We Are the Champions

בני המשפחה מפנקים את ביוטי בתום המקצה

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג החלטתי שאני רוצה לכתוב על חוויות של רוכב ביום  תחרות כדי להבין במה מדובר. רצה הגורל והיום אני יכולה לכתוב על כך ממקור ראשון כי היום אני וביוטי השתתפנו בתחרות הדרסז' הראשונה שלנו. התחרות נערכה בחוות טוקסנה בה ביוטי גרה ואני עובדת. כיף להתחרות בחוות הבית כי נחסך הרבה כאב ראש של נסיעות מתישות והובלת הסוסים.

 ביוטי ואני מתחממות בטרוט

התחרות תוכננה במקור ללפני שבועיים אבל נדחתה בגלל גשם רב שירד באותו שבוע והציף את מגרשי הרכיבה. בדיעבד אני שמחה שהתחרות נדחתה כי ניתן לי ולביוטי עוד זמן להתאמן על התנועות במבחן (בתרגיל שבתחרות) ולהגיע הרבה יותר רגועות ומוכנות. 

 ביוטי ואני בקנטר בחימום

התחריתי היום במקצה שנקרא א' פתוח, כלומר רמת הבסיס (א'), המיועד לרוכבים בוגרים או למדריכי רכיבה. זהו מקצה ניסיוני שנוסף השנה לתחרויות ואם תהיה היענות הוא יוכנס גם לאליפות הארץ בשנה הבאה. 

 הפונית סנואו-ווייט מתכוננת למקצה שלה

תהליך ההרשמה לתחרות אינו מסובך. הסוס צריך להיות מחוסן ובריא וגם הרוכב. הרוכב והסוס צריכים להיות רשומים בהתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה ולהיות מבוטחים. ממלאים טפסים, שולחים אותם להתאחדות ועושים בדיקת ספורט כדי לוודא שהרוכב מסוגל לעמוד במאמץ. כשמגיעה ההזמנה לתחרות (כשבועיים לפני התחרות) נרשמים, וביום התחרות מביאים אישור בריאות חתום על ידי וטרינר שהסוס בריא ומחוסן. התהליך כרוך בעלות של כמה מאות שקלים. בתחרות צריך ללבוש בגדים מיוחדים כגון ז'קט, כפפות לבנות, מכנסיים לבנים ועניבה. הסוס צריך להיות עם שמיכת אוכף לבנה וצמות ברעמה. היה כיף לראות איך כולם מתגייסים לעזור אחד לשני ביום כזה, מטפלים בסוסים, עושים צמות, משאילים ציוד ותומכים.

מי אמר שתחרויות דרסז' משעממות?

ביוטי הייתה די נרגשת מכל הבלגן וכשיצאנו למגרש החימום מאוד מיהרה. כשעליתי עליה היא נרגעה ונהייתה עצלנית כרגיל. בחימום היא הייתה נהדרת וגם במבחן היה מצויין. השופטת נתנה הערות בונות שיעזרו לי בהמשך וזכינו במקום שני. אז נכון שהיו רק ארבעה רוכבים במקצה אבל עדיין זה מכובד!
היה באמת כיף ואפילו בני המשפחה שלי הגיעו מהצפון כדי לצפות בי מתחרה. בחודשים הקרובים מתוכננות תחרויות נוספות בחווה ואני מקווה שביוטי ואני נוכל להשתתף בהן ואולי אפילו לעלות בשלב מסויים לרמה ב' שהיא קצת יותר מתקדמת.