אל תחשבו על פיל ורוד!

בשבת 29/10/11 התקיימה בחוות ג'וקי קלאב ברישפון קליניקת שיפוט בהנחיית השופטת והמאמנת סוזן פון-דיצה פולק. הקליניקה התמקדה בשיפוט רמות הקדם הקבוצתי, הקל והקשה. מדובר ברמה בסיסית של דרסז', בה רוכבים ונשפטים בו-זמנית מספר רוכבים. לקליניקה הגיעו שופטים ומדריכים מכל רחבי הארץ ולאחר ההרשמה והכיבוד הקל יצאנו לעבודה ולמלאכה.

נעמה שגב-חסון, מדריכת רכיבה בכירה בחווה, אירגנה 3 קבוצות של רוכבים ברמות הקדם הקבוצתי. השופטים קיבלו לידיהם חוברות עם טופסי שיפוט ומדריכי הרכיבה ישבו לצידם, רשמו הערות ודנו איתם ברוכבים. הצוותים התפזרו סביב המגרש בזמן הצגת המבחנים ובתום כל מקצה התאספו יחד ודנו בתוצאות. 

 

השנה הוחלט לשנות את טופסי השיפוט של מבחני הקדם הקבוצתי, כך שהרוכבים לא מקבלים ציונים, אלא רק הערות. על סמך ההערות מחליטים השופטים מי ניצח, מי הגיע במקום השני, השלישי וכן הלאה. בתחרויות עצמן כל מקצה נשפט על ידי שני שופטים, מכיוון שקשה לשופט אחד להיות מרוכז בשלושה או ארבעה רוכבים בו-זמנית. המיקומים הסופיים נקבעים על ידי השופט הבכיר בתחרות (השופט המנוסה יותר).

אחרי שלב ההדגמות עברנו לשבת בצל עץ התות היפהפה, כדי לדון במה שראינו ולשאול שאלות. סוזן הדגישה שתפקיד השופט בתחרויות הוא חינוכי ולימודי. המטרה היא לתת לרוכבים ביקורת חיובית ובונה שתגרום להם להמשיך להתחרות ולרצות להשתפר. סוזן המליצה להסביר לרוכב מאיפה נובעות הטעויות כי כך הוא ירגיש מובן יותר. כשאומרים "לא" או "אל" המוח בונה תמונה של מה שאמרנו לא לעשות ורק לאחר מכן מוסיף את השלילה. לדוגמה כשאומרים "אל תחשבו על פיל ורוד!". מיד כולם יחשבו על פיל ורוד, ככה המוח שלנו עובד. בהדרכה ושיפוט צריך להסביר לרוכב מה כן לעשות, אלא אם כן מדובר במצב מסוכן אז צריך להשתמש בשלילה. 

נעמה עידכנה שהרוכבות שהתחרו בעונה שעברה התקדמו בצורה מדהימה וכיום הן בין הרוכבות המתקדמות ביותר בבית הספר לרכיבה.

אז שתהיה לכולנו עונה מוצלחת ופורייה עם הרבה ביקורת חיובית ובונה והרבה כיף :-)

תוך כדי תנועה - חלק ראשון

בתחילת החודש קיבלנו צ'ופר מיוחד למדריכות בחוות טוקסנה – קליניקת רכיבה פרטית עם הפיזיותרפיסטית ומדריכת הרכיבה סוזן פון-דיצה פולק עליה כבר סיפרתי רבות בפוסטים קודמים. מטרת הקליניקה הייתה לתת לנו רעיונות כייפים ומקוריים לשיעורי הרכיבה ובאותה הזדמנות גם לעבוד ולשפר את הרכיבה שלנו. 

סוזן והרוכבות בחלק המעשי של הסדנא

הקליניקה נחלקה לחלק מעשי (שיעור רכיבה) וחלק תאורטי שכלל ברנץ' טעים ומזין, ובקיצור הרבה פינוקים. מכיוון שאיחרתי לשיעור הרכיבה (מסיבות מוצדקות כמובן), ניצלתי את המצב כדי לתעד את הארוע והתוצאות לפניכם.

