יום שבת, 26 בנובמבר 2011

עץ הרכיבה - תקשורת דרך עזרים


לפניכם המאמר הרביעי בסידרה. תהנו!

עזרים הינם לחץ פיזי של הרוכב כדי לתקשר עם הסוס. כשהסוס מגיב ללחץ בצורה נכונה, הלחץ פוסק. כלומר תגובה נכונה של הסוס מעניקה לו פרס.

יש לחשוב על לחץ מסויים של העזרים בתור "מילה" שיש לה משמעות מסויימת עבור הסוס: שנה מקצב, פנה שמאלה, פנה ימינה. ככל שסוס ורוכב מתקדמים באימון, הם מתחילים לשלב מספר עזרים ולבנות "משפטים" עם נואנסים עדינים יותר: התכונן לטרוט מאורך אחרי הפנייה שמאלה, הסתובב שמאלה כשאתה מגיע לקצה ההחלקה.

עזרים אינם כמו סימנים. הסוס מגיב לפקודות קוליות כמו ציקצוק שמשמעותו טרוט או בעיטה שמשמעותה קנטר. כלומר הסוס מגיב לסימנים מותנים. זוהי שיטת תקשורת שונה שאיננה שגוייה. הבעייה היא שרוכבים המתקשרים עם סוסים באמצעות סימנים, הינם בעלי אוצר מילים מוגבל ביותר. רוכבים המתקשרים באמצעות עזרים, הינם בעלי אוצר מילים מלא, עשיר ובעל גוונים רבים של משמעות. כדי לקדם סוס לרמות הגבוהות של כל ספורט, צריכים את אוצר המילים הרחב.

"עזרים טבעיים" כוללים רגליים, מושב (או משקל) וידיים (או מושכות). מפעילים יחד את העזרים הללו בתוך "פרוזדורי" לחץ,  וכך הסוס מרגיש מהי הצורה שאנו רוצים בשבילו. ניתן לשנות את עוצמת הלחץ של כל אחד מהעזרים. הרוכבים הטובים משתמשים בעזרים בעדינות רבה עם גווני משמעות רבים וכך מעבירים לסוס מאות וריאציות של צורות.

הרגליים הינן בעיקר עזרים דוחפים המבקשים מהסוס להזיז את רגליו האחוריות קדימה. הרוכב משתמש ברגל על ידי לחיצה עם פנים הרגל התחתונה (כשהבוהן מצביעה קדימה ולא החוצה). ניתן להשתמש ברגליים בדרגות לחץ שונות וברצף שונה כדי לבקש צורות מסויימות. כששתי הרגליים לוחצות נמרצות ומבקשות מהסוס לנוע קדימה, מדובר ברגל דו-צדדית. דוגמאות לכך הן הבקשה לנוע מעצירה להליכה או מהליכה לטרוט.

כשרק רגל אחת לוחצת נמרצות ומבקשת מהסוס להניע את הרגל האחורית קדימה בצד זה, והרגל השנייה רק מחזיקה בעדינות ומייצבת, מדובר ברגל חד-צדדית. דוגמאות לכך הן בקשה לפנות תוך כדי תנועה או לבצע מעבר לקנטר.

המשקל הינו הקטגורייה השנייה של עזרים בהם משתמשים כדי לתקשר עם הסוס. קיים משקל מכביד, כאשר הרוכב שם יותר משקל על עצמות הישיבה וגורם למושב להיות כבד יותר על הסוס. ההיפך הינו הפחתת המשקל על עצמות הישיבה, כך שהרוכב הינו קל יותר באוכף. כמו הרגליים, אפשר להשתמש במשקל באופן חד-צדדי או דו-צדדי. חשוב להבין שכאשר המשקל על עצם הישיבה משתנה, תנוחת פלג הגוף העליון של הרוכב אינה משתנה. אין להישען עם פלג הגוף העליון ומפרק הירך אינו קורס. הרוכב פשוט שם יותר משקל על עצם ישיבה אחת או על שתיהן.

