חשיפה לצפון

אתמול בבוקר (יום שישי) שוב שמתי פעמיי לחווה. אם בסופ"ש הקודם התמקדנו בפיתוח עצמי (הסדנא של סוזן פון-דיצה באינטרה), הפעם הוקרב היום הקדוש למען יום חשיפה להורים של מטופלים ברכיבה. למען המטרה הנעלה התאסף בחווה בשעה מוקדמת צוות קטן ואיכותי הכולל את המנכ"לית שלנו, סטודנט לעבודה סוציאלית שאחראי במסגרת לימודיו על ארגון ימי החשיפה, מדריכה בכלבייה הטיפולית שלנו ואני (כרגע בתפקיד של מ"מ רכזת ההדרכה). אחרי שבדקנו שהכל מוכן ובעיקר שהרוגעלך שהסטודנט הביא ראוי למאכל, יצאנו לדרך.

ימי החשיפה להורים במרכז לרכיבה טיפולית בתל-מונד החלו לאחר שזיהינו את הצורך בהם. הורים רבים רוצים לדעת איך הרכיבה עוזרת לילדים שלהם והמטרה של ימי החשיפה היא להסביר להורים מה עושה הרכיבה ולתת להם גם להרגיש – בימי החשיפה שלנו ההורים רוכבים. אנחנו מארגנים יום חשיפה כל כמה חודשים ולכל יום כזה מגיעים בין שישה לעשרה הורים. 

שימו לב לאווירה הפסטורלית והמרגיעה

בשיחת הפתיחה כולנו היינו די מנומנמים, גם ההורים וגם הצוות שלנו שהסביר על המרכז, על הרכיבה הטיפולית ועל הכלבייה הטיפולית. לאחר שהמדריכה מהכלבייה ואני סיפרנו מה כל אחת עושה, קבענו שהיא תעביר לי הדגמה בכלבייה ואני אעשה לה שיעור רכיבה. לאחר שיחת הפתיחה התחלקנו לשתי קבוצות ויצאנו לדרך – קבוצה אחת באה איתי לרכיבה והקבוצה השנייה הלכה לכלבייה. אחרי 25 דקות התחלפנו כך שכל ההורים זכו לרכוב ולהתנסות בטיפול בכלבייה.

כמו שאומרים על תמונה ששווה אלף מילים, במקרה של ההתנסות ברכיבה – החוויה הייתה שווה אלפי הסברים. כשההורים עלו על הסוסים הרגשתי שנפתח אצלם מחסום רגשי. הם התעוררו לחיים, שאלו שאלות, ליטפו נמרצות את הסוסים ויצרו איתם קשר כבר בדקות הראשונות של הרכיבה. הם ממש התקשו להיפרד מהם כשהגיע הזמן ללכת. הבעת הפנים שלהם התרככה ומשהו ילדותי ותמים יצא מהם. גם בשבילי זו הייתה חוויה להיות עדה לשינויים שחלו בהם תוך דקות. אחת האמהות פחדה מאוד. היא אמרה שיש לה טראומה מסוסים עוד מגיל צעיר ושהיא מעולם לא הצליחה להתגבר עלייה. בעזרתו האדיבה של בארט (סוס גדול ושקט) הצלחנו "לעלות על הסוס" והאם דיווחה לאחר מכן שהיא מרגישה שמשהו אצלה "השתחרר". 

 התנסות ראשונה ברכיבה - שימו לב להבעה של הרוכבת

כמעט כל ההורים התעניינו לגבי שיעורי רכיבה ואמרו שהחוויה הייתה מדהימה. במרכז שלנו אין שיעורי רכיבה רגילים, רק רכיבה טיפולית, והם הבטיחו לברר בחוות אחרות. בשיחת הסיכום ההורים נראו כמו אנשים אחרים – ערניים, פתוחים, נינוחים ומסבירי פנים. החוויה המשותפת קישרה בין כולנו, נתנה לנו מכנה משותף ועניין משותף. נהניתי לראות עד כמה החוויה נגעה בהם ועכשיו יש לי מוטיבציה לעשות ימים נוספים ולגעת בעוד ועוד אנשים.