסט הבא אנסה להביא את עיקרי הדברים בשביל מי שלא הצליח להגיע.

רכיבה טיפולית - המשך

בהמשך לפוסט הקודם, בפוסט זה אסביר קצת יותר מהי רכיבה טיפולית, איזו הכשרה עוברים המדריכים, כיצד הרכיבה בונה ביטחון עצמי ואצרף מספר המלצות לרוכבים פוטנציאליים.

עוד על רכיבה טיפולית

'רכיבה טיפולית' היא שם כולל למספר ענפים מקצועיים העושים שימוש בסוס וברכיבה עליו ככלי טיפולי. הרכיבה הטיפולית משמשת בעבודה עם מטופלים בעלי בעיות פיזיות, רגשיות או התנהגותיות. מקובל להבחין בין שלושה ענפים בתחום הרכיבה הטיפולית: רכיבה טיפולית, היפותרפיה וטיפול ברכיבה. לשם הכרת ההבדלים ביניהם נביא את ההגדרות שמספק ארגון הגג של הרכיבה הטיפולית בצפון אמריקה (NARHA) לכל אחד מהענפים:
רכיבה טיפולית מוגדרת כתהליך של לימוד מיומנויות רכיבה וסייסות בהתייחס לצרכים המיוחדים של המטופלים. היפותרפיה מוגדרת כתהליך פיזי טיפולי בסיוע סוסים במהלכו נעשה שימוש בתנועת הסוס כאמצעי לשיפור היציבה, שיווי המשקל, טווח התנועה ויכולת הניידות של המטופל. טיפול ברכיבה מוגדר כתהליך פסיכותרפיה בסיוע סוסים כאשר הטיפול עוסק בתכנים של בטחון עצמי, דימוי עצמי ומיומנויות חברתיות. לעבודה זו נלוות לעיתים מטרות טיפוליות הקשורות בכישורי הלמידה של המטופל ובבעיות התנהגותיות שלו.

רכיבה טיפולית מבוססת על הקשר בין האדם והסוס ועל הפעילות הגופנית הקשורה ברכיבה. ההמצאות בקרבת הסוסים, לימוד מיומנויות רכיבה, שליטה בסוס והטיפול בו מעודדים התפתחות אישית וחברתית. התנועה של הסוס במרחב (מעלה-מטה, קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה), כמו גם אופן ישיבת הרוכב ומקצב התנועה, מסייעים להבאת גוף האדם למצב הפיזי האופטימלי. הרכיבה מניעה את אגן הרוכב באותה צורה שנע אגן תקין בעת ההליכה. אני מכירה מקרה של מטופל נכה בכסא גלגלים, שאחרי כל שיעור רכיבה מסוגל ללכת במשך יום שלם (!) – בזכות התרגול של אגן הירכיים בזמן הרכיבה, הגוף "זוכר" את פעולת ההליכה ומסוגל לשחזר אותה.

רעיון נוסף עליו מושתת הטיפול הוא ההתייחסות לגוף ולנפש כיחידה אחת שמרכיביה משפיעים זה על זה. השימוש בתהליכים לא מילוליים עוזר לפתיחות הרגשית, לביטוי ועיבוד רגשות, למודעות עצמית מנטלית ופיזית, בטחון ודימוי עצמי, מיומנויות חברתיות, תחושת עצמאות וחוויות של הצלחה. ההשתתפות בעשייה המשולבת עם יציאה אל הטבע תורמת רבות ליצירת אווירה מרגיעה המאפשרת למשתתפים להיפתח ומעודדת תהליכי שינוי.

הסוס הינו חיה רגישה ביותר והאתגר המשמעותי ברכיבה הוא "לשכנע" את הסוס שאתה בטוח בעצמך ויודע מה אתה רוצה. הסוסים מרגישים מייד אם הרוכב מתלבט ואיננו בטוח בבקשות שלו. בעבר זכיתי לדוגמה ממקור ראשון בעיצומו של שיעור קפיצות (הפעם אני הייתי "המטופלת"). אליוט (הסוס) ואני קפצנו מסלול מכשולים והגענו לאוקסר (מכשול רחב) של כ-70 ס"מ גובה. לפני המכשול הרגשתי איך אליוט "שואל" אותי באמצעות שפת הגוף שלו: "את בטוחה שאת רוצה לקפוץ את זה?!" אם הייתי מהססת ולו לשנייה אליוט לא היה קופץ.

חגית ואליוט בגישה למכשול - "את בטוחה שאת רוצה לקפוץ את זה?!"

הרכיבה מאפשרת לאנשים להרגיש שהם בשליטה על חייהם, כי אם אני מצליח להתמודד עם חיה ששוקלת 500 קילוגרם (!!) ברור שאוכל להתמודד עם הקשיים האחרים בחיי. הרכיבה מחזקת ועוזרת בשיפור האספקטים הגופניים שצויינו לעיל, נותנת תחושת מסוגלות ועוזרת לייצר חוויות של הצלחה והתמודדות עם קשיים.



המדריכים

ההכשרה שעוברים מדריכי רכיבה כוללת: שיפור הרכיבה, בניית מערכי שיעור, אימון סוסים, התנהגות הסוס ותקשורת עם סוסים, מתודיקה ודידקטיקה, בטיחות, ממשק, ציוד רכיבה והדרכה, ניהול אורווה, ווטרינריה, עזרה ראשונה ועוד.

מדריכי רכיבה טיפולית עוברים הכשרה נוספת הכוללת: נהלי קבלה לרכיבה טיפולית וניתוח אבחונים, תכנון שיעורים, בניית מטרות ומעקב, בחירת סוסים לרכיבה טיפולית, רקע וטכניקות עבודה עם ADHD ועוד מגוון סוגים של נכויות ומחלות, אנטומיה של גוף האדם, רקע והתמודדות עם קשיים נפשיים, שימוש באביזרים מיוחדים ועוד.

מדריכי רכיבה רבים עוברים קורסי רכיבה טיפולית כדי להתמודד עם מקרים של רוכבים שאינם מאובחנים. מדריכי הרכיבה הרגילים מתמודדים עם קשיי הרוכבים שלהם באמצעים דומים לאלו של מדריכי הרכיבה הטיפולית (עזרים כגון קונוסים ותמונות לסימון מסלול הרכיבה, משחקים ופרסים כדי ליצור מוטיבציה וכן הלאה). למעשה, כל מדריך רכיבה עם קצת רגש וטיפה יצירתיות יכול לתפקד כמדריך רכיבה טיפולית. יחד עם זאת, לעיתים מגיעים לרכיבה מקרים קשים של נכויות פיזיות ונפשיות שאותם חייבים להפנות למדריכים שעברו הכשרה מתאימה כדי למנוע סיכון לרוכבים וחס וחלילה להרע את מצבם.

מדריך רכיבה טיפולית בפעולה - הלונג' מאפשר למדריך לשלוט בסוס מרחוק ולייצר חוויות של הצלחה אצל הרוכב

המלצות לרוכבים מתחילים ברכיבה טיפולית

אני לא ממליצה לילדים שטרם סיימו כיתה א' להתחיל לרכב: ילדים צעירים מאוד אינם שולטים ואינם מודעים לגופם ולסביבתם בצורה מספקת ולכן אינם יכולים עדיין ללמוד לרכב ללא עזרה. ההתקדמות המשמעותית של רוכבים ברכיבה טיפולית מגיעה כשהרוכב מסוגל לשלוט לבד בסוס - ללא עזרה של המדריך. ילד צעיר מאוד לא יכול להפיק את המירב מהרכיבה ומומלץ להעזר באפשרויות הטיפול האחרות (כגון ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ייעוץ פסיכולוגי, טיפול באומנות ובמוזיקה וכדומה). בנוסף יש לקחת בחשבון שלא כולם נהנים מרכיבה - מדובר בספורט שלא כל אחד מתחבר אליו ונהנה ממנו כמו בכל פעילות פנאי אחרת. אני תולה את הצלחת הטיפול בחיבור שחש הרוכב לסוסים ולספורט. רוכבים שאינם נהנים מחוויית הרכיבה ומהקשר עם הסוסים לא יפיקו תועלת מהרכיבה הטיפולית כי אין להם מוטיבציה להתקדם ולהצליח.

ועוד משהו קטן...

קיימים מקרים לא מעטים שההורים חווים קשיים כלשהם עם ילדיהם ובמקום לפנות לייעוץ או טיפול אצל גורם רפואי או פארא-רפואי מקצועי, שומעים שרכיבה על סוסים יכולה לעזור ונרשמים ל"רכיבה טיפולית". זה המקום לציין שמרבית מדריכי הרכיבה הטיפולית אינם פסיכולוגים, פיזיותרפסטים או מרפאים בעיסוק. הם עברו הכשרה מסוימת אך עדיין צריכים גורם מקצועי להתייעץ איתו כדי שיוכלו באמת לעזור ולקדם את המטופלים שלהם. לכן, בחווה שלנו התקבלה לאחרונה החלטה שלא ניתן להרשם לרכיבה טיפולית ללא הפנייה מגורם מקצועי ובנוסף יש לאפשר למדריך הרכיבה להתייעץ עם הגורם המקצועי המטפל בתלמיד.

רכיבה טיפולית

בעבודתי אני נתקלת הרבה בשאלה מהי רכיבה טיפולית ולמי היא יכולה לעזור, ומהו ההבדל בין לימוד רכיבה רגילה לרכיבה טיפולית, ולכן החלטתי להקדיש את הפוסט הראשון לנושא זה. אני כותבת כאן בעיקר מנקודת המבט האישית שלי ומניסיוני האישי, ואשמח כמובן לשמוע את תגובותיכם לנושא.

בשיעורי הרכיבה הטיפולית הרוכב לומד למעשה לרכב על סוסים. שיעורי הרכיבה הטיפולית נראים למתבונן מבחוץ ממש כמו שיעורי רכיבה רגילים - ההבדלים הם בהכשרת המדריך ובאבחון הרוכב. מדריכי רכיבה טיפולית עוברים הכשרה נוספת (לאחר קורס מדריכי רכיבה) והרוכבים הופנו לרכיבה טיפולית לאחר אבחון של גורם רפואי (רופא) או פארא-רפואי (פסיכולוג, פסיכיאטר, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק וכדומה).

שיעור רכיבה טיפולית - נראה כמו שיעור רכיבה רגיל

עם זאת, כאשר מדובר ברכיבה של נכים קשים או בהיפותרפיה (פיזיותרפיה על גב הסוס) השיעורים נראים אחרת משיעורי הרכיבה הרגילים. העלייה על הסוס מתבצעת בדרך כלל מרמפה ולעיתים אף באמצעות מעלית חשמלית ("ליפט" - מתקן המאפשר להרים את הרוכב ו"להניח" אותו על גב הסוס). הירידה מהסוס גם היא מתבצעת עם תמיכה של המדריך והעוזרים. במהלך השיעור ישנו עוזר המוביל את הסוס ובמידת הצורך ישנם עוזרים נוספים שהולכים לצד הסוס. אם מדובר ברוכב צעיר מאוד או קל מאוד, המדריך יכול לרכב איתו. במקרים הללו אנו משתמשים בתנועת הסוס לשיפור היציבה, שיווי המשקל, טווח התנועה ויכולת הניידות של המטופל.

רכיבת נכים - עבודה על יציבה ושיווי משקל

ניתן לומר שרכיבה על סוסים היא ספורט טיפולי שעוזר ומקדם את כולם - גם אנשים שאינם מוגדרים טיפוליים. מי שהתנסה ברכיבה מבין שהיא מקצינה את הקשיים שלנו, בין אם מדובר בקשיים פיזיים או רגשיים. הרכיבה משפרת את הקואורדינציה והפרדת התנועה (שכן כל חלק בגוף צריך לפעול בנפרד ובאופן שונה כדי לשלוט בסוס), מחזקת שרירים ומשפרת מוטוריקה גסה ועדינה והתמצאות במרחב. והחשוב מכל – הרכיבה והקשר עם הסוסים מעניקים שלווה, סיפוק ושקט נפשי, ובונים את הביטחון והדימוי העצמי של הרוכב.

הרכיבה הטיפולית מיועדת למטופלים בעלי הפרעות קשב וריכוז, קשיים התנהגותיים או רגשיים, אוטיזם, שיתוק מוחין, פגיעות ראש, תסמונת דאון, עיוורון, חירשות, פיגור, מחלות נפש, חרדות, קשיים חברתיים, בעיות מוטוריות ועוד.

בפוסט הבא ארחיב מעט יותר על הרכיבה הטיפולית וכיצד היא בונה בטחון עצמי, ולעת עתה אסיים בשאלה שהרבה אנשים שואלים אותי: כמה טיפולים צריך ברכיבה טיפולית ומתי אפשר להפסיק?
רוכבים שהתחילו ברכיבה טיפולית לא צריכים להפסיק לרכב ברגע שהם וסביבתם חשים הקלה בקושי שלהם. אם הרוכב נהנה ורוצה להמשיך וניתן לעמוד בהוצאות אפשר להפוך את הרכיבה לתחביב לחיים ואפילו למקצוע. הכיף בספורט הרכיבה הוא שתמיד יש לאן להתקדם ולשאוף. תמיד יגיע מדריך או מאמן שיוכל ללמד משהו חדש ומעניין והרכיבה נותנת לרוכב משהו מיוחד משלו שהוא יכול להתגאות בו.

גם רוכב שאינו מוגדר טיפולי יכול להפיק המון מהרכיבה