השימוש במשקל יעיל מכיוון שאצל רוכב המאוזן מעל מרכז הכובד של הסוס ומלווה את התנועה, כל שינוי במשקל יוצר לחץ פיזי ותחושה של הסוס שעליו לאזן את עצמו מחדש. המשקל משפיע על הסוס באופן טבעי לקחת את הצורה הרצוייה. לדוגמה, כדי להפנות את הסוס שמאלה, מפעילים לחץ על עצם הישיבה השמאלית. הסוס מייד מרגיש שעליו לנוע שמאלה כדי לשמור את הרוכב מאוזן מעל מרכז הכובד שלו.

השימוש במושכות מתבצע על ידי ידיים יציבות ושקטות ופרק כף יד אלסטי, המוכוון על ידי מרפקים וכתפיים משוחררים וגמישים. השימוש במושכות מתבצע בארבע דרכים:

"מושכה שומרת" הינה קשר יציב ואלסטי עם המתג תוך ליווי של תנועת הסוס. רוכבים שאינם רגועים, מאוזנים ובעלי מושב המלווה את תנועת הסוס, אינם יכולים להשתמש ביעילות במושכה שומרת.

"מושכה לוקחת" הינה כאשר הזרת מניעה את המושכה בעדינות לכיוון הגוף. רוכבים רבים לוקחים בטעות את המושכה על ידי כיפוף של פרק כף היד. כאשר מכופפים את פרק כף היד מאבדים את החיבור האלסטי למרפק, שהינו מפרק הכרחי לספיגת התנועה של הסוס וליווי שלה. "לקיחה" בדרך כלל מלווה על ידי "נתינה" או שיחרור עדין. דוגמאות של לקיחת מושכה דו-צדדית הינן rein back וחצי עצירה.

משתמשים ב"מושכה נותנת" על ידי הזזת הזרת מעט החוצה מהגוף. מושכה נותנת תמיד מגיעה אחרי מושכה לוקחת. לדוגמה, במעגל הרוכב מפעיל באופן ריתמי מושכה פנימית לוקחת ולאחריה מושכה פנימית נותנת כדי למקם את ראש הסוס מעט בתוך המעגל. באותה עת, הרוכב משתמש במושכה חיצונית יציבה השומרת ומלווה את הצורה שהוא מבקש מהסוס לבצע ומאפשרת את זווית הכיפוף הרצוייה.

"מושכה מונעת" הינה מושכה לוקחת שאין אחריה מושכה נותנת או שחרור. מושכה מונעת דו-צדדית המיושמת למשך מספר צעדים מבקשת מהסוס לבצע מעבר יורד או לעצור.

בנוסף לשלושת העזרים הטבעיים, קיימים עזרים מלאכותיים כמו שוט, דורבנות וקול. בדרך כלל משתמשים בקול בתור סימן ולא בתור עזר בעל גווני משמעות. לעיתים נתקלים בחוסר הבנה של שוטים ודורבנות בתוך ומחוץ לתעשיית הסוסים. כאשר משתמשים בהם כדי לחדד את הסוס לרגל דוחפת, אין בהם שום דבר פוגע. הם פשוט הופכים לעוד גוון של משמעות.

במובן זה, התיזמון של השימוש בשוט ובדורבן הינו קריטי. באימון של סוסים, קודם כל מסבירים לסוס מה רוצים ואז מבקשים ממנו לבצע. כאשר הוא מצליח משתמשים בעזרים הטבעיים כדי להגיד לו מה אנו רוצים. כאשר יודעים שהסוס מבין אך בוחר להתעלם מהבקשה, זהו הרגע המתאים לחדד את הרגל בעזרת נגיעה עם השוט או הדורבן. יש להשתמש בשוט או בדורבן במידת לחץ שלא תבהיל את הסוס או תעלה את רמת ההתרגשות שלו. כאשר משתמשים בהם כך, הסוס לא רואה בהם עונש. הם פשוט עוד גוון של משמעות המתווסף ללחץ שהם כבר מבינים, כך שזה הגיוני בשבילם.

