ביום שבת האחרון נערכה בחוות אינטרה סדנא של הגברת סוזן פון-דיצה. התלבטתי האם לסור לשם, שהרי מדובר ביום המוקדש בדרך כלל לשינה, טיולים עם הכלב ואכילה מאסיבית. אבל יותר מידי דברים קרצו לי ובסופו של דבר החלטתי להקריב את היום למען המטרה הנעלה של לימוד ופיתוח עצמי, ועל הדרך מפגש עם החבר'ה...
אני באינטרה לפני שנים רבות
אז האמת שגם אינטרה וגם סוזן לא זרים לי. באינטרה עבדתי לפני מספר שנים בתור עוזרת למדריכי הרכיבה. זו הייתה תקופה קסומה: גרתי שם במשך חצי שנה וביליתי את כל זמני בטיפול בסוסים, רכיבה עליהם ועזרה בשיעורי הרכיבה. החווה ממוקמת ממש מעל חוף הים, על צוק פסטורלי ואת הקפה של הבוקר הייתי שותה מידי יום כשאני צופה בגלים המתנפצים על החוף. באותה תקופה גם נתקלתי לראשונה בסוזן. אישה נמרצת, מלאת שמחת חיים וסוחפת. כל מפגש איתה ממלא אותך אהבה לסוסים ורצון ללמוד עוד ועוד.
סוזן הנה פיזיותרפיסטית ומדריכת רכיבה גרמנייה שבשלב מסויים עשתה עלייה והתחתנה עם קיבוצניק. והם חיים באושר, עדיין בקיבוץ, עד עצם היום הזה. באותה תקופה הסוסה המפורסמת של סוזן, אקטריס, גרה באינטרה כך שחלק מהתפקיד שלי היה לטפל בה. ראיתי מדריכי רכיבה ורוכבים לוקחים איתה שיעורים והחלטתי גם לנסות. עד היום אני מתאמנת על תרגילים שסוזן נתנה לי באותה תקופה ומשתמשת בהם גם בשיעורים שאני מעבירה.
עכשיו שברור הקשר שלי לאינטרה ולסוזן אפשר להתחיל לספר מה למדנו ביום שבת. הסדנה התמקדה בנושא הקצב תוך כדי תנועה. סוזן הדגימה שקשה לשמור על יציבה נכונה כאשר אין באפשרותנו לזוז. היא הושיבה שני מתנדבים זה לצד זה. המתנדבת הייתה צריכה לשבת במשך 2 דקות על כיסא גבוה בתנוחת רכיבה. המתנדב ישב על כיסא מיוחד שהמושב שלו בעל יכולת לנוע לצדדים. לאחר 2 דקות נראה ששרירי המתנדבת מתוחים ואילו המתנדב נראה נינוח. כשנשאלו מה הרגישו המתנדבת אמרה שלא היה כל כך נוח ואילו המתנדב אמר שהיה נחמד מאוד והוא מוכן להמשיך. לאחר מכן התבקשנו לעמוד ולעצום עיניים וכולם חשו איך הגוף מתנועע מצד לצד גם כשעומדים כביכול ללא ניע. מטרת ההדגמות הייתה להראות עד כמה התנועה חשובה לשיווי המשקל וליציבה שלנו.
לאחר מכן הסבירה סוזן על חשיבות הקצב בחיינו וברכיבה ואיך לכולנו יש קצב. התבקשנו למחוא כפיים יחד וראו זה פלא – כולנו מחאנו ידיים באותו קצב, למרות שהיו מעל 50 אנשים בהרצאה. סוזן דיברה על חשיבות הנשימה וקצב הנשימה שלנו. היא עודדה אותנו למדוד כמה נשימות אנו מבצעים בכל צעד של הסוס, בהליכה, טרוט וקנטר ולנסות לשלוט בנשימה שלנו כאמצעי להרגע ולהרגיש מחוברים יותר לקצב של הסוס. היא סיפרה שהדריכה פעם שיעור ביפן של בחור צעיר שרוכב ברמה גבוהה עם אישה מבוגרת שהנה רוכבת מתחילה. היא חשבה שיהיה לה קשה להדריך אותם יחד והחליטה להתמקד בנשימה שלהם בזמן הרכיבה. בסוף השיעור הרוכב המתקדם הודה לה מקרב לב ואמר שזה היה השיעור המוצלח ביותר שהיה לו אי פעם. שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא לא מרגיש מותש לחלוטין אחרי הרכיבה.
סוזן הנה פיזיותרפיסטית ומדריכת רכיבה גרמנייה שבשלב מסויים עשתה עלייה והתחתנה עם קיבוצניק. והם חיים באושר, עדיין בקיבוץ, עד עצם היום הזה. באותה תקופה הסוסה המפורסמת של סוזן, אקטריס, גרה באינטרה כך שחלק מהתפקיד שלי היה לטפל בה. ראיתי מדריכי רכיבה ורוכבים לוקחים איתה שיעורים והחלטתי גם לנסות. עד היום אני מתאמנת על תרגילים שסוזן נתנה לי באותה תקופה ומשתמשת בהם גם בשיעורים שאני מעבירה.