כדי להתחבר לקצב של הסוס בתחילת הרכיבה ולהרגיש את התנועה - נושמים, נרגעים ומנסים להרגיש מתי הסוס מניח כל רגל על הקרקע. אפשר לספור בקול רם את קצב הנחת הרגליים של הסוס וכך להתחבר לתנועתו.

 

ישיבה בחלקים שונים של האוכף

שחרור מפרק הירך - מדובר במפרק בעל יכולת תזוזה לכל כיוון, אך אם נועלים אותו נחסמת תנועת הסוס וצריך להשתמש בכח רב כדי לגרום לסוס לזוז. כדי לשחרר את המפרק אפשר להזיז את הירך לכל הצדדים (קדימה, אחורה והרחק מהאוכף) תוך כדי הליכת הסוס. עם רוכבים מתחילים עדיף לעשות את התרגיל רק אחרי חימום בטרוט קימה כשהשרירים בגופם חמים יותר (כדי שלא ייתפסו). את התרגיל מבצעים בתוך הקצב של הסוס וגם השימוש בעזרים (ידיים, רגליים, שוט) נעשה בתוך קצב התנועה.

 

הטייה של הגב קדימה תוך כדי טרוט ישיבה ללא ארכובות

ניתן לראות בבירור האם הרוכב בשיווי משקל באמצעות תרגילים בטרוט - מומלץ להתחיל את השיעור עם התרגילים הללו שמרגיעים את הרוכב ואת הסוס ומחברים ביניהם. מתחילים מישיבה קלה (תרגיל בו הרוכב צריך לעמוד בארכובות ולמצוא את שיווי המשקל). עוברים לתרגילים כגון שב-שב-קום, קום-קום-שב וכדומה. בדרך כלל כדי לבצע קום-קום-שב יש להעביר את המשקל קדימה. נקודת שיווי המשקל משתנה מסוס לסוס ומרוכב לרוכב. אם הרוכב מאוד מתקשה בתרגיל מסוים, אפשר לשנות קצת את המשימה. לדוגמה עם רוכב שמתקשה לעשות שב-שב-קום, אפשר לנסות קודם את התרגיל שב-שב-שב-קום. כדאי תמיד לעבוד מהקל אל הקשה ולהתאים את התרגיל ליכולות של הרוכב.

תרגילי שליטה באגן – מזיזים את האגן בתוך האוכף קדימה, אחורה ולצדדים. בטרוט קימה "משחקים" עם התנועה, עושים "קום" גדול, בינוני וקטן ויושבים בכל רחבי האוכף (מקדימה, מאחורה, בצדדים ובמרכז). אפשר גם "לשחק" עם עצמות הישיבה, לשים יותר משקל על אחת מהן או לדחוף אחת קדימה ואחת אחורה. בטרוט ישיבה אפשר לנוע ברכות בכל רחבי האוכף, תרגיל שמשחרר את האגן ומחבר את הרוכב לקצב הסוס.

הטייה של הגב אחורה תוך כדי טרוט ללא ארכובות

רכיבה ללא ארכובות – אפשר לעשות הכל, טרוט ישיבה, טרוט קימה ואפילו ישיבה קלה. כשעומדים באוכף ללא ארכובות המשקל הולך לצדדים ומקיף את הסוס. הסוס מרגיש טוב יותר את הרוכב, שנמצא בשיווי משקל ויושב בקלות על גב הסוס. תרגיל נוסף שעוזר לשחרר את הרגליים הוא להישען קצת קדימה וקצת אחורה תוך כדי טרוט ישיבה. 

בשבוע הבא נמשיך עם תרגילים בקנטר, תרגילי יציבה ועוד מידע חשוב ומעניין - אל תחמיצו!