משתמשים בפרוזדורי לחץ של העזרים וכך הסוסים מרגישים מהי הצורה שאנו רוצים בשבילם. אולם, חשוב להבין שלחץ קבוע נעלם. דוגמה טובה היא הלחץ שחגורת הבטן מפעילה על הסוס. בתחילה, סוס צעיר עלול להיות חסר מנוחה בשל הלחץ של חגורת הבטן. אך מכיוון שהלחץ אינו משתנה הסוס מתחיל בהדרגה להתעלם ממנו.

דבר דומה עלול להתרחש עם כל אחד מהעזרים הטבעיים. אצל רוכב המפעיל בהיסח הדעת לחץ קבוע עם רגל, משקל או מושכה, בגלל חוסר איזון או חוסר שליטה מסויימת בגוף, הסוס לומד במהרה להתעלם מהלחץ. לכן חשוב ביותר לפתח מושב עצמאי דרך שחרור, איזון ויכולת ליווי של תנועת הסוס, כדי להשתמש בעזרים בצורה נכונה.

המחברת פיית מרדית הינה דירקטורית של Meredith Manor International Equestrian Centre מעל 20 שנה. היא מהווה חלק אינטגרלי בפיתוח תכניות הלימוד של בית הספר. פיית לא רק מנהלת את חיי היום יום של בית הספר, אלא נשארת בקשר ישיר וקרוב עם התלמידים בעזרת השיעורים שהיא מעבירה בעצמה.
כמקצוענית בתעשיית הסוסים מזה 30 שנה, פיית אימנה וגם התחרתה והציגה בעצמה סוסים ברמות שונות של דרסז'. היא כרגע מאמנת רוכבים בדרסז', ריינינג וכן eventing.

פיית בעלת תואר בוגר בחינוך (BS in Education), מטעם מכללת גורדון, וונהם, מסצ'וסט, ארה"ב.
מרדית מנור המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים מוכר כמוסד חינוכי למקצועות הסוסים על ידי
ה- ACCET.

כל הזכויות שמורות למרדית מנור, המרכז הבינלאומי לרכיבה על סוסים.
2001-2011 Meredith Manor International Equestrian Centre. All rights reserved
147 Saddle Lane, Waverly, WV 26184; 800.679.2603; www.meredithmanor.edu

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

גישה מנצחת


בתחילת נובמבר 2011 התקיימה בחוות ד.ב.ש שבבצרה קליניקה מיוחדת במינה. את הקליניקה אירגנו הועדה המקצועית לרכיבה טיפולית והועדה הפארה-אולימפית של ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בשיתוף חוות ד.ב.ש והמאמן הלאומי של נבחרת הנכים הישראלית, מר דרור בן-שאול. לקליניקה הוזמנו מדריכי רכיבה טיפולית מכל הארץ כדי לצפות מקרוב ברוכבים בעלי נכויות פיזיות שהגיעו לצמרת הפארה-דרסז' העולמית וללמוד איך עושים את זה? את הקליניקה הנחה מר דרור בן-שאול, המאמן הלאומי מזה 15 שנה. עד כה השתתפה הנבחרת בשלוש אולימפיאדות, שלוש אליפויות עולם ושלוש אליפויות אירופה. מידי שנה יוצאת הנבחרת לכחמש תחרויות בינלאומיות בחו"ל ובימים אלה הם מתאמנים לקראת אולימפיאדת לונדון 2012.