עכשיו שברור הקשר שלי לאינטרה ולסוזן אפשר להתחיל לספר מה למדנו ביום שבת. הסדנה התמקדה בנושא הקצב תוך כדי תנועה. סוזן הדגימה שקשה לשמור על יציבה נכונה כאשר אין באפשרותנו לזוז. היא הושיבה שני מתנדבים זה לצד זה. המתנדבת הייתה צריכה לשבת במשך 2 דקות על כיסא גבוה בתנוחת רכיבה. המתנדב ישב על כיסא מיוחד שהמושב שלו בעל יכולת לנוע לצדדים. לאחר 2 דקות נראה ששרירי המתנדבת מתוחים ואילו המתנדב נראה נינוח. כשנשאלו מה הרגישו המתנדבת אמרה שלא היה כל כך נוח ואילו המתנדב אמר שהיה נחמד מאוד והוא מוכן להמשיך. לאחר מכן התבקשנו לעמוד ולעצום עיניים וכולם חשו איך הגוף מתנועע מצד לצד גם כשעומדים כביכול ללא ניע. מטרת ההדגמות הייתה להראות עד כמה התנועה חשובה לשיווי המשקל וליציבה שלנו.
לאחר מכן הסבירה סוזן על חשיבות הקצב בחיינו וברכיבה ואיך לכולנו יש קצב. התבקשנו למחוא כפיים יחד וראו זה פלא – כולנו מחאנו ידיים באותו קצב, למרות שהיו מעל 50 אנשים בהרצאה. סוזן דיברה על חשיבות הנשימה וקצב הנשימה שלנו. היא עודדה אותנו למדוד כמה נשימות אנו מבצעים בכל צעד של הסוס, בהליכה, טרוט וקנטר ולנסות לשלוט בנשימה שלנו כאמצעי להרגע ולהרגיש מחוברים יותר לקצב של הסוס. היא סיפרה שהדריכה פעם שיעור ביפן של בחור צעיר שרוכב ברמה גבוהה עם אישה מבוגרת שהנה רוכבת מתחילה. היא חשבה שיהיה לה קשה להדריך אותם יחד והחליטה להתמקד בנשימה שלהם בזמן הרכיבה. בסוף השיעור הרוכב המתקדם הודה לה מקרב לב ואמר שזה היה השיעור המוצלח ביותר שהיה לו אי פעם. שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא לא מרגיש מותש לחלוטין אחרי הרכיבה.
הנוף הקסום באינטרה
אחרי ההרצאה עברנו להדגמות מעשיות. סוזן רכבה על דאנס – הסוסה של מנהלת החווה שבמקרה סוזן אילפה מ-א' ועד ת'. סוזן הדגימה עד כמה חשוב להשתלב בתנועה ובקצב של הסוס. היא הדגימה למשל מה קורה כשרוכב מנסה להעביר סוס לטרוט בעזרת בעיטות – שום דבר. כל עוד האגן של הרוכב לא משדר לסוס לנוע קדימה הסוס יישאר בהליכה. ברגע שסוזן הצמידה קלות את רגלייה לדאנס ודחפה בעדינות עם האגן הסוסה מייד עברה לטרוט רגוע. סוזן הדגימה טרוט קימה שאינו משתלב עם הקצב של הסוס ואת תגובת הסוס – סירוב לנוע קדימה. אותו דבר לגבי טרוט ישיבה – הרוכב יכול לשבת זקוף ולהראות מושלם מהצד, אבל אם האגן שלו לא משוחרר הסוס ייסרב לעבור לטרוט ולשמור את הטרוט. בקנטר הדגימה סוזן עד כמה הקצב של האגן חשוב – היא דחפה קלות עם האגן והסוסה פרצה בריצה מהירה. לאחר מכן היא הרגיעה את התנועה של האגן והסוסה נרגעה מייד.
לאחר מכן עברנו להדגמות בלונג'. הרוכבת הראשונה עלתה על דאנס, סוזן ניתחה את הישיבה שלה ונתנה לה תרגילים לשיפור הישיבה. בדרך כלל בלונג' הרוכב נוטה מעט עם האגן לכיוון חלקו החיצוני של האוכף. התרגיל שסוזן נתנה היה ללטף את הסוס באלכסון – עם יד ימין בצד שמאל של הצוואר ועם יד שמאל בצד ימין. לאחר מכן היא הוסיפה את אותם ליטופים לפי הקצב של הסוס בהליכה ובטרוט. למרבה הפלא התרגיל שיפר מאוד את מיקום האגן של הרוכבת באוכף. סוזן גילתה שהרוכבת נמצאת מעט "מאחורי התנועה". זאת היה ניתן לראות כאשר התבקשה בטרוט לעשות קום-קום-שב. היא לא הצליחה להישאר בקום פעמיים רצוף כי מרכז הכובד שלה היה אחורה מידי. סוזן הנחתה אותה לבצע "ישיבה קלה" (עמידה בארכובות) שהעבירה את מרכז הכובד שלה למרכז הגוף, ואז הרוכבת גם הייתה מסוגלת לבצע קום-קום-שב.
