בלונדיני חכם

אחת לשבוע, ביום חמישי בערב, יש לי שיעור רכיבה. שיעור הרכיבה סוגר את עמל השבוע ומסמן את תחילתו של הסופ"ש המיוחל. אז נכון שיש המון עבודה שמחכה לי ליום ראשון (שתחכה!) וגם הסופ"ש עמוס במשימות רבות. ונכון שאני מגיעה לשיעור "עם הלשון בחוץ" אחרי עוד שבוע מטורף. אבל בשיעור אני תמיד משתדלת לתת את כל מה שיש לי ולפעמים, כשאני מרגישה שמשהו זז - שלמדתי משהו והתקדמתי, אני מקבלת אנרגייה שמספיקה לי לפחות לכל השבוע. בכל פעם שקצת קשה אני חושבת על השיעור, כמה נהניתי וכמה למדתי ומתעודדת. 

בלונדי בתא שלו

לפעמים אני חושבת שלימוד רכיבה הוא כמו בור ללא תחתית: איך ייתכן שככל שאני לומדת יותר אני מרגישה שאני בעצם לא יודעת כלום? ברוב שיעורי הרכיבה שלי אני רוכבת על בלונדי – סוס פלומינו מקומי שבזמן האחרון התחלנו לחשוב שיש בו קצת טנסי כי יש לו הליכה ממש מהירה ומוזרה. בלונדי מתוק עם הרבה אופי. לא קל לאכף אותו כי הוא מאוד מתעניין ומעורב בנעשה. הוא מסתכל איך אני מברישה אותו ולפעמים נדמה לי שהוא ממש מנסה לעזור. הוא דוחף את הראש שלו, "מנשנש" אותי קצת ואז אני צריכה להיזהר כי הוא לא מבין שאני לא סוס... אחרי שהוא מבין שאני לא באמת עושה משהו מעניין הוא מתפנה לחפש אוכל. בזמן הטיפול הוא קשור לעמוד שמתחתיו גדר קטנה. מעבר לגדר צומחים דשא ועשבים. בלונדי מאוד גמיש ובמהלך הטיפול והאיכוף הוא יעשה הכל כדי לאכול. 

בלונדי בוחן משהו בזמן הרכיבה

אני אוהבת לרכוב על בלונדי כי יש לו אופי של סוס משטרה: הוא ממש לא פחדן, אך אם משהו בכל זאת מפחיד אותו הוא עוצר, מרים את הראש, נוחר קצת ומקסימום נותן קפיצה קטנטנה וחיננית הצידה. מצד שני הוא סוס קצת נוירוטי: הוא מאוד רגיש לרוכב ואם רוכבים חזק מידי עם העזרים (ידיים, רגליים וכו') הוא ממש נלחץ, ממהר ויכול אפילו להשתולל קצת. האופי שלו נותן לי תחושת ביטחון כי אני יודעת שאם הוא מתנהג לא יפה זו כמעט תמיד אשמתי – אולי לחצתי חזק מידי עם הרגל? או שמשכתי חזק מידי עם היד? הוא גורם לי להיות מאוד מרוכזת ולעבוד בעדינות.

בלונדי בקנטר - קצת נמוך מידי עם הראש ונשען על הידיים

בשיעורים שהיו לי בתקופה האחרונה בלונדי לא נראה כל כך מרוצה. הוא מאוד נלחץ במעברים בין המקצבים, בעיקר מהליכה לטרוט – הרים את הראש, מיהר מאוד. הוא חרק שיניים תוך כדי רכיבה וניסה לנצל מצבים שאיבדתי ריכוז לשנייה כדי לברוח מעבודה. בנוסף הוא הלך מאוד נמוך עם הראש, הרבה פעמים לפני המתג ונשען לי על הידיים (מצב בו הסוס לא מחזיק את עצמו ומשתמש בידיים של הרוכב כדי למצוא את שיווי המשקל). הוא לא סוס רע, הוא פשוט ניסה להגיד לי שמשהו שאני עושה לא נעים לו. אני הגבתי על ההתנהגות שלו בכוח וכך ניזון המעגל וחזר על עצמו.

בלונדי הולך מתחת למתג - הראש של הסוס צריך להיות לפני האנך שמחבר בין הקודקוד שלו לריצפה

בשיעור האחרון עשינו תרגיל חדש. המאמן ביקש שנעשה טרוט עבודה על כל המגרש, שאשים את הידיים במקום ולא אמשוך אליי. הוא ביקש שארים קצת את הידיים ואבקש מבלונדי להרים את הראש. השינוי בגישה של בלונדי היה מדהים: הסוס רצה לזוז קדימה (לפעמים הוא נתקע, עוצר ואפילו בועט קצת), וממש בא אל הידיים שלי, כאילו זה נעים לו להיות שם. אחרי זה עשינו את אותו דבר בקנטר ובהליכה. בלונדי נרגע ועשה מעברים יפהפיים מהליכה לטרוט בלי להתנגד. התחושה הייתה מדהימה - שהסוס הולך יפה, רוצה לזוז, מקשיב לי וכל זה ללא מאמץ. מצד שני הייתה קצת הרגשה של איבוד שליטה, כי פתאום כמעט ולא השתמשתי בידיים. 

מיקום הידיים בשעת הרכיבה

אני מרגישה שההתקדמות שלי ברכיבה היא קצת חמקמקה: יש התקדמות, הבנתי משהו חדש, אבל קשה לי לשחזר את ההרגשה ואני צריכה להתאמן הרבה כדי להפנים. זה אתגר לא קטן, ולכן זה נותן לי משמעות ואת הרצון ללמוד עוד ועוד.