לקליניקה הגיעו מעל 40 מדריכי רכיבה, אנשי סוסים ואנשים התעניינים בתחום. אחרי ההרשמה, השתייה והכיבוד, התמקמנו והתחלנו ללמוד. דרור הציג את שלושת הרוכבים המרכיבים את הנבחרת הישראלית והסביר על תכנית האימונים שלהם. האימונים וההשתתפות במספר רב של תחרויות בחו"ל, כרוכים בעלויות גבוהות ביותר. ההתאחדות לרכיבה תומכת בנבחרת, אך במקרים רבים הנבחרת נאלצת לממן את הפעילות בעצמה או לגייס תרומות. דרור הסביר שהדרך להגיע לטופ טמונה בעיקר בגישה. אם מראש מוותרים כי נרתעים מהעלויות אז ברור שאין סיכוי. החוכמה היא להציב מראש מטרות ברורות עם לוח זמנים ופשוט להתחיל. כשמדובר במטרה טובה ונעלה הדרך כבר תיסלל מעצמה. דרור הוא דוגמה מעוררת השראה לאיש שעובד באופן מתוכנן, שיטתי ומסודר, מתמיד, עובד קשה ומגשים את חלומותיו ואת חלומותיהם של הסובבים אותו.


לפני שהמשכנו להדגמות הרכיבה, הסבירה לנו דבי דרסלר, פיזיותרפיסטית מוסמכת לביצוע קלסיפיקציה, איך משייכים את הרוכבים לרמות הרכיבה השונות. לפני כל תחרות בחו"ל עוברים הרוכבים בדיקה של פיזיותרפיסט מוסמך כדי לקבוע האם רמת הרכיבה שנקבעה להם אכן מתאימה. מסתבר שקיימת בעייה של רוכבים המתחזים לנכים כדי לנצח בתחרויות?! 

אחרי הפסקה קצרה התמקמנו סביב מגרש הרכיבה המקורה ודרור הסביר כיצד הוא בוחר סוס מתאים למגבלה של כל רוכב. דרור הסביר על דרכי האימון של הסוסים ולאחר מכן העביר אימונים קצרים לשניים מרוכבי הנבחרת והסביר איך הם מצליחים לבצע תרגילים ברמה גבוהה, למרות המגבלות. הרוכבים הדגימו קטעי רכיבה מהמבחנים בתחרויות ומשתתפי הקליניקה היו נפעמים מהסוסים המטופחים וטובי המזג ומהרכיבה המרשימה.
 
אני מברכת על היוזמה ומקווה שיהיו עוד הרבה קליניקות, ימי עיון ויוזמות לימודיות שכאלה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

אל תחשבו על פיל ורוד!





בשבת 29/10/11 התקיימה בחוות ג'וקי קלאב ברישפון קליניקת שיפוט בהנחיית השופטת והמאמנת סוזן פון-דיצה פולק. הקליניקה התמקדה בשיפוט רמות הקדם הקבוצתי, הקל והקשה. מדובר ברמה בסיסית של דרסז', בה רוכבים ונשפטים בו-זמנית מספר רוכבים. לקליניקה הגיעו שופטים ומדריכים מכל רחבי הארץ ולאחר ההרשמה והכיבוד הקל יצאנו לעבודה ולמלאכה.


נעמה שגב-חסון, מדריכת רכיבה בכירה בחווה, אירגנה 3 קבוצות של רוכבים ברמות הקדם הקבוצתי. השופטים קיבלו לידיהם חוברות עם טופסי שיפוט ומדריכי הרכיבה ישבו לצידם, רשמו הערות ודנו איתם ברוכבים. הצוותים התפזרו סביב המגרש בזמן הצגת המבחנים ובתום כל מקצה התאספו יחד ודנו בתוצאות. 

 

השנה הוחלט לשנות את טופסי השיפוט של מבחני הקדם הקבוצתי, כך שהרוכבים לא מקבלים ציונים, אלא רק הערות. על סמך ההערות מחליטים השופטים מי ניצח, מי הגיע במקום השני, השלישי וכן הלאה. בתחרויות עצמן כל מקצה נשפט על ידי שני שופטים, מכיוון שקשה לשופט אחד להיות מרוכז בשלושה או ארבעה רוכבים בו-זמנית. המיקומים הסופיים נקבעים על ידי השופט הבכיר בתחרות (השופט המנוסה יותר).