נפגשים בראשון – פלג הגוף העליון

את המפגש השני עם סוזן הפסדתי לצערי, אך למפגש השלישי הצלחתי להגיע ומיד אספר מה למדנו שם. המפגש הבא בתור יוקדש למיקום הרגליים, תפקוד ומטרות ועקב הביקוש הרב אורגן מפגש בונוס נוסף בסוף החודש. השבוע אירגנו לנו בחוות טוקסנה גם קליניקה פרטית עם סוזן ואני מקווה שאוכל לשתף אתכם גם במה שנלמד שם.

אז מה למדנו במפגש האחרון? מיד אביא כאן את עיקרי הדברים, אך כדי באמת להבין וללמוד אפילו יותר מומלץ מאוד להגיע להרצאות. להרצאה האחרונה הגעתי עם שתי חברות מהחווה שהתמוגגו מהקסם ומחדוות הלימוד והשיתוף של סוזן ואף קבעו איתה שיעורי רכיבה בסוף המפגש.

המפגש הוקדש ללימוד על פלג הגוף העליון שהנו מרכז היציבות שלנו. סוזן המחישה את חשיבותו על ידי דוגמה של רוכבת נכה, ללא רגליים,  שהצליחה לרכוב טרוט בינוני וכניעה לרגל (תרגילים מתקדמים ברכיבה). המדהים בסיפור הוא שאפילו סוזן לא הצליחה לבצע את התרגילים הללו עם אותו סוס!

גופנו מורכב משלושה חלקים עיקריים המוגנים על ידי עצמות חזקות: האגן, החזה והראש. ביניהם נמצאים הצוואר והגב התחתון שהינם חשופים (ללא הגנה של עצמות) ועל כן גם בעלי יכולת תנועה גדולה יותר. לעמוד השידרה שלנו מפרקים רבים והוא בנוי בצורת S המשמש לבלימת זעזועים. ברכיבה אנו משתדלים לשבת ישר ולמעשה ליישר את עמוד השידרה, אך דווקא אנשים עם עמוד שידרה ישר מידי סובלים מכאבי גב מכיוון שבלימת הזעזועים אינה מספקת.

המילה הגרמנית לעמוד שידרה (שסוזן אומרת בקלות אבל בשבילי היא כמו סינית) משלבת את המילים תנועה ויציבות. החוליות מאפשרות תנועה ובו-זמנית גם יציבות. עמוד השידרה שלנו משדר הרבה רגש – כשאנו עצובים אנו "סוגרים" את עמוד השידרה ושומטים את הכתפיים וכשאנו שמחים נראה אדם זקוף ו"פתוח" עם כתפיים משוכות לאחור.

קצת אודות השרירים: בידיים למשל ניתן לראות את השרירים ועד כמה הם מפותחים, כלומר עד כמה אנו חזקים. בגוף לעומת זאת יש שכבות על גבי שכבות של שרירים שטוחים המחוברים למפרקים רבים. ככל שמעמיקים לתוך הגוף השרירים מתקצרים ונחלשים. אלו הם שרירים אוטומטיים שאינם ניתנים להשפעה.
במהלך הגדילה פלג הגוף העליון של הילדים ארוך יותר מפלג הגוף התחתון. יש ילדים שרוכבים מצויין והם משתמשים בעיקר בשיווי המשקל כדי להשפיע על הסוס. כשמדריכים ילדים צריך להתמקד בחיזוק הקואורדינציה ורק אחרי גיל ההתבגרות אפשר להתחיל לאמן גם כח. המאמן שלי הסביר לי פעם שרכיבה אינה קשורה לכח פיזי – עובדה שרוכבים מקצועיים אינם נראים כמו "בודי-בילדלרס" (בוני שרירים). הוא הוסיף ואמר שהדבר החשוב ביותר ברכיבה הוא דווקא הרגש ואת זה לוקח זמן רב לפתח. ילדים לא יכולים לרכוב עם הרבה כח (כי אין להם) וצריך לעודד אותם לעשות מה שהם יכולים. בתהליך הגדילה העצמות גדלות מהר יותר מהשרירים ולכן הקואורדינציה יורדת. סוזן זוכרת שבמשך שנתיים תמימות בגיל ההתבגרות היה נדמה לה שהרכיבה שלה נהרסה, והיא פתאום לא הצליחה לרכוב "על המתג" (לגרום לסוס לעבוד בצורה נכונה). עם הזמן הכל הסתדר וכיום היא רוכבת מדהים, כפי שכולנו יודעים.