סוזן הדגימה עוד מספר תרגילים מוכרים והסבירה את מטרתם: ג'גלינג עם הידיים, אופניים עם הרגליים, רכיבה ללא ארכובות, קום-שב גדול וקטן ועוד. מדובר בתרגילים שאני משתמשת בהם הרבה גם כשאני רוכבת וגם בשיעורים שאני מעבירה וכולם משפרים את החיבור לקצב של הסוס ואת יציבות מרכז הכובד של הרוכב. סוזן סיכמה ואמרה שלתקן את העזרים של הרוכב (הידיים, הרגליים וכו') בדרך כלל לא עוזר לאורך זמן אם יש בעיה ביציבה הבסיסית ובחיבור עם הקצב של הסוס. התרגילים שהיא נתנה עובדים על הבסיס ובכך הייחוד שלהם. היא סיפרה שבנה הצעיר רכב באופן קבוע על סוס אקטיבי שאוהב לזוז ויום אחד היא הרכיבה אותו על סוס אחר, רגוע יותר. הילד אמר שלסוס החדש אין את "המוזיקה" של הסוס הקבוע שלו ושהוא לא מעוניין לרכוב עליו.
לאחר מכן עברנו להדגמות בלונג'. הרוכבת הראשונה עלתה על דאנס, סוזן ניתחה את הישיבה שלה ונתנה לה תרגילים לשיפור הישיבה. בדרך כלל בלונג' הרוכב נוטה מעט עם האגן לכיוון חלקו החיצוני של האוכף. התרגיל שסוזן נתנה היה ללטף את הסוס באלכסון – עם יד ימין בצד שמאל של הצוואר ועם יד שמאל בצד ימין. לאחר מכן היא הוסיפה את אותם ליטופים לפי הקצב של הסוס בהליכה ובטרוט. למרבה הפלא התרגיל שיפר מאוד את מיקום האגן של הרוכבת באוכף. סוזן גילתה שהרוכבת נמצאת מעט "מאחורי התנועה". זאת היה ניתן לראות כאשר התבקשה בטרוט לעשות קום-קום-שב. היא לא הצליחה להישאר בקום פעמיים רצוף כי מרכז הכובד שלה היה אחורה מידי. סוזן הנחתה אותה לבצע "ישיבה קלה" (עמידה בארכובות) שהעבירה את מרכז הכובד שלה למרכז הגוף, ואז הרוכבת גם הייתה מסוגלת לבצע קום-קום-שב.
סוזן הדגימה עוד מספר תרגילים מוכרים והסבירה את מטרתם: ג'גלינג עם הידיים, אופניים עם הרגליים, רכיבה ללא ארכובות, קום-שב גדול וקטן ועוד. מדובר בתרגילים שאני משתמשת בהם הרבה גם כשאני רוכבת וגם בשיעורים שאני מעבירה וכולם משפרים את החיבור לקצב של הסוס ואת יציבות מרכז הכובד של הרוכב. סוזן סיכמה ואמרה שלתקן את העזרים של הרוכב (הידיים, הרגליים וכו') בדרך כלל לא עוזר לאורך זמן אם יש בעיה ביציבה הבסיסית ובחיבור עם הקצב של הסוס. התרגילים שהיא נתנה עובדים על הבסיס ובכך הייחוד שלהם. היא סיפרה שבנה הצעיר רכב באופן קבוע על סוס אקטיבי שאוהב לזוז ויום אחד היא הרכיבה אותו על סוס אחר, רגוע יותר. הילד אמר שלסוס החדש אין את "המוזיקה" של הסוס הקבוע שלו ושהוא לא מעוניין לרכוב עליו.
הספר של סוזן - מומלץ בחום
תגובה 1:
אני אוהבת מאוד את הבלוג שלך ולומדת יותר על סוסים ועל הטיפול בהם בזכותך.
ואני זקוקה לזה בתור מישהי שבעתיד רוצה לגדל סוס\ים
אני זקוקה לכל פיסת מידע בשביל לדאוג ולטפל בסוס כמה שיותר טוב.
ומה גם שזה מאוד מרתק אותי, וגם האופן שאת כותבת והדרך שאת מעבירה זאת מאוד מעניינת.
אז תמשיכי לכתוב פוסטים מעניינים ומקסימים שכאלה ובעלי ידע רב.
ותודה רבה
הוסף רשומת תגובה