אחרי שלב ההדגמות עברנו לשבת בצל עץ התות היפהפה, כדי לדון במה שראינו ולשאול שאלות. סוזן הדגישה שתפקיד השופט בתחרויות הוא חינוכי ולימודי. המטרה היא לתת לרוכבים ביקורת חיובית ובונה שתגרום להם להמשיך להתחרות ולרצות להשתפר. סוזן המליצה להסביר לרוכב מאיפה נובעות הטעויות כי כך הוא ירגיש מובן יותר. כשאומרים "לא" או "אל" המוח בונה תמונה של מה שאמרנו לא לעשות ורק לאחר מכן מוסיף את השלילה. לדוגמה כשאומרים "אל תחשבו על פיל ורוד!". מיד כולם יחשבו על פיל ורוד, ככה המוח שלנו עובד. בהדרכה ושיפוט צריך להסביר לרוכב מה כן לעשות, אלא אם כן מדובר במצב מסוכן אז צריך להשתמש בשלילה. 


נעמה עידכנה שהרוכבות שהתחרו בעונה שעברה התקדמו בצורה מדהימה וכיום הן בין הרוכבות המתקדמות ביותר בבית הספר לרכיבה.


אז שתהיה לכולנו עונה מוצלחת ופורייה עם הרבה ביקורת חיובית ובונה והרבה כיף :-)

חגיגות פתיחת העונה

 

ביום שבת 22/10/11 התאספנו מכל קצוות הארץ לאסיפה השנתית של ענף הדרסז' (רכיבה אומנותית). מתוקף תפקידי כרכזת הענף, החלטתי לספר לכם מה היה שם - למקרה שלא יכולתם לבוא...

כמיטב המסורת התקיימה ממש לפני האסיפה ישיבה לכל שופטי הענף, שהינם חולייה חשובה בפעילות ובלעדיהם פשוט אי אפשר לקיים תחרויות. את ישיבת השופטים ניהלה הגברת סיון ס"ט, שופטת מנוסה לכשעצמה ויו"ר ועדת דרסז'. בישיבה מעדכן נציג הועדה את השופטים במגמות בתחום השיפוט וזהו המקום ליצירת דו-שיח עם אנשים יקרים אלה.

המפגש התקיים בחוות החיים המקסימה הממוקמת ברעננה, לא רחוק מרחוב וייצמן בעיר. אחרי ישיבת השופטים, כיבד אותנו צוות החווה בתבשיל פוייקה מצויין ופוקצ'ות טעימות מהטאבון. לא חסרו גם שתייה, עוגות ואפילו תמרים שהביאו חברי הענף וכיבדו את כולם. אחרי שסעדנו את ליבנו נפנינו לאסיפה.
את המצגת העבירה הגברת דנה רוזינר, רכזת הועדה לענייני תחרויות. לדנה ניסיון עשיר שצברה במשך שנים רבות בהן הינה פעילה מרכזית בענף. המצגת כללה סיכום של פעילות הענף בעונה הקודמת, תכנית לעונה הקרובה וכן עידכונים חשובים לחברי הענף. בפוסט הבא אעדכן אתכם בעיקרי הדברים, למי שלא יכל להגיע או למי שכבר הספיק לשכוח...

בעונת 2011-12 שמתחילה בנובמבר, יתקיימו 11 תחרויות דירוג וארבע תחרויות שיא. שלוש מתחרויות השיא יישפטו על ידי שופטים המגיעים במיוחד מחו"ל! תחרות השיא הראשונה הינה בינלאומית ונקראת
FEI World Dressage Challenge. בתחרות משתתפות שש מדינות (איחוד האמירויות, יוון, טורקיה, מלטה, קפריסין וישראל). השופטים עוברים ממדינה למדינה במשך כמעט חודש ושופטים את התחרויות. התוצאות הסופיות משוקללות יחד ומוכרזים הזוכים בתחרות כולה. התחרות תתקיים בחוות נועם ביום רביעי 7/12/11. ביום חמישי 8/12/11 תתקיים קליניקת רכיבה בהנחיית שופטי התחרות, הניתנת במתנה לרוכבים המצטיינים.

שלושת התחרויות הבאות יתקיימו לקראת סוף העונה. הראשונה תתקיים במרכז רכיבה קיבוץ יגור בתחילת מאי 2012 – גמר ליגת הדרסז'. הליגה היא למעשה גילגול של גמר ליגת הצפון שנערכה מידי שנה לזכרו של אליעזר לירון ז"ל (ממייסדי ספורט הרכיבה בישראל). מטרת הליגה הינה לעודד השתתפות בכמה שיותר תחרויות במהלך העונה ולכן הניקוד בה נצבר בתחרויות הדירוג. ככל שמשתתפים ביותר תחרויות, הסיכוי לנצח בגמר הליגה עולה. התחרות תישפט על ידי שופטת הולנדית שתקיים בעת שהייתה בישראל קליניקת שיפוט של מקצים פארא-אולימפיים. 

התחרות הבאה תתקיים בהמשך מאי 2012 במרכז רכיבה ניר-דוד - גמר ליגת בתי הספר. ההחלטה ליצור ליגה נפרדת לרמות הבסיס נשאה פרי והגדילה את מספר המתחרים בעונה שעברה ב- 26%! זו השנה השנייה לפעילות הליגה ואנו תולים בה תקוות גדולות לגדילה ופריחה של הענף. הועדה משקיעה משאבים רבים בפרסים לליגה כדי לעודד השתתפות, והשנה יחולקו לזוכים במקומות הראשונים תלבושות רכיבה לתחרויות וכמו בשנים הקודמות אוכף יוקרתי למועדון הזוכה.

התחרות המסכמת של העונה הינה אליפות ישראל שתתקיים בחוות טוקסנה בתחילת יוני 2012. התחרות הינה ארוע חגיגי גדול הכולל מקצים ברמות אלף עד הא וכן מקצים פארא-אולימפיים. בהמשך להצלחה משנה שעברה, יציגו הרוכבים ברמות גימל ומעלה מבחנים מוזיקליים ביומה השני של האליפות. באליפות יחולקו פרסים כספיים בשווי של מינימום 12,000 ש"ח ויינתן פרס כספי משמעותי למקום הראשון בכל מקצה!

השנה החליטה הועדה להוסיף ליגה נפרדת לרוכבים שאינם מתחרים בשבת – ליגת ימי שישי. במהלך העונה יתקיימו 4 תחרויות דירוג לליגה והאליפות תתקיים ביום שישי של אליפות ישראל. מטרת הליגה הינה לקדם פעילות של רוכבים שעד כה לא התחרו בגלל שהתחרויות מתקיימות בשבת. בליגה יוכלו להשתתף רוכבים בכל הרמות.

עקב קיצוץ משמעותי בתקציב הועדה, נאלצנו להעלות השנה את מחירי המקצים, כך שמחיר מקצה רגיל יעמוד על 150 ש"ח ואילו מקצה קבוצתי (בליגת בתי-הספר) 130 ש"ח. השנה הוחלפו כל מבחני הרכיבה  במבחנים של ההתאחדות האמריקאית לשנת 2011. הועדה תירגמה לעברית את כל המבחנים, אך עדיין מומלץ לעיין במבחנים המקוריים באנגלית הכוללים הסברים מועילים שאינם מופיעים כרגע במבחנים בעברית.

אפשרות חדשה שתינתן השנה בתחרויות הינה "פייד טיים" המיועד לרוכבים שרוצים לאמן סוסים בתוך מגרש התחרות. השירות ינתן בתחרויות דירוג רגילות תמורת תשלום סימלי של 50 ש"ח בתאום עם מארגן התחרות. השירות מיועד לרוכבים המעוניינים לתרגל עם הסוס את השהייה במגרש התחרות, בלי להיכנס למקצה (לדוגמה עם סוס צעיר או מפוחד).