קיימות צורות שונות של פלג הגוף העליון: גוף בעל בסיס רחב (משולש) - לרוכבים הללו קל למצוא את שיווי המשקל, אך קשה להשפיע על הסוס והם צריכים לנוע הרבה כדי לקבל את  התגובה הרצוייה. גוף בעל בסיס צר (משולש הפוך) – לרוכבים הללו קשה יותר למצוא את שיווי המשקל, אך כל תנועה קלה שלהם משפיעה על הסוס הרבה יותר. ככל שפלג הגוף העליון רחב יותר מרכז התנועה שלו יורד ויש לנוע פחות כדי להשפיע על הסוס. סוזן נתנה דוגמה של שני רוכבי קפיצות נהדרים בעלי מבנה גוף שונה – אחד זז המון בשעת הרכיבה ואילו השני כמעט ולא זז. מבנה הגוף שלנו מאוד משפיע על הרכיבה ולכן לכל רוכב יש סגנון מיוחד משלו וזה בסדר גמור.

יציבות ותנועתיות: הגפיים שלנו (הידיים והרגליים) יכולות לזוז לכל עבר ואילו החזה שלנו הנו  מרכז היציבות. כשהחזה שלנו (המרכז) יציב קל לנו לשלוט על תנועת הגפיים. עם זאת, כשמאבדים את היציבות הבסיסית מתחילים להשתמש ביותר כוח. התנועה העיקרית של החזה היא רוטציות. אצל תינוקות למשל חשוב ביותר הגלגול שהוא למעשה הרוטציה הראשונית שלנו. גם כשהולכים יש רוטציה (יד ורגל נגדית פועלות יחד). העבודה על רוטציות בונה יציבות שאינה נוקשה. הרוטציה שבונה יציבות היא של צד אחד, לעומת רוטציה כאשר שתי הידיים מתוחות לצדדים או רוטציה כאשר צד אחד של הגוף קורס (מתקפל). עם זאת קל יותר לבצע את שתי הרוטציות האחרונות.

הנשימה: כשנושמים האוויר מתפרס לכל הכיוונים, כמו בלון שנופח הרבה פעמים והאוויר ממלא את האזור המשומש ביותר. צריך לנשום לכל הכיוונים ולהרגיש איך כל אזורי הגוף מתמלאים באוויר. כשנושפים השרירים משתחררים – כשעושים מתיחות למשל אפשר להגיע רחוק יותר כשנושפים. כשאנו מפוחדים נשימתנו נעצרת, אך כשנושפים החוצה את האויר גם הפחד משתחרר. השבוע רכבתי על סוסה צעירה וקצת פחדתי שהיא תבהל ממשהו או סתם  תתעצבן עליי. כשהתמקדתי בנשימות שלי הרגשתי הרבה יותר טוב וחשתי שגם לסוסה קל יותר להרגע ולשתף פעולה. כשמתאמנים בריצה רצוי לשאוף פעמיים ואז לנשוף שלוש  פעמים. כך אפשר לרוץ למשך זמן ארוך יותר. גם ברכיבה על סוסים אפשר לספור את הנשימות ולהתאים אותן לקצב של הסוס. גם כאן רצוי לנשוף יותר מאשר לשאוף והפעולה יכולה להרגיע סוסים לחוצים. סוזן סיפרה על הרצאה של רוכב גרנד פרי (הרמה הגבוהה ביותר בדרסז') שרכב והסביר תוך כדי מה הוא עושה בלי להתאמץ כלל – נשימתו לא נשמעה ולא השתנתה לאורך כל ההרצאה. סוזן גם סיפרה על שיעור רכיבה שנאלצה להעביר לרוכב מתקדם ורוכבת מתחילה יחד. היא החליטה שנושא השיעור יהיה הנשימה. בתחילת השיעור היא גילתה שהרוכב המתקדם נושף פעם אחת על כל שאיפה ובסוף השיעור הוא הודה שזו הפעם הראשונה שבסיום הרכיבה הוא אינו מותש לחלוטין.

