יום שני, 26 באוקטובר 2009

יום טיפוסי בחוות הסוסים


כשמגיעים לחווה שלנו הכל נראה מקסים: המקום מטופח, נקי ומסודר, הסוסים רגועים, אתלטיים ומטופחים ושיעורי הרכיבה מתנהלים ברוח טובה ובבטיחות. כמובן שמאחורי התמונה הפסטורלית מסתתר צוות שלם של עובדים שפועל יחד ובפוסט הבא אתאר יום טיפוסי בחווה.


כשאנו מגיעים לאורווה מוקדם בבוקר הסוסים צוהלים אלינו – בדרך כלל לא מדובר בקריאות שמחה, הם פשוט רעבים ומזכירים לנו שצריך להאכיל אותם. הנושא של תזונת סוסים מורכב ומעניין ואקדיש לו בהמשך פוסט מפורט. אנחנו מאכילים את הסוסים בחציר ובתערובת. בישראל החציר הנפוץ הוא שיבולת שועל ולעיתים תלתן או אספסת. תלתן ואספסת הינם בעלי אחוז חלבון גבוה יותר ולכן מאכילים מהם כמויות קטנות יותר. את החציר מעמיסים על מריצה ועוברים איתה בין התאים. התערובת היא מזון מרוכז בצורת כופתיות קטנות או דגנים מעורבים. בארץ מדובר בשיבולת שועל, תירס ושעורה. את התערובת מחלקים באופן הבא: עוברים עם מריצה בין התאים ושמים לכל סוס את כמות התערובת שמתאימה לו. חשוב לוודא שהסוס סיים את המנה הקודמת לפני ששמים מנה חדשה. עדיף לעבור בסיום כל ארוחה ולבדוק שכולם "אכלו עד הסוף". אכילה איטית או חוסר תאבון עלולים להצביע על בעיות שיניים או על מחלה. בחווה שלנו מאכילים חציר בבוקר ובערב ותערובת בבוקר, בצהריים ובערב. סוס ממוצע מקבל כשלושה קילו תערובת וכשבעה קילו חציר ביום, והסוסים שמנמנים ומאושרים.


אחרי שכולם אכלו ושבעו מנקים את אזור האורוות משאריות החציר ומתפנים לניקוי התאים. הסוסים שלנו עומדים רוב שעות היום בתאים - מעין חדרים של כארבעה מטר רבוע. ריצפת התא עשויה בטון ועליה יש ריפוד. בישראל משתמשים בנסורת או קש לריפוד התא. אנחנו משתמשים בעיקר בנסורת, למעט סוסים שרגישים לאבק שבנסורת. חשוב להקפיד על כמות מספקת של ריפוד, מכיוון שסוס שעומד על בטון עלול לפתח בעיות ברגליים ובמפרקים. חשוב לנקות היטב את התאים לפחות פעם ביום, מכיוון שבשתן ובצואה קיימים חיידקים שמתרבים עם הזמן ועלולים לחדור לפרסות הסוסים ולגרום לריקבון ולמחלות נוספות. בכל תא שמנקים בודקים שהשוקת (כלי המים) עובדת ונקייה. אנחנו משתדלים לשחרר את הסוסים במגרש הרכיבה או במרעה למספר שעות ביום כדי לאוורר את התאים. ככל שהסוסים נמצאים זמן רב יותר מחוץ לתאים, כך קל יותר לנקות אותם, מכיוון שיש בהם פחות שתן וצואה.


שקי נסורת המשמשת לריפוד התאים



בזמן שאחד העובדים דואג להאכלת הסוסים וניקוי התאים, עובד נוסף עומל על תחזוקת מגרשי הרכיבה. כמעט מידי יום אנו משקים את המגרשים כדי למנוע מהחול להתעופף החוצה (כתוצאה מרוח חזקה או דריכות של הסוסים). לאחר ההשקייה עוברים עם טרקטור ומיישרים את המגרשים כדי לשמור על עומק אחיד (בורות עלולים להוביל לפציעת הסוסים).


מגרש רכיבה



טרקטור המשמש ליישור מגרשי הרכיבה



כפי שציינתי מקודם אנו משתדלים לשחרר את את הסוסים מידי יום לכמה שעות במגרש או במרעה. עדיף לשחרר אותם בקבוצות קטנות של סוסים חברים. המטרה היא לאוורר את האורוות ולאפשר לסוסים לחלץ עצמות ולנהל חיי חברה. סוסים הם חיות עדר וחשובה להם מאוד האינטראקציה החברתית.


את שעות הבוקר אנו מנצלים גם לאימון הסוסים. יש סוסים עם הרבה מרץ שלא מספיק לשחרר אותם במגרש או במרעה ויש לרכב עליהם או לעשות להם לונג' (שיטת אימון ללא רכיבה עליה אפרט בפוסט נפרד).


מידי יום אנו מבצעים טיפולים שוטפים לסוסים ולציוד הרכיבה. סוסים שסובלים מדלקות עיניים זוכים לניקוי עיניים מונע וסוסים מתגרדים זוכים לשטיפה וטיפול כפי שתיארתי בפוסט על גרדות. סוסים פצועים או צולעים זוכים לבדיקה וטיפול ובמידת הצורך טיפול על ידי ווטרינר. כל סוס זוכה אחת לשבוע לטיפול פרסות: מנקים אותן היטב, מורחים אקונומיקה על פנים הפרסה (לחיטוי) ושמן מיוחד על חוץ הפרסה (לשמירה על גמישות ובריאות הציפורן). הסוסים שלנו זוכים לפרזול או טילוף (טיפול בפרסות) על ידי איש מקצוע אחת לשישה שבועות ולטיפול ווטרינרי מונע (כגון חיסון, תילוע, בדיקת שיניים ועוד) מעת לעת. אחת לשבוע מנקים את האוכפים וראשיות הרכיבה עם מעט מים וסבון ולאחר מכן משמנים אותם כדי לשמור על גמישות העור. שמיכות רכיבה, חגורות בטן (מחברות את האוכף לגוף הסוס) וציוד נוסף שעשוי מבד נשלח לכביסה בעת הצורך.


טיפול בציוד רכיבה



חדר אוכפים - לכל סוס ציוד משלו



בשעות הצהריים מתחילים שיעורי הרכיבה. לפני השיעורים אנו מאכפים את הסוסים – מברישים אותם, מנקים להם פרסות ולאחר מכן שמים עליהם את האוכף וראשיית הרכיבה. השיעורים נגמרים בשעות הערב, אז מטפלים בכל הסוסים על ידי הברשה טובה או שטיפה (מקלחת).


איכוף הפוני שלנו לשיעורי הרכיבה


יום ראשון, 18 באוקטובר 2009

המלטות וסייחים


באביב השנה נולד בחווה שלנו סייח חדש. האם הגאה היא הפונית שלנו – סנואו. זו הפעם הראשונה שהיה עליי לטפל בסייח ובאם ולכן רציתי לשתף אתכם במה שלמדתי.


תמיד מפתיע אותי כמה הסוסות ממליטות בדיסקרטיות: מגיעים לחווה בבוקר ופתאום יש סייח. במהלך היום יש הרבה רעש והתרחשויות בחווה והסוסה לא חשה מספיק בטוחה כדי להמליט. לעומת זאת, בלילה שקט יותר, הסוסה מרגישה בטוחה ורגועה ויכולה להמליט. סוסות יכולות לעקב את ההמלטה במספר שעות ולהחליט מהו הזמן המתאים עבורן. כשחלב מתחיל לטפטף מהעטינים של הסוסה ההרה, ההמלטה מתקרבת ורצוי להישאר בקרבתה כדי לוודא שהכל עובר בשלום. קיימים גם מקרים של המלטות קשות, כשהסייח נתקע בתעלת הלידה או מת חס וחלילה, אבל בדרך כלל מדובר בסוסות לא בריאות מלכתחילה שעבדו קשה מידי (יותר מידי שיעורים ברמת קושי גבוהה מידי) בחודשים שלפני ההמלטה.


הריון של סוסה נמשך 11 חודשים (כמעט שנה) וכאשר הסייח יוצא לאוויר העולם הוא מפותח לחלוטין. תוך שעה הוא צריך להתרומם ולהתחיל ללכת. עובדה זו הייתה חשובה כאשר הסוסים היו בעלי חיים נטרפים בטבע, כדי שיוכלו צ'יק צ'ק אחרי ההמלטה להסתלק וכך להתגונן מפני טורפים (על ידי מנוסה). הקולוסטרום (החלב הראשון) עשיר בנוגדנים ויש לשים לב שהסייח יונק אותו תוך שעתיים מההמלטה. המקוניום (הצואה הראשונית) שחורה וקשה והיא צריכה להתחלף לצואה צהובה - כתומה תוך 12 שעות מההמלטה. במידה והסייח לא עומד בלוחות הזמנים יש לקרוא לוטרינר.


במהלך ההריון הבטן של הסוסה גדלה ויש להקפיד שאיננה עושה שיעורים מאומצים מידי, ושאיננה יורדת במשקל. בסוף ההריון הפונית שלנו הייתה שמנמנה להפליא ומלאת אנרגייה.


כשנולד הסייח יש לבדוק שהוא בריא ושלם ושהוא יונק בצורה מספקת. יש לטבול את הטבור שלו ביוד מספר פעמים ביום, עד שהוא מתייבש ומשחיר - כדי שלא יתפתח זיהום. לאחר ההמלטה יש להעלות בהדרגה את כמויות המזון של האם, מכיוון שהיא צריכה להניק במשך 3 חודשים לפחות. הוטרינר שלנו המליץ לתת לסנואו קוביות אספסת המכילות אחוז חלבון גבוה.



קוביות אספסת



כשהסייח בן שלושה חודשים מומלץ להתחיל להפריד אותו בהדרגה מהאם מכיוון שהוא כבר גדול ואם ימשיך לינוק זה ייצור עומס על האם. בנוסף לכך הוא כבר מספק את כל צרכי התזונה שלו בעצמו ולא חייב לינוק.


כאשר הסייח יציב על רגליו מומלץ לשחרר את האם והסייח לבד בגדרה או מרעה קטן ולהקפיד לשחרר אותם מידי יום לפחות לחצי שעה. סייחים מסוגלים לעבור גדרות די בקלות כך שעדיף לשחרר את הצמד לזמן מוגבל ולשים לב שהכל בסדר. אם קיים בחווה מרעה בטיחותי מומלץ לשחרר את הצמד לכמה שיותר זמן ואפילו שיעברו לגור במרעה. אם יש סייחים נוספים בחווה רצוי שישחקו יחד - המשחק והפעילות הגופנית מחזקים את הסייח ובונים את שריריו וגופו. יש לטפל בסוסה באופן רגיל (הברשה וניקוי פרסות יומיומי, שטיפה במקרה הצורך) בהקדם האפשרי לאחר ההמלטה, ולתת לסייח ללכת לידה כשלוקחים אותה ממקום למקום. כך הסייח והאם רגועים ולא נוצר מצב שהסוסה מתנגדת שנוגעים בה. צריך להרגיל את הסייח לאנשים ולליטופים, כדי שנוכל לאלף אותו ולטפל בו ולאחר מספר שנים גם לרכב עליו. את הרכיבה מתחילים בדרך כלל כשהסייח בן שלוש (שנים) והאילוף מתחיל כבר מהתקופה הראשונה כאשר נוגעים בו בכל חלקי גופו ומרגילים אותו להיות בלי האם למשכי זמן הולכים ועולים.



סנואו והסייח במרעה



שבועיים - שלושה לאחר ההמלטה אפשר להתחיל להחזיר את האם לכושר. מתחילים בלונג' (שיטת אימון מרחוק - המאמן מחזיק חבל ושוט ארוכים והסוס מסתובב סביבו במעגלים) וכאשר יש עלייה בכושר ובשרירים עוברים לרכיבות קצרות שעולות בהדרגה בקושי ובמשך הזמן. חשוב שהסייח ייתרגל להיות בלי האם לפרקי זמן של חצי שעה עד שעה - כאשר האם חוזרת לשיעורי רכיבה לא ניתן לשחרר את הסייח לידה, כי זה מסכן אותו ואת הרוכב (במידה ומדובר בתלמיד בי"ס ולא במדריך או מאמן).



סנואו והסייח רגועים והולכים למרעה



מדובר באמת בחוויה מרעננת וכייפית, אך יש לזכור שהסייח והאם עלולים להיות תוקפניים (בעיקר בתקופה הראשונה לאחת ההמלטה) ויש להיות זהירים וערניים.



האילוף מתחיל כבר בתקופה הראשונה על ידי ליטוף הסייח בכל חלקי גופו



יום שבת, 10 באוקטובר 2009

תרגילים לשיפור הישיבה על הסוס


היה לי היום שיעור רכיבה מהנה ביותר (גם מדריכי רכיבה לוקחים שיעורים כי תמיד יש מה ללמוד מאנשים אחרים בתחום). רכבתי על צ'יקו - סוס בית ספר קטן וחמוד, אך מעט פחדן. רכבתי עליו גם בשיעור הקודם, אבל היום עבדנו על הישיבה שלי עם תרגילים אותם אפרט בהמשך. לא ממש רציתי לרכב על צ'יקו כי ראיתי אותו נבהל עם רוכבים אחרים ושמעתי שהוא פחדן מאוד. כבר קרו לי מקרים ברכיבות אחרות שהסוס נבהל ונפלתי, אבל אין מה לחשוש מנפילות - הן חלק מהספורט ואפרט עליהן יותר באחד הפוסטים הבאים. שמתי קסדה על הראש ויצאתי לדרך. מה לעשות, הדרך היחידה להתגבר על הפחד היא להתמודד עם מה שמפחיד אותנו.


צ'יקו מדהים. הוא אומנם קצת עצלן, אבל בשימוש נכון בדורבנות ובשוט הוא יודע לזוז קדימה כמו שצריך. צ'יקו מלמד אותי לשים ידיים במקום (בלי למשוך אליי), מרפקים ב-90 מעלות ולתת את הידיים קצת קדימה. הוא בא אל המתג בלי שצריך "לשכנע" אותו: לוקחים קשר קבוע, ידיים יציבות ורגליים דוחפות לתוך הקשר, ממש כמו בספרים. אפשר לשחק קצת עם האצבעות ולקרוא לו כשצריך (למשל כשהוא מנסה להיבהל), אבל כשהוא בא אל המתג אפשר לשמור על קשר עדין מאוד והוא מחזיק את עצמו בצורה מדהימה, פשוט תענוג.


אחרי החימום בטרוט וקנטר, עברנו לעבודה ללא ארכובות. נקודות התורפה העיקריות שלי ברכיבה הן:

הידיים - אני רוכבת עם אצבעות פתוחות מה שגורם למושכות להתארך ללא שליטה ומקשה על התקשורת עם הסוס.



אצבעות פתוחות



אני לא נושאת את הידיים מספיק גבוה ולכן הן לא יציבות, מתוחות מידי ולא עצמאיות מהגוף.



ידיים ישרות



הגב - שנים של יציבה לקוייה נותנות את אותותיהן. כשהגב לא ישר קשה לעבוד בצורה נכונה עם שרירי הבטן, פחות יציבים ומפריעים לסוס.



גב לא ישר



הרגליים - האצבעות של כף הרגל שלי פונות החוצה ואין לי מספיק משקל בעקבים. זה יוצר רגליים לא יציבות ומפריע לישיבה, כי במקום לשבת על עצמות הישיבה אני נשענת קדימה וזה גם כואב.



אצבעות פונות החוצה



אז הצלבנו את הארכובות ויצאנו לדרך עם תרגילי ישיבה. התחלנו עם תרגילים לידיים: סיבובי כתפיים אחורה, פתיחה וסגירה של המרפקים וג'גלינג (ידיים למעלה - למטה תוך שמירה על קשר קבוע עם הפה של הסוס). התרגילים משחררים את המפרקים והשרירים, מפתחים את הקואורדינציה ואת הפרדת התנועה בין הידיים לשאר הגוף. כתוצאה מכך משיגים ידיים יציבות, עצמאיות ולא מתוחות.



החזקת מושכות נכונה



את תרגילי הישיבה התחלנו בהליכה, במעגל של 20 מטר קוטר. מרימים את אחת הברכיים למעלה עד לזוית של 90 מעלות ואז מותחים את הרגל למטה. חוזרים מספר פעמים ומבצעים גם ברגל השנייה. לאחר מכן מעלים את שתי הברכיים למעלה לזוית של 90 מעלות ואז מורידים אותן בהדרגה ומאריכים כמה שאפשר. עושים אופניים עם הברכיים בדגש על הארכת הרגל שיורדת למטה. את האופניים עושים עם הקצב של הסוס. לאחר מכן חוזרים על כל התרגילים גם בטרוט.


התרגילים הללו משחררים את המפרקים והשרירים ברגליים ובאגן, מאריכים את הרגליים ומאפשרים לשבת על עצמות הישיבה. צריך להתאמן הרבה כדי לשפר את הישיבה, אבל כבר אחרי אימון קצר ללא ארכובות מרגישים את ההבדל. היה ממש כיף והתחלתי להרגיש בנוח על הסוס - שאני יציבה מאוד וזזה איתו.



ישיבה נכונה



הפוסט נכתב ביום שבו התקיים שיעור הרכיבה.

יום שבת, 3 באוקטובר 2009

טיול קסום



הפוסט נכתב ביום הטיול...


היום נעניתי סופסוף להפצרותיה של חברתי לבוא לרכב אצלה בחווה. בעבר כבר הגעתי לשם ואף רכבתי על הסוס שלה, אבל זה היה בתוך מגרש הרכיבה. הפעם יצאנו לטייל וזו הייתה פשוט חוויה קסומה, באמצע ההמולה של עוד שבוע עבודה מטורף. אפשר אפילו להגדיר את הטיול הזה כסוג של מדיטציה, למרות שמעולם לא עשיתי מדיטציה...


החווה נמצאת במושב שדה ורבורג ולפני מספר חודשים היא הפכה מחווה פרטית קטנה לבי"ס לרכיבה, גם הוא קטן בינתיים. חברתי אספה אותי מהעבודה בחמש וחצי בערב ושמנו פעמינו לשדה ורבורג. הגענו לחווה בשש, איכפנו את הסוסים ויצאנו לדרך. שוב רכבתי על הסוס שלה וחברתי רכבה על סוסה אפורה ומאסיבית, בעלת שושלת יוחסין מכובדת. שני הסוסים גדולים ומטופחים עם ציוד חדש ומצוחצח ושתינו לבושות בבגדי הרכיבה המחמיאים שלנו, אני מודה שהרגשתי ממש מיוחדת וגאה.




יוצאים לטייל



טופפנו בשביל המתעקל מהחווה אל הכביש הראשי של המושב, חצינו את הכביש, עברנו במעבר צר לכיוון השדות ויצאנו לדרך. קשה לתאר את השקט ששורר בשדות המושב בשעות הללו של סוף היום. מזג האויר היה מושלם - עדיין אור, חמים ונעים וללא החום המעיק של שעות הבוקר והצהריים. טיילנו במשך שעה או שעה וחצי כשסביבנו רק שדות ושקט. חלפנו על פני קבוצת פועלים שנחו בצד הדרך, בירכנו אותם לשלום והם השיבו לנו בחיוכים קורנים. בשלב מסוים הלכנו בשביל שצמוד לשדה המושקה בממטרות ומידי פעם חטפנו "שפריץ" מהממטרות. שיחקנו עם הסוסים משחק: צריך לעצור ולחכות שהממטרה תסתובב ואז לעבור מהר כדי לא להרטב. באחד השבילים חברתי שאלה אם אני רוצה לרוץ קצת "עד הברושים". הסתכלתי קדימה - השביל נראה ידידותי ופתוח. ביקשתי מהסוס לעבור לקנטר (דהרה) והוא לקח את המשימה מאוד ברצינות והתחיל לדהור ממש מהר. הייתי די המומה אז אפשרתי לו לדהור עד שהתקרבנו לברושים ואז ביקשתי ממנו להאט ולחכות לחברינו לטיול.




המראה מגב הסוס בשעת הטיול



באחד הצמתים של שבילי השדה חברתי הפנתה את תשומת לבי ל"זולה" שעל גבעה ירוקה לצד מטע זיתים. מדובר בסוכת גפנים יפהפיה ופסטורלית השייכת לבעלים של הסוס השני. הוזמנתי לטיולים נוספים שצוות החווה עורך בימי שבת וחברתי הבטיחה שאז נעשה הפסקה לתה ועוגיות ב"זולה" שבראש הגבעה.


סיימנו את הטיול כשהערב החל לרדת וציינתי שכל הגוף שלי (בעיקר הרגליים ועצמות הישיבה) ממש כואב, למרות שעשינו כמעט רק הליכה בטיול. שבנו עייפים אך מרוצים, טיפלנו בסוסים ונפרדנו בהבטחה לעשות טיול ארוך ואתגרי יותר באחת השבתות הקרובות.


תודה לצוות החווה ולסוסים על אחר הצהריים קסום...


יום שני, 28 בספטמבר 2009

גרדות


בעיקר בסוף הקיץ קיימת תופעה נפוצה של סוסים שמתגרדים באזורי הרעמה והזנב – הסוס עומד בתא או קשור מחוצה לו ומשפשף בחוזקה את צווארו או את בסיס זנבו על קירות התא, כלי האוכל או העמודים.
התופעה מכונה גרדת ופוסט זה מסביר את הגורמים לתופעה וכיצד ניתן לטפל בסוסים ולהקל את סבלם.

הגרדת הנה מחלת עור הנובעת מתגובה אלרגית (רגישות יתר) לחלבון המצוי ברוק היבחוש ומתבטאת בתגובת גרד חזקה המובילה לפצעים בעור, שבירת ונשירת שערות, עיבוי העור באזורי הגרד ושינוי צבעו. מקומות הגירוד האופייניים הנם הרעמה ובסיס הזנב, אך תתכן גם הופעה של לקויות על הפנים, על הרגליים ובמקרים נדירים אף על הבטן. תתכן גם תגובה דומה לעקיצות של חרקים אחרים כגון זבובים או יתושים, אך תופעת רגישות היתר הנפוצה ביותר בסוסים הינה לעקיצות של יבחושים. רגישות יתר זו הינה בעלת חזרתיות עונתית ונחשבת למחלה הנגרמת מגורמים רבים, ביניהם גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים. חשוב לזכור שרגישות יתר לעקיצות חרקים הינה אחת הסיבות הנפוצות לגרד בסוסים והבעיה נוטה להחמיר עם השנים. אבחון המחלה מבוסס על הסימנים האופייניים בשילוב עם המופע העונתי. בדיקות מעבדה לרוב יסייעו בשלילת בעיות אחרות.

פצעים בעור ונשירת השיער באזור הרעמה

המפתח לטיפול בבעיה זו הינו במניעת הגעת החרק העוקץ לסוס. הטיפול בגרדת מתחלק למספר מישורים: שמירה על ניקיון החווה, שמירה על ניקיון הסוס, שימוש בחומרים לטיפול והרגעה, מניעת מגע בין היבחושים לגוף הסוס, מניעת ההתגרדות ובמקרים קיצוניים חיסון הסוסים.

ניקיון החווה: יש לנקות את התאים של הסוסים לפחות פעם ביום ולשמור על אזור החווה נקי ומסודר. היבחושים נמשכים ללכלוך ובעיקר לצואה ושתן ולכן ניתן להגביל את כמותם על ידי שמירה על הניקיון. ניתן להציב מלכודות חרקים בשטח החווה או לפזר חומרים שהורגים את היבחושים, אך יש להיזהר שלא מדובר בחומרים שעלולים לסכן סוסים או בעלי חיים אחרים שנמצאים בחווה.

שמירה על ניקיון הסוס: כאשר הסוס מלוכלך היבחושים נמשכים אליו ולכן חשוב לשטוף סוסים מתגרדים מידי יום ואף להשתמש בשמפו מספר פעמים בשבוע (בעיקר על האזורים המגורדים) כדי לשמור על היגיינה ולמנוע מצב שהפצעים מזדהמים. מומלץ להרטיב את הסוס היטב, לחפוף את אזורי הזנב, הרעמה והפצעים עם מעט שמפו (אין צורך לרכוש שמפו מיוחד) לקרצף את גופו היטב עם מברשת גומי ואז לשטוף היטב. חשוב שלא יישארו שאריות של סבון כי זה מייבש את העור ועלול לגרום לגרד נוסף.

שטיפה יסודית של הסוס לפני ואחרי החפיפה בשמפו


חומרים לטיפול והרגעה: במידה והפצעים פתוחים יש להשתמש במשחות טיפוליות, שהן גם שומניות ומרגיעות כגון MSM, משושת או משחת יוד. ברגע שהגרדת בשליטה והפצעים מתחילים להחלים ניתן למרוח ITCHFREE (עם כפפות) או קרם גוף.

מריחת ITCHFREE עוזרת להרגיע את האזור המגורד ולהרחיק יבחושים


מניעת המגע בין היבחושים לגוף הסוס: שיטת מניעה יעילה מאוד היא התקנה של מאווררים חזקים באורווה. יבחושים בניגוד לחרקים מעופפים אחרים נחשבים לחרק שקשה לו לעוף ברוח חזקה ולכן שיטה זו נחשבת כיעילה למניעת עקיצות. יבחושים פעילים בשעות בין הערביים, קרי שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב. לכן חשוב לרסס את הסוסים נגד יבחושים בבוקר ובערב. ניתן לכסות את הסוס המתגרד בקובן רשת (שמיכת רשת). הקובן מכסה את גוף הסוס ומונע את המגע עם היבחושים.

קובן רשת - מונע את המגע בין היבחושים לגוף הסוס


מניעת התגרדות: במקרים קיצוניים ניתן להתקין חוט מתכת מחשמל על קירות התא או המרעה כדי למנוע מהסוס להתגרד. זהו פיתרון שאיננו מומלץ כי הסוסים עלולים לפתח טראומה. אני מכירה מקרה בו הותקן חוט מתכת מחשמל באחד התאים של סוס מגורד מאוד - הסוס פחד לצאת מהתא ולהיכנס אליו ובשלב מסויים אף הפסיק לאכול כי פחד להתחשמל.

חיסון הסוס נגד אלרגייה: במקרים קשים, בהם כבר קיימים פצעים בעור יש צורך לטפל בהם באופן מקומי ולעיתים אף לתת לסוס טיפול בסטרואידים. חשוב לזכור שטיפול בסטרואידים לבדו אינו פותר את הבעיה ורק מאפשר פסק זמן להחלמת פצעי העור.

מניסיוני האישי הטיפול הטוב ביותר הוא שמירה על היגיינת הסוס וסביבתו. ההבדל בין סוס מגורד ואומלל לסוס מטופל ושמח הוא עצום, והדרך להשגתו איננה מסובכת.


סוס מטופל ומאושר


יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

התנדבות בחוות סוסים


התנדבות היא דרך מצויינת להכיר תחומים שמושכים אותנו. מטרת הפוסט היא לפתח קצת את נושא ההתנדבות בחוות סוסים ולעזור לאנשים שמתעניינים או מתלבטים בנושא.

אני התחלתי את קריירת הסוסים שלי (בתור ילדה ובתור אדם בוגר) כמתנדבת. נולדתי וגדלתי בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל ובגיל 14 חברה שלי "סחבה" אותי לאורווה בקיבוץ. היא כבר הייתה חלק מהצוות באורווה, למרות שהיא צעירה ממני. היא סיפרה לי הרבה סיפורים על המקום ו"הדליקה" אותי על הנושא. התחלתי להגיע איתה לאורווה ובסופו של דבר היא עזבה ואני הגעתי כל יום אחרי הלימודים ונשארתי עד הערב. הייתי עושה הכל: מנקה תאים, מאכילה, מטפלת בסוסים ורוכבת. נהניתי מכל רגע והאווירה היתה מדהימה. הייתי חוזרת הביתה עייפה אבל מלאת חוויות ומאושרת עד מאוד. העבודה באורווה נתנה לי משהו מיוחד משלי והרבה גאווה.

עם הזמן הדברים השתנו: משפחתי עזבה את הקיבוץ והקשר שלי עם עולם הסוסים התרופף. אחרי הצבא ניסיתי את מזלי בעבודות שונות ובלימודים גבוהים, אך בשום מקום לא הרגשתי שייכת - תמיד רציתי להיות במקום אחר. כל פעם שראיתי סוסים חשתי צביטה בלב ותחושת פיספוס. ואז בגיל 23 החלטתי להרים את הכפפה ולחזור לסוסים.

באותה תקופה גרתי בחדרה ומצאתי חווה בשם "אינטרה" בחבצלת השרון (לא רחוק מביתי). במשך שנים התקיימו ב"אינטרה" קורסים להכשרת מדריכי רכיבה טיפולית והחלטתי שרכיבה טיפולית תתאים לאופי הנוח והסבלני שלי. התחלתי להתנדב בחווה ולקחת שיעורי רכיבה כדי לבדוק אם התחום מעניין אותי והאם אני נהנית מהעבודה. במסגרת ההתנדבות עזרתי בשיעורי רכיבה טיפולית, איכפתי סוסים וטיפלתי בהם. נהניתי מאוד ואחרי מספר חודשים הציעו לי בחווה תפקיד של עוזרת למדריך רכיבה. התפקיד כלל בעיקר טיפול ואימון של הסוסים ועזרה למדריכי הרכיבה הטיפולית. עברתי לגור בחווה והייתי עובדת כל יום מצאת החמה ועד צאת הנשמה. זו הייתה עבודה קשה, אך מלמדת ומספקת מאוד. בנינו צוות מקסים של עובדים ועוזרים (חלקם ילדים) ומאוד נהנינו לעבוד יחד. אחרי חצי שנה ב"אינטרה" נרשמתי לקורס המדריכים ומשם הכל כבר היסטוריה. מאז כבר מילאתי תפקידים שונים במספר חוות והוצאתי תעודה נוספת של מדריך רכיבה ספורטיבית. אני מרגישה שתחושת השייכות והאהבה לתחום הולכות ומתחזקות ככל שחולף הזמן.

אם התחום מעניין ומושך אתכם, התנדבות היא דרך מצויינת להתחיל בלי התחייבות לקורסים יקרים וארוכים. לפני שמתחילים להתנדב חישבו: כמה זמן אתם מוכנים להשקיע? שעה בשבוע? שלוש שעות? אל תשכחו - גם הנסיעה לחווה לוקחת זמן, קחו גם את זה בחשבון. זיכרו שכשאתם מתנדבים ומתחייבים למספר שעות מסוים בשבוע, אתם חלק מהצוות וסומכים עליכם שתפגינו אחריות ותגיעו בזמן. דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו הוא התפקיד בחווה: מה אתם רוצים לעשות במסגרת ההתנדבות? מה אתם לא מוכנים לעשות? בחוות סוסים יש משימות רבות שמתנדבים יכולים לסייע בהן כמו עזרה בשיעורים (תחת הנחיית המדריכים), ניקוי תאים, הברשה ושטיפת הסוסים, הובלת סוסים לשיעורים, האכלת סוסים ועוד. אל חשש, ילמדו אתכם כל מה אתם צריכים לדעת.

מתנדבת מטפלת בסוס - מנקה פרסות


אחרי שחשבתם קצת על הנושא והבנתם כמה זמן אתם מוכנים להקדיש לו, הגיע הזמן לבחור חווה. כמעט בכל חווה ישמחו לקבל מתנדבים רציניים שמוכנים ואוהבים לעזור, תוכלו גם למצא מודעות חיפוש מתנדבים באתר ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה ובפורטלים ובפורומים השונים:


מתנדבת צעירה מובילה סוס מהאורווה למגרש הרכיבה


רצוי לבקר ביותר מחווה אחת לפני שמחליטים להתחייב. הנה עוד מספר שיקולים שיעזרו לכם בבחירת חווה:

1. קירבה - קיימות חוות רבות ברחבי הארץ. רצוי לקחת בחשבון את העובדה שתצטרכו להגיע לשם לפחות פעם בשבוע (אם מדובר בהורה המסיע את הילד או מתנדב המגיע בתחבורה ציבורית). עם זאת ייתכן ותאהבו חווה מסויימת הרחוקה ממקום מגוריכם: בחווה שלנו יש מתנדבים שמגיעים בנסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית, אך קשה להם לעזוב לטובת מקום קרוב יותר, כי הם נקשרו לסוסים ולצוות.

2. התרשמות כללית מהחווה - יש לשים לב שהחווה מסודרת ומטופחת ושהסוסים במצב פיזי ונפשי טוב. אני מודעת לכך שלמתנדב מתחיל אין יכולת לשפוט איך נראה סוס בריא וחווה מסודרת, אבל לא צריך עין מקצועית כדי להבחין במקום מוזנח ומלוכלך (ילדים: קחו את ההורים אתכם וסמכו על שיקול דעתם).



חווה מסודרת ומטופחת


3. תפקיד – ישנן חוות המתמחות ברכיבה טיפולית, וחוות שאינן עוסקות כלל בנושא. ישנן חוות שרק מטפלות בסוסים עבור בעליהם וכאלה שגם מעבירות שיעורי רכיבה (וגם פה ישנם סגנונות שונים, אפרט על כך בפוסט נוסף). ישנן חוות המתמחות בגידול או אימון סוסים ועוד ועוד. בכל חווה ישנו מגוון משימות שונה מעט שתוכלו להשתלב בו.




מתנדבות צעירות מטפלות בסוסה ושוטפות אותה



4. צוות החווה – רצוי לנהל שיחות עם הצוות, להבין מהו הניסיון והידע המקצועי שלהם, מיהם בעלי התפקידים בחווה, מי מרכז את נושא המתנדבים וכו'.



צוות החווה - אני מדגימה איך מטפלים בסוס ומפקחת על עבודת המתנדבות


5. מתנדבים אחרים - במידת האפשר רצוי לנהל שיחות עם מתנדבים אחרים כדי לקבל רקע נוסף. האם משקיעים בהם, מלמדים אותם ומתייחסים אליהם בכבוד? האם יש אוזן קשבת במקרה שצצות בעיות? האם שמים לב שהמתנדבים אינם מסכנים את עצמם? עבודה עם סוסים עלולה להיות מסוכנת אם נעשית ללא השגחה של גורם מנוסה.


בטיחות - יש לשים לב שבחווה מקפידים על כללי הבטיחות ומשגיחים על המתנדבים

6. תגמול – התנדבות, מעצם הגדרתה, אינה תמורת תגמול מסוים מלבד ההנאה והסיפוק שבעשייה של דבר שאוהבים ועזרה לאחרים. עם זאת, ישנן חוות שמתגמלות מתנדבים בצורה מסוימת (למשל – מעניקות שיעורי רכיבה). כדאי לברר את הנושא בהתחלה כדי לתאם ציפיות.

דרך טובה להתחיל התנדבות בחווה היא להרשם לשיעורי רכיבה ואז לגשש אחר האפשרויות, דרך המדריך או הצוות בחווה. בחווה שלנו יש ילדים ואנשים בוגרים שהחלו לקחת שיעורי רכיבה, למדו את הבסיס של טיפול והתנהלות בסביבת הסוסים, ואז החלו להתנדב. בנוסף יש ילדים שנרשמו לקייטנות הקיץ בחווה ובתום הקייטנה המשיכו להגיע לחווה בהתנדבות ולעזור בטיפול בסוסים.


בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל עשרות המתנדבים שלנו שעושים עבודה מדהימה עם המון אהבה ואיכפתיות והופכים את החווה והעבודה שלנו, המדריכים, לנעימה וכייפית הרבה יותר. אשמח כמובן לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בקשה.




המון תודה לכל המתנדבים המקסימים שלנו!

















יום שישי, 11 בספטמבר 2009

רכיבה טיפולית - המשך


בהמשך לפוסט הקודם, בפוסט זה אסביר קצת יותר מהי רכיבה טיפולית, איזו הכשרה עוברים המדריכים, כיצד הרכיבה בונה ביטחון עצמי ואצרף מספר המלצות לרוכבים פוטנציאליים.

עוד על רכיבה טיפולית

'רכיבה טיפולית' היא שם כולל למספר ענפים מקצועיים העושים שימוש בסוס וברכיבה עליו ככלי טיפולי. הרכיבה הטיפולית משמשת בעבודה עם מטופלים בעלי בעיות פיזיות, רגשיות או התנהגותיות. מקובל להבחין בין שלושה ענפים בתחום הרכיבה הטיפולית: רכיבה טיפולית, היפותרפיה וטיפול ברכיבה. לשם הכרת ההבדלים ביניהם נביא את ההגדרות שמספק ארגון הגג של הרכיבה הטיפולית בצפון אמריקה (NARHA) לכל אחד מהענפים:
רכיבה טיפולית מוגדרת כתהליך של לימוד מיומנויות רכיבה וסייסות בהתייחס לצרכים המיוחדים של המטופלים. היפותרפיה מוגדרת כתהליך פיזי טיפולי בסיוע סוסים במהלכו נעשה שימוש בתנועת הסוס כאמצעי לשיפור היציבה, שיווי המשקל, טווח התנועה ויכולת הניידות של המטופל. טיפול ברכיבה מוגדר כתהליך פסיכותרפיה בסיוע סוסים כאשר הטיפול עוסק בתכנים של בטחון עצמי, דימוי עצמי ומיומנויות חברתיות. לעבודה זו נלוות לעיתים מטרות טיפוליות הקשורות בכישורי הלמידה של המטופל ובבעיות התנהגותיות שלו.
רכיבה טיפולית מבוססת על הקשר בין האדם והסוס ועל הפעילות הגופנית הקשורה ברכיבה. ההמצאות בקרבת הסוסים, לימוד מיומנויות רכיבה, שליטה בסוס והטיפול בו מעודדים התפתחות אישית וחברתית. התנועה של הסוס במרחב (מעלה-מטה, קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה), כמו גם אופן ישיבת הרוכב ומקצב התנועה, מסייעים להבאת גוף האדם למצב הפיזי האופטימלי. הרכיבה מניעה את אגן הרוכב באותה צורה שנע אגן תקין בעת ההליכה. אני מכירה מקרה של מטופל נכה בכסא גלגלים, שאחרי כל שיעור רכיבה מסוגל ללכת במשך יום שלם (!) – בזכות התרגול של אגן הירכיים בזמן הרכיבה, הגוף "זוכר" את פעולת ההליכה ומסוגל לשחזר אותה.

רעיון נוסף עליו מושתת הטיפול הוא ההתייחסות לגוף ולנפש כיחידה אחת שמרכיביה משפיעים זה על זה. השימוש בתהליכים לא מילוליים עוזר לפתיחות הרגשית, לביטוי ועיבוד רגשות, למודעות עצמית מנטלית ופיזית, בטחון ודימוי עצמי, מיומנויות חברתיות, תחושת עצמאות וחוויות של הצלחה. ההשתתפות בעשייה המשולבת עם יציאה אל הטבע תורמת רבות ליצירת אווירה מרגיעה המאפשרת למשתתפים להיפתח ומעודדת תהליכי שינוי.
הסוס הינו חיה רגישה ביותר והאתגר המשמעותי ברכיבה הוא "לשכנע" את הסוס שאתה בטוח בעצמך ויודע מה אתה רוצה. הסוסים מרגישים מייד אם הרוכב מתלבט ואיננו בטוח בבקשות שלו. בעבר זכיתי לדוגמה ממקור ראשון בעיצומו של שיעור קפיצות (הפעם אני הייתי "המטופלת"). אליוט (הסוס) ואני קפצנו מסלול מכשולים והגענו לאוקסר (מכשול רחב) של כ-70 ס"מ גובה. לפני המכשול הרגשתי איך אליוט "שואל" אותי באמצעות שפת הגוף שלו: "את בטוחה שאת רוצה לקפוץ את זה?!" אם הייתי מהססת ולו לשנייה אליוט לא היה קופץ.

חגית ואליוט בגישה למכשול - "את בטוחה שאת רוצה לקפוץ את זה?!"



הרכיבה מאפשרת לאנשים להרגיש שהם בשליטה על חייהם, כי אם אני מצליח להתמודד עם חיה ששוקלת 500 קילוגרם (!!) ברור שאוכל להתמודד עם הקשיים האחרים בחיי. הרכיבה מחזקת ועוזרת בשיפור האספקטים הגופניים שצויינו לעיל, נותנת תחושת מסוגלות ועוזרת לייצר חוויות של הצלחה והתמודדות עם קשיים.



המדריכים

ההכשרה שעוברים מדריכי רכיבה כוללת: שיפור הרכיבה, בניית מערכי שיעור, אימון סוסים, התנהגות הסוס ותקשורת עם סוסים, מתודיקה ודידקטיקה, בטיחות, ממשק, ציוד רכיבה והדרכה, ניהול אורווה, ווטרינריה, עזרה ראשונה ועוד.
מדריכי רכיבה טיפולית עוברים הכשרה נוספת הכוללת: נהלי קבלה לרכיבה טיפולית וניתוח אבחונים, תכנון שיעורים, בניית מטרות ומעקב, בחירת סוסים לרכיבה טיפולית, רקע וטכניקות עבודה עם ADHD ועוד מגוון סוגים של נכויות ומחלות, אנטומיה של גוף האדם, רקע והתמודדות עם קשיים נפשיים, שימוש באביזרים מיוחדים ועוד.

מדריכי רכיבה רבים עוברים קורסי רכיבה טיפולית כדי להתמודד עם מקרים של רוכבים שאינם מאובחנים. מדריכי הרכיבה הרגילים מתמודדים עם קשיי הרוכבים שלהם באמצעים דומים לאלו של מדריכי הרכיבה הטיפולית (עזרים כגון קונוסים ותמונות לסימון מסלול הרכיבה, משחקים ופרסים כדי ליצור מוטיבציה וכן הלאה). למעשה, כל מדריך רכיבה עם קצת רגש וטיפה יצירתיות יכול לתפקד כמדריך רכיבה טיפולית. יחד עם זאת, לעיתים מגיעים לרכיבה מקרים קשים של נכויות פיזיות ונפשיות שאותם חייבים להפנות למדריכים שעברו הכשרה מתאימה כדי למנוע סיכון לרוכבים וחס וחלילה להרע את מצבם.


מדריך רכיבה טיפולית בפעולה - הלונג' מאפשר למדריך לשלוט בסוס מרחוק ולייצר חוויות של הצלחה אצל הרוכב



המלצות לרוכבים מתחילים ברכיבה טיפולית

אני לא ממליצה לילדים שטרם סיימו כיתה א' להתחיל לרכב: ילדים צעירים מאוד אינם שולטים ואינם מודעים לגופם ולסביבתם בצורה מספקת ולכן אינם יכולים עדיין ללמוד לרכב ללא עזרה. ההתקדמות המשמעותית של רוכבים ברכיבה טיפולית מגיעה כשהרוכב מסוגל לשלוט לבד בסוס - ללא עזרה של המדריך. ילד צעיר מאוד לא יכול להפיק את המירב מהרכיבה ומומלץ להעזר באפשרויות הטיפול האחרות (כגון ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ייעוץ פסיכולוגי, טיפול באומנות ובמוזיקה וכדומה). בנוסף יש לקחת בחשבון שלא כולם נהנים מרכיבה - מדובר בספורט שלא כל אחד מתחבר אליו ונהנה ממנו כמו בכל פעילות פנאי אחרת. אני תולה את הצלחת הטיפול בחיבור שחש הרוכב לסוסים ולספורט. רוכבים שאינם נהנים מחוויית הרכיבה ומהקשר עם הסוסים לא יפיקו תועלת מהרכיבה הטיפולית כי אין להם מוטיבציה להתקדם ולהצליח.


ועוד משהו קטן...

קיימים מקרים לא מעטים שההורים חווים קשיים כלשהם עם ילדיהם ובמקום לפנות לייעוץ או טיפול אצל גורם רפואי או פארא-רפואי מקצועי, שומעים שרכיבה על סוסים יכולה לעזור ונרשמים ל"רכיבה טיפולית". זה המקום לציין שמרבית מדריכי הרכיבה הטיפולית אינם פסיכולוגים, פיזיותרפסטים או מרפאים בעיסוק. הם עברו הכשרה מסוימת אך עדיין צריכים גורם מקצועי להתייעץ איתו כדי שיוכלו באמת לעזור ולקדם את המטופלים שלהם. לכן, בחווה שלנו התקבלה לאחרונה החלטה שלא ניתן להרשם לרכיבה טיפולית ללא הפנייה מגורם מקצועי ובנוסף יש לאפשר למדריך הרכיבה להתייעץ עם הגורם המקצועי המטפל בתלמיד.