בסיום המפגש סוזן הציעה מספר תרגילים לשיפור היציבות של פלג הגוף העליון, תוך כדי שחרור הגב התחתון:
1.    לרכון קדימה ולהתרומם חולייה-חולייה

2.    ליישר את הידיים לצדדים ולהחזיק אותן למשך שלושה-ארבעה צעדיםשל הסוס
3.    לשים ידיים על המותניים ולעשות רוטציות תוך כדי טרוט קימה וקנטר
4.    להזיז את הראש לצדדים, למעלה ולמטה
5.    לשים יד על הבטן, לנשום עמוק ולנסות  ללחוץ על היד באמצעות השאיפה והנשיפה
6.    ללכת אחורה ולשים יד אחת על הגב
7.    לשים יד אחת על הגב תוך כדי רכיבת קנטר
 

סוזן סיכמה את המפגש ואמרה שלכל רוכב סגנון ייחודי משלו בהתאם למבנה גופו. יציבות של פלג הגוף העליון ושחרור הגב התחתון מאפשרים לנוע עם הסוס, כלומר לא באמת צריך "לשבת ישר". בסופו של דבר יש לזכור שהסוס לא משקר וכשעושים את הדברים נכון מרגישים זאת.

נפגשים עם סוזן - מפגש ראשון

כמו שהבטחתי בשבוע שעבר, הנה לכם עיקרי הדברים מההרצאה של סוזן. אל תשכחו שמחר, יום א', בשעה 20:00 תתקיים באינטרה ההרצאה השנייה – אל תחמיצו! 

סוזן מדגימה בסדנא הקודמת שלה באינטרה

בתחילת המפגש הציגה סוזן את השאלה האם ניתן לשפר את הרכיבה בלי לרכוב? המדריך הטוב ביותר שנותן את הפידבק הכי מדוייק הוא הסוס. כשרוכבים בצורה נכונה הסוס מגיב בהתאם וכשעושים טעויות הסוס מיד מיידע אותנו. כשאני רוכבת על בלונדי, סוס מתוק אך רגיש ביותר, אם אני נוגעת בו בטעות עם הדורבנות שלא לצורך הוא ממש מתעצבן (מרים את הראש, מוריד אוזניים ולפעמים בועט עם רגליו האחוריות). מכיוון שתנועת הסוס כה מיוחדת נעשים ניסיונות רבים לחקות אותה באמצעות מכשירים מתוחכמים. עם זאת, עדיין לא קיימת וכנראה לעולם לא תהיה מכונה שיכולה לדמות את התחושה מלאת החיות שחשים על גב הסוס. יש לתת דגש מיוחד לאופי הסוס - רוכב טוב צריך להכיר את סוסו בכל מיני מצבים כדי לדעת איך להגיב בצורה הטובה ביותר. מחקר שוודי גילה שמרבית תאונות הרכיבה הקשות נגרמות כשהסוס פשוט לא מבין את הרוכב, ולא עקב חוסר משמעת.

סוזן דיברה על המיומנויות הפיזיות הנדרשות לרכיבה: שיווי משקל, חוש קצב, קואורדינציה, תזמון ויציבות דינמית של עמוד השידרה. היא הסבירה שעמוד השידרה שלנו יציב עקב הגמישות שלו ואילו עמוד שידרה ללא יכולת תנועה אינו יציב כלל. התנועה היא הבסיס ליציבות – לדוגמה רוכב אופניים שעומד במקום נדרש לתנועות רבות כדי להתאזן בלי לגעת עם רגליו באדמה.

כשמלמדים רכיבה חשוב להסביר את התאוריה - כשמבינים את ההגיון המוטיבציה עולה ומתאמצים יותר. לדוגמה, כשמלמדים רוכבים לשבת ישר יש להסביר שכך הם יותר יציבים ושניתן כך לשמור על בריאות הגב שלהם ושל הסוס. איש סוסים טוב משלב ידע עם ניסיון מעשי וכך ניתן למנוע טעויות רבות.

סוזן דיברה על שלבי האימון של הסוס והרוכב: בראש ובראשונה חשוב למצוא את הקצב - לא לרוץ, אך גם לא להתעצל. אחרי הקצב באה הרכות – הרוכב צריך להרגיש שהסוס משוחרר ורוצה לזוז קדימה (מעידים על כך זנב ואוזניים משוחררים ומתנועעים). לאחר מכן מגיע הקשר שהנו החיבור הרך בין ידו של הרוכב לפה של הסוס. האימפולסיה – הסוס דוחף עם הרגליים האחוריות בכל צעד והאנרגייה עוברת לכל אורך הגוף דרך גבו הגמיש. יישור – הרגליים הקדמיות והאחוריות של הסוס פועלות על אותו מסלול בשני הצדדים. איסוף – הסוס מעביר את רוב משקל גופו לרגליים האחוריות. סוזן הסבירה שהרכיבה היא מצב לימודי מורכב לרוכב ולסוס. הקשר הרגשי עם הסוס חשוב ביותר וסוס יעשה המון בשביל רוכב שהוא אוהב. היא סיפרה על רוכב קפיצות אולימפי שנפצע בחימום ורכב מסלול שלם כאשר הוא מחזיק את המושכות ביד אחת. הוא ניצח בתחרות כי הסוס אהב אותו והתאמץ בשבילו.

הכלים שלנו לתנועה הם העצבים, המפרקים והשרירים. שרירי הידיים והרגליים בנויים לתנועה ואילו שרירי הגוף מייצבים אותנו. כל השרירים קשורים ביניהם ולכן ניתן להשפיע על שרירים מייצבים בעזרת שרירי הגפיים. דוגמה מצויינת לכך היא פתיחת הידיים לצדדים, תנועה שמאפשרת לפתוח על הכתפיים וליישר את הגב. מערכת העצבים הנה אוטומטית ומגיבה לתחושות ותמונות. לכן, ניתן ללמוד המון מצפייה ברוכבים אחרים וחיקוי שלהם.

כשמלמדים תנועה מתחילים מבפנים ועוברים החוצה. לדוגמה, רוכב שידיו מתרוממות למעלה בטרוט למעשה רוכב "מאחורי התנועה". יש לתקן את מנח הגוף (הפנים) ואז הידיים יסתדרו מאליהן (החוץ). אפשר לבקש מהרוכב להישען קצת קדימה למשל. לימוד תנועה מתחיל בגדול והופך לקטן ומדוייק. כשצופים ברוכב מתקדם נראה שהוא כמעט ולא זז. כשמלמדים רכיבה אפשר לבקש מהרוכבים לנסות ולהרגיש עד כמה הם יכולים לעדן ולהקטין את התנועות שלהם ועדיין לקבל תגובה מהסוס.

את שיווי המשקל מוצאים אחרי שחשים את הקצב. הרגש חזק מההיגיון ולכן רוכב שנוטה לאחד הצדדים באוכף, עלול לחוש שהוא בעצם באמצע. במקרה זה יש לשנות את תחושת המרכז. אפשר לבקש מהרוכב ליטות שמאלה באוכף, לחזור למרכז ואז ליטות ימינה. מבצעים את התרגיל מספר פעמים עד שהרוכב מתחיל לחוש את המרכז האמיתי. רוכב שאינו בשיווי משקל ישתמש בהרבה כח. כשמוצאים את שיווי המשקל אפשר להיות רכים, אך לשמור על מתח חיובי בשרירים. יש לזכור כי הדבר המפחיד ביותר עבור הסוס הוא איבוד שיווי המשקל שעלול לגרום לנפילה ולכן יש להקדיש תשומת לב רבה לנושא.

סוזן הסבירה כיצד ללמד את תנועת האגן בקנטר – מבקשים מהרוכב לדלג על הריצפה ולחוש את התנועה. האגן עושה את אותה התנועה גם בקנטר. בדרך כלל רוכב שלא מצליח לעקוב אחר תנועת הסוס בקנטר, אינו מצליח לשחרר את שרירי הגב התחתון. אפשר לשים את היד על הגב התחתון כשהסוס דוהר והתחושה עוזרת להשתחרר. אפשר גם ללכת או לרוץ אחורה על הריצפה כדי לשחרר את שרירי הגב התחתון. 

 

כולי תקווה שהטעימה הקטנה הזו עשתה לכם טעם של עוד ועודדה אתכם להגיע בהמוניכם להרצאות הבאות שיהיו יותר ממוקדות ופרקטיות. ונסיים עם עידכון קטן מהשטח - התחרות שתוכננה להיום בחוות טוקסנה נדחתה לעוד שבועיים (22 לינואר), מפאת מזג האויר. גשם אומנם לא היה אבל אני שמחה שניתנו לי ולביוטי עוד שבועיים להתאמן על המבחן 

נפגשים עם סוזן

בשבוע שעבר נערכה בחוות אינטרה סדנה של הגברת סוזן פון-דיצה פולק. מדובר במפגש ראשון מתוך ארבעה מתוכננים, והמפגשים הבאים יתקיימו החודש (ינואר 2011) בימי ראשון בתאריכים 9/1, 16/1 ו-23/1. המפגשים פתוחים לקהל הרחב ואינם יקרים – 60 ש"ח למפגש. אחרי הסדנה נוכחתי שאני שמה לב לדברים חדשים בשיעורי הרכיבה שאני מעבירה ויכולה לעזור לתלמידים שלי בצורה טובה יותר. מומלץ בחום לכל הרוכבים ומדריכי הרכיבה להתאמץ ולהגיע אפילו למפגש אחד כדי להבין במה מדובר. 

 סוסת הפלינגר על חוף הים ליד אינטרה

כמו שכתבתי בפוסט קודם, סוזן הנה פיזיותרפיסטית בנוסף להיותה רוכבת ומדריכת רכיבה. המיוחד בסדנאות שלה הוא השילוב בין הפרקטיבה של הרכיבה לבין התאוריה של הפיזיולוגיה. סוזן סיפרה שהיא הכינה את ההרצאות לסדנאות שהיא מעבירה ביפן, ואז חשבה בעצם למה לא לעשות אותן גם בארץ? היא סיפרה שבמולדתה, גרמניה, ניצלו את ערבי החורף הקרים להרצאות בנושאים שונים והחליטה לנסות ליישם את הרעיון גם כאן.

המפגש הראשון הוקדש לשיפור הרכיבה ללא רכיבה, ובפוסט הבא אפרט על מה מדובר. המפגשים הבאים יוקדשו לנושא של שיווי משקל תוך כדי תנועה וכל אחד מהם יתייחס לחלק מסויים של הגוף - האגן, פלג הגוף העליון והרגליים. 

 

זיכרונות מימיי העליזים באינטרה

המפגש נערך באווירה כייפית ולימודית והגיעו אליו עשרות אנשי סוסים, מדריכים ורוכבים מכל סגנונות הרכיבה. בסוף המפגש ענתה סוזן לשאלות המשתתפים והלכנו הביתה הרבה אחרי שנגמר הזמן שהוקצב למפגש כי היה כל כך מעניין ונחמד. סוזן הציגה בפנינו מידע רב באנגלית הרהוטה שלה ובפוסט הבא אנסה להביא את עיקרי הדברים בשביל מי שלא הצליח